שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    המרורים והקצפת
    המשבר שאחרי מלחמת יום כיפור, אינפלציה שהגיעה עד 400%, תעשיות שידעו עליות ומורדות, מעבר מסתם שקל לשקל חדש, וגם כניסתם לחיינו של הטורטית והמילקי – זה מה שקרה בכלכלה הישראלית בעשור השלישי והרביעי למדינה

    בשיתוף שטראוס

     

    ישראל נכנסה לשנות השבעים אפופה באופוריה המפורסמת של מדינה שזה עתה שילשה את השטח שבשליטתה, לאחר שניצחה במלחמת ששת הימים ולא הותשה במלחמת ההתשה. גם בתעשייה קרו בשנת 1970 כמה דברים שעשויים להכניס מדינה לאופוריה.

     

    תעשיית האלקטרוניקה, הבסיס להייטק של ימינו, התבססה כגורם משמעותי בכלכלה הישראלית. חברת אלסינט בראשות ד"ר אברהם סוחמי מהטכניון פיתחה וייצרה

    את מכשיר ה 1-VDP, סורק קרני גמא רפואי זוכה פרסים ששימש לאבחון סרטן. ההצלחה הביאה להסכם הפצה עם ג'נרל אלקטריק העולמית, וב-1971 הפכה אלסינט לחברה הישראלית הראשונה שנסחרה בבורסת הנאסד"ק. חברת טלרד נטוורקס בע"מ (אז עוד קראו לה "חברה מאוחדת לטלפון ורדיו בע"מ") הלודאית התפתחה ורכשה מפעלים בחולון ובאשקלון, בנוסף על המפעל שהקימה במעלות תרשיחא. תוך עשור וקצת גדל מספר עובדיה מ-300 ל-3,000, רבים מהם בפריפריה.

     

    גם תעשיית המזון סיפקה חידושים והמצאות: במפעל "עלית" ברמת-גן התחילו לייצר לראשונה את הבפלות (אז עוד קראו להם "ופלים"), וב-1971 יצא גם חטיף הטוויסט. חברת שטראוס שחתמה על הסכם עם חברת דנונה העולמית ייצרה את המעדן הפופולארי "דני", שכבש את השוק הישראלי ב-1972.

    שר האוצר הראשון של בגין, שמחה ארליך (צילום: סער יעקב)
    שר האוצר הראשון של בגין, שמחה ארליך(צילום: סער יעקב)
      

    אך הסיפור הישראלי הוא סיפור של עליות ומורדות, ואחרי השיא מגיעה הצלילה. מלחמת יום כיפור שפרצה באוקטובר 1973 קטעה באחת את האופוריה. המלחמה היתה כה קשה שראש הממשלה גולדה מאיר ושר הבטחון משה דיין חשבו ברצינות שסופה של מדינת ישראל קרב. מי שהיה יותר אופטימי ובעיקר מעשי היה שר האוצר פנחס ספיר. "הוא התקשר תוך כדי ימי הלחימה לעשרות יהלומנים וביקש שיעשו הכל כדי למכור יהלומים לקונים זרים, כי מדינת ישראל זקוקה לדולרים בדחיפות", מספר נשיא הבורסה ליהלומים יורם דבש.

     

    עובדי אלסינט גויסו למלחמה והחברה לא הצליחה לעמוד בתוכנית אבני הדרך לפיתוח מוצר חדש שנחתמה עם ג'נרל אלקטריק, שהודיעה בשל כך על ביטול הסכם ההפצה. המלחמה גרמה גם להעמקת החרם הערבי שהוכרז לראשונה עוד לפני קום המדינה. חברת דנונה נבהלה מהלחצים והכריזה על הפרת החוזה שלה עם שטראוס, שהמשיכה לייצר את המוצרים בעצמה בשמותיהם העבריים.

     

    המלחמה הכניסה את הכלכלה הישראלית להאטה משמעותית, שלא נעצרה עם הפסקת האש. האווירה הכללית הייתה קשה, מה שאף פעם לא טוב לכלכלה. כדי לצאת מהמצב, החליטה הממשלה על העמקת הפעילות התעשייתית עם הפנים ליצוא. ב-1975 הכניס ד"ר סוחמי את אלסינט לעסקי ה-CT, "טומוגרפיה ממוחשבת". פיתוח המכשיר שיודע לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף שאב את רוב ההון העצמי של אלסינט.

     

    המכשיר יצא לשוק ב-1977, אך בשנים 1975-1978 צנח ההון העצמי של אלסינט ממאה מליון דולר לשני מיליון דולר בלבד. ההימור הצליח: אלסינט צמחה מחדש בשנים הבאות.

     

    בעלית ניסו להמתיק את האווירה וב-1975 יצא חטיף הטורטית. מבנה השכבות שלו הזכיר לאנשי החברה עוגת טורט, וכך זכה בשמו. בשטראוס ישב טכנולוג המזון מוטי סגל ואכל את ארוחת הצהריים שלו. לקינוח אהב לקחת גביע דני, להקציף לעצמו קצת שמנת ולהניח אותה מעל הפודינג המתוק. לפתע חשב – זה כל כך טעים ביחד, למה שלא נשווק את זה לכולם? "פיתוח מוצר חדש זה לא עניין של מה בכך", מספר סגל. "צריך זמן שכידוע שווה כסף, צריך עובדים ומכונות, והרבה ניסוי וטעייה. בשטראוס האמינו ברעיון ואיפשרו לי לנסות, ובזכות זה נולד המילקי". בשנת 1979 יצא המילקי לשוק. כיום נמכרים שמונה מיליון מילקים בשנה.

     

    במאי 1977 חל המהפך הפוליטי הידוע, ומפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין עלתה לראשונה לשלטון. בגין מינה את ידידו שמחה ארליך, שהגיע לליכוד מהמפלגה הליברלית, לשר האוצר. ארליך הבטיח להפוך את המדינה ל"שוויץ של המזרח התיכון". תוך חודשים ספורים מכניסתו לתפקיד הציג את "המהפך הכלכלי": בוטל הפיקוח על מטבע חוץ, מיסים מסוימים הופחתו ואף בוטלו, בעוד שהמע"מ עלה ב-50% והסובסידיה הממשלתית בוטלה לגבי רוב מוצרי היסוד. האינפלציה דהרה ועברה מרמה ממוצעת של 70% לרמה של 133%. בשנת 1979 התפטר ארליך מתפקידו.

     

    בין 1979 ל-1980 חלו עליות וירידות תלולות במחירי הנפט. בשנת 1980 מחיר הנפט הגיע לשיא של למעלה ממאה שנה, ואחר כך שוב ירד. תעשיית היהלומים, שמושפעת מתנודות במחיר הנפט, ספגה את הנזק הקבוע שלה ממשברים כאלה, אלא שהפעם המספרים היו מבהילים. "יהלומן קם בבוקר", מספר יורם דבש, "ומגלה שערך היהלומים שלו צנח ב-50%. היו פשיטות רגל, פיטורים והרבה יהלומנים נאלצו לקחת צעד אחורה, לרדת למלטשות, לקנות חומרי גלם זולים יותר, להחזיר חובות".

     נשיא המדינה חיים הרצוג מבקר לוטשי יהלומים (צילום: נתי הרניק)
    נשיא המדינה חיים הרצוג מבקר לוטשי יהלומים(צילום: נתי הרניק)
      

    בשנות השמונים החל לשטוף את השוק זרם של חטיפים חדשים. רובם ככולם פיתוחים מקומיים או גרסאות מקומיות לחטיפים של חברות מחו"ל, שאיתן חתמה עלית על הסכמי ידע. ב-1982 הגיע חטיף השוקולד פסק זמן לשוק, והיה הצלחה כבירה. הכיף כף הגיע ב-1984, עד חצות ורבע לשבע ב-1989.

     

    לאחר ששלושה שרי האוצר שבאו אחרי שמחה ארליך לא הצליחו לעצור את האינפלציה, שבשנת 1984 הגיעה לרמה של 400%, עשה ב-1985 ראש הממשלה שמעון פרס יד אחת עם שר האוצר שלו, יצחק מודעי, והפעיל את תוכנית הייצוב הכלכלית. כחלק משורה של צעדים הוחלף המטבע הישראלי מ"שקל" ל"שקל חדש", ומאז הוא נקרא חדש כבר 33 שנה. שקל חדש אחד היה שווה לאלף שקלים "ישנים". מחיקתם של האפסים מעל השטרות (שפרט לזאת נותרו דומים) תרמה לתחושת היציבות בציבור.

     

    תוכנית הייצוב פגשה את חברת אלסינט בצרות: באותה תקופה הוטחו בהנהלת החברה טענות בגין רישום כוזב, היו לה חובות בכל העולם והנושים, שנבהלו לשמוע על החוקים החדשים שהגבילו הלוואות במטבע זר, הגבירו את הלחץ. כשגילה ד"ר סוחמי שהרשות לניירות ערך פתחה בחקירה בעניינו, ברח מהארץ לסן-פרנסיסקו.

     

    אין הסכמה כיום לגבי השאלה האם תוכנית הייצוב היטיבה עם התעשייה הישראלית או לא. בכל מקרה, האינפלציה ירדה באותה תקופה לרמה של 20%, הכנה לבום הכלכלי ולמהפכות של שנות התשעים, עליהן נדבר בפרק הבא.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף שטראוס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המרורים והקצפת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים