לפיד: "לנתניהו עדיף שנשנא אחד את השני"; גבאי: "הולכים לדמוקרטיה כמו בטורקיה"

חוזרים טעונים במיוחד לדיוני המליאה בכנסת: יו"ר מפלגת יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, תקף בצהריים (יום ב') את הממשלה ואת העומד בראשה בנימין נתניהו. לקראת פתיחת מושב הקיץ של הכנסת אמר ח"כ לפיד בישיבת סיעתו: "מי ייתן וזה לא יהיה רק הכנס הקצר ביותר, אלא גם האחרון, כי הפוליטיקה הפכה להיות הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל.

"נתניהו לא רוצה שיהיה פה עם אחד. כמה שנריב יותר, כמה שנשנא יותר אחד את השני - זה מבחינתו עדיף. הוא לא היה כזה, קרה לו משהו. זה לא הנתניהו שהכרנו בעבר. הקואליציה הזאת, הממשלה הזאת, וראש הממשלה הזה עסוקים כל היום בלסכסך ולריב ולתקוף את כל מה שמחזיק אותנו ביחד. הם כבר מזמן לא עובדים אצל האזרחים, אלא עובדים רק אצל עצמם. בזמן שהם משחיתים, 'יש עתיד' תמשיך להוביל את המלחמה נגד השחיתות במדינת ישראל".

גבאי וח"כ לפיד. תקפו את נתניהו(צילום: אלכס קולומויסקי)

מוקדם יותר התקיימה ישיבת הסיעה של המחנה הציוני ומפלגת העבודה. יו"ר המפלגה אבי גבאי אמר: "כנס הקיץ שמתחיל היום הוא אולי המשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל. זה כנס שיקבע אם נמשיך להיות מדינה דמוקרטית או שנהיה כאילו דמוקרטיה כמו בטורקיה. זה כנס שמחדד מאוד את ההבדלים בין המחנה הציוני הדמוקרטי שמאמין בשוויון, בערכי מגילת העצמאות, בעליונות זכויות היסוד ובשלום והיפרדות עם הפלסטינים, לבין מחנה שמוכן לזנוח כל ערך על מנת לאפשר לעצמו להמשיך לשלוט".

בהתייחסו לפסקת ההתגברות שאותו תנסה הקואליציה להוביל אמר גבאי: "אם החוק הזה יעבור החיים שלנו ישתנו לחלוטין. יוכלו לעצור אותנו בגלל פוסט בפייסבוק, כך תיראה העריצות של הרוב. אנחנו ניאבק נגד כל חוק כזה שמכרסם בדמוקרטיה וזה בכלל לא חשוב אם זה 61 מנדטים. פשוט חוקי יסוד הם חוקי יסוד הם חוקי יסוד ולכן אסור שיעקפו אותם בחקיקה אחרת. אנחנו ניאבק בזה כאן בכנסת ומחוצה לה ובדיוק כמו שהקפנו את בית המשפט העליון לפני עשרה ימים".

ח"כ לפיד אמר בנושא כי "'יש עתיד' מתנגדת לפסקת ההתגברות, נקודה. זו התקפה על שלטון החוק במדינת ישראל, היא מצטרפת להתקפה על המשטרה, מצטרפת להתקפה על בית המשפט באופן כללי ואנחנו נעמוד כצור איתן על כל התקפה על שלטון החוק במדינת ישראל, שפסקת ההתגברות היא חלק מההתקפה הזו".

יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג נאמה בפעם הראשונה בסיעתה מאז שנבחרה לתפקיד. "אנחנו מתכנסים היום למושב שלא היה צריך להתקיים, ואנחנו היינו צריכים להיות עכשיו בעיצומה או לקראת סופה של מערכת בחירות", אמרה זנדברג. "את כל הרעות החולות שהולכות לבוא אלינו במושב הזה - חוק הלאום, פסקת ההתגברות - חוק לחיסול בג"ץ, שובר שוויון, חוק המשפט העברי שאולי נראה היום - כל החוקים הללו מבקשים לבצע מהפכה חוקתית במדינת ישראל ומי שמוביל את זה הוא אדם שנמצא תחת המלצות לשוחד. התפקיד שלנו זה להוביל את מה שציבור רוצה וצריך. נראה את זה במאבקים גם במושב הזה".

כבר הערב: חוק הלאום עולה להצבעה 

מושב הקיץ של הכנסת, שנפתח היום, טומן בחובו שורה של סוגיות נפיצות. כבר לאחר פתיחת ישיבת המליאה החגיגית יעלו להצבעה הצעות חוק שמעוררות ענייין רב. הראשונה היא הצעת חוק הלאום, שתעלה להצבעה בקריאה ראשונה.

הצעת חוק הלאום מבקשת לעגן בחוק יסוד את הקביעה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שעברית היא שפת המדינה והשפה הערבית בעלת מעמד מיוחד. ההצעה גררה תגובות רבות וביקורת נוקבת, בעיקר מצד האופוזיציה ובפרט מצד חברי הרשימה המשותפת.

ואולם, לא רק חברי האופוזיציה ביקרו את ההצעה של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) וחברי כנסת נוספים. גם בקרב הסיעות החרדיות נרשמת אי נוחות מההצעה שמגדירה את ישראל כמדינת לאום ומנתקת לטענת החרדים את הזיקה ליהדות ולתורת ישראל.

ח"כ דיכטר. חוק הלאום עולה להצבעה(צילום: מוטי קמחי)

הצעת חוק נוספת שצפויה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית היא תיקון לחוק יסוד: הכנסת של ח"כ ענת ברקו (הליכוד). תכליתה היא למנוע מאדם שהורשע בעבירת טרור להתמודד לכנסת במשך 14 שנים. לפי התיקון, אדם שהורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה ונגזר עליו מאסר של שבע שנים לפחות, לא יוכל להתמודד בבחירות למשך 14 שנים מיום שחרורו מהמאסר בפועל.