בתו העיוורת של פלסטיני שנהרג בידי מתנחל: "לא מבקשים מוות, שיישב בכלא כל החיים"

המשפט התחדש אחרי "הפסקה" של 13 שנה: בבית המשפט המחוזי בתל אביב נערך הבוקר (יום ב') שלב הטיעונים לעונש במשפטו של יהושע אליצור, שהורשע בספטמבר 2005 בהריגת פלסטיני ומיד לאחר מכן נמלט מהארץ והגיע לברזיל.

אליצור, שבשמו הגרמני המקורי לפני גיורו נקרא יוהנס אנגלית ווימר, נהג בספטמבר 2004 ברכב פרטי ממחסום בית פוריק לכיוון אלון מורה. הוא עקף אז רכב שבו נהג צאיל א-שתיה, תושב הכפר סאלם באזור שכם, והורה לו לעצור תוך כדי שכיוון לעברו קנה של רובה M-16. אחר כך ירה אליצור ירייה אחת לכיוונו של א-שתיה - והרג אותו.

הישראלי הורשע בחמישה בספטמבר 2005 בהריגה, ובית המשפט קבע אז דיון לשמיעת הטיעונים לעונש. אלא שלדיון שנקבע ל-20 בספטמבר באותה שנה אליצור לא התייצב, ואז התברר כי הוא נמלט מהארץ. האינטרפול פרסם צו מעצר בינלאומי נגד אליצור, ובתחילת השנה הוסגר אליצור מברזיל לישראל לאחר שנעצר בסאו פאולו.

"אני מבין את החסר שלהם". אליצור(צילום: מוטי קמחי)

אליצור, שבעת הירי התגורר בהתנחלות איתמר, התייחס היום למקרה בפעם הראשונה מאז הסגרתו לארץ. "אני מתנצל בפני משפחת הקורבן ועל מות האב", אמר הנאשם לשופט. "אני מבין את החסר שלהם באב המשפחה, אבל אין לי ספק שהייתי בסכנת חיים. יחד עם זאת, אני מבין מנקודת מבט הומנית שזה אובדן גדול עבור המשפחה".

הנאשם אמר עוד כי "כל הסיטואציה הייתה מהירה מאוד ומפחידה מאוד, לא היה ספק לגבי זה. לצערי, חיי היו בסכנה ללא ספק. זה לא ייקח את הדמעות והחסר של האב, אני מבקש על כך סליחה והשופט יחשוב על כל הנסיבות. זה מקום מאוד מאוד מסוכן ודברים רבים יכולים לקרות שם. אני מבקש מהשופט להתחשב בי ולהקל בעונשי".

"אנחנו רוצים צדק". בתו של המנוח(צילום: מוטי קמחי)

מנגד, יסמין אחלאס א-שתיה, בתו העיוורת של המנוח הפלסטיני, אמרה: "בשמי ובשם בני משפחתי אני מבקשת שיישב כל חייו בכלא. לעולם לא נשכח ולא נסלח על מה שקרה. איננו מבקשים מוות, אלא כלא, כי איננו רוצים בהרג. אני עיוורת מלידה, לא הרגשתי עיוורת עד שאבי נרצח, ואז הבנתי שאיבדתי את העיניים שלי. אם הוא היה מכיר אותו מקרוב - הנאשם לא היה מבצע את הפשע הזה נגדו. אני מבקשת בשמי, כבודו, לעשות צדק. אנו רוצים צדק עבור המשפחה שלנו. כשאבי נרצח הייתי בת 17 ולמרות שחלפו 13 שנה - לעולם לא אשכח אותו".

נציגת הפרקליטות, עו"ד נורית קורנזהאוזר, ביקשה מבית המשפט לגזור על אליצור את העונש המקסימלי בחוק בגין הריגה, קרי 20 שנות מאסר. לדבריה, "הנאשם נסע ברכבו, בכביש, פגש בצעיר, נהג הסעות, שנסע בדרך עפר המקבילה ואיתו נוסעים. הנאשם החליט לעצור אותו, נקבע בצורה מפורשת בהכרעת הדין כי זה נעשה ללא סמכות כדין וללא סיבה סבירה כלשהי למעט העובדה שהוא היה יכול".

התובעת הוסיפה: "הנאשם יצא מרכבו עם רובה טעון. הוא נעמד במרכז הכביש וירה ממרחק של בין חצי מטר לשלושה מטרים לעבר חלון נהג הטרזיט. העדים העידו שהירי היה דרך כוונות לפלג גופו העליון. הקליע חדר את חלון הנהג ופגע בנהג שהתמוטט מיד על ההגה. נוסעי הטרנזיט ניסו לעצור רכב נוסף לעזרה, אך הנאשם הורה לאותו רכב להמשיך בנסיעה. כל טענה של הנאשם שחש בסכנת חיים כלשהיא נדחתה על ידי בית המשפט. אותה הרגשה שאני מעל החוק מאפיינת את התנהגות הנאשם גם לאחר מכן, בהיותו משוחרר בתנאים מגבילים נמלט מהארץ ו-13 שנים התנהל בעולם".

הסנגור: "התעורר חשדו שמה מדובר במחבלים" 

עו"ד ציון אמיר, סנגורו של אליצור, אמר: "לבי עם בת המנוח, זה צער גדול מאוד. הטענה שלא לקח אחריות איננה נכונה. הוא הביע גם הביע חרטה. לא היה תכנון מוקדם של המעשה, הוא לא הצטייד בנשק חם ואמר 'אני רוצה להרוג ערבי היום'. התעורר חשדו שמה מדובר במחבלים. הוא חי בחבל ארץ, שדברים רעים מאוד קורים שם ומחבלים ופורעי חוק פועלים באזור, ובכל המדינה".

עו"ד אמיר הוסיף: "מדובר בימים קשים של שני פיגועים חמורים מאוד שאירעו אז. זה בית הגידול של הפרנויה הלאומית והאישית של אנשים שגרים באזור מוכה גורל כזה. התעורר חשד אצלו, הוא רואה רכב בדרך עפר צועק לנהג לעצור. הוא לא עוצר, הוא חש תחושת איום וסכנה. הוא לא רצה להרוג אותו. אימתו של גזר הדין הצפוי כנראה הביאה אותו להימלט מהארץ, הוא חי בברזיל שנים ארוכות בקושי כלכלי עצום. חיי כלב של אדם נרדף. הוא עבר סבל רב בכלא שם גם בגלל שהוא יהודי. איש בודד בעולם, אין לו משפחה, גדל כילד נוצרי והתגייר".

גזר הדין במשפט יינתן בעוד 10 ימים.