איך לבחור עורך דין

אתם מתכוננים לבנות את בית חלומותיכם, וזקוקים לארכיטקט. פתאום אתם מגלים, שאין לכם מושג איפה מוצאים איש מקצוע כזה: שואלים חברים? פותחים דפי-זהב? או, לחילופין, נקלעתם למשבר אישי ואתם מעוניינים בעזרה נפשית. איך תבחרו פסיכולוג? לפי אילו קריטריונים?
כל אחד מאיתנו נקלע מדי פעם למצב שבו הוא זקוק לבעל מקצוע, ואינו יודע כיצד לבחור. לא ברור כיצד ניתן לעשות השוואת מחירים, לאן פונים אם רוצים להתלונן ואיפה מוצאים ממליצים.
לטובת הצרכנים המבולבלים, נפרסם מדי שבועיים מדריך לבחירת בעל מקצוע - מרואה-חשבון ועד רופא ילדים. והשבוע - עורכי-דין. צרכנים רבים ימצאו עצמם נזקקים לייעוץ משפטי בצמתים שונים של חייהם: בעת רכישת או מכירת דירה, בהתדיינויות מול רשויות שונות, בתביעות תעבורה, בנושאי עבודה ולעתים אפילו בסכסוכי שכנים. זאת, מבלי להזכיר חוזי נישואין, גירושין ועריכת צוואות.

מתי צריך מומחה

מקצוע עריכת הדין עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. מספר עורכי הדין נמצא בעלייה תלולה - בישראל פועלים למעלה מ-21 אלף עורכי-דין רשומים. במקביל, חלה עלייה במספר התביעות. "התחושה שלי, שאינה מתבססת על מחקר מדעי, היא שבקרב עורכי-דין צעירים ובינוניים יש לפעמים נכונות גדולה יותר ללכת לתביעה, במקומות בהם היה מקום לשכנע את הלקוח שאין לו סיכוי", אומר עו"ד שמאי יעקובוביץ'.
התחרות הגוברת בין עורכי הדין גורמת לירידת מחירים. בתחום רכישת הדירות, לדוגמה, גובים רוב עורכי הדין תעריף של 0.5% ואפילו 0.25% מערך הדירה, למרות שלשכת עורכי הדין ממשיכה להמליץ על תעריף של 1%. ניתן למצוא גם עורכי-דין שגובים סכומים נמוכים עד 800 שקל.
עם-זאת, לא תמיד כדאי לבחור לפי המחיר. "ברגע שיש מקרה שעלולה להיות בו הסתבכות, חשוב במיוחד לחפש את המומחה", מציע ד"ר עמי ליכט, חבר הסגל בביה"ס למשפטים במרכז הבין-תחומי בהרצליה, "הבעיה היא במחיר, כמו בתחום הרפואה: מצד אחד אתה רוצה את מנהל המחלקה, ומצד שני אתה לא יכול להרשות אותו לעצמך".
בכל מקרה, כדאי לקחת עו"ד שמתמחה בתחום הרלוונטי עבורכם. אם הטיפול בכם כרוך בהופעה בבית-משפט, למשל, כדאי שתדעו כי יש עורכי-דין שהתמחות המשנה שלהם היא "ליטיגציה" - הופעה בבית-משפט. יש גם עורכי- דין שמתמחים באיכות-סביבה, היי-טק וכו". "גם תחומים שנחשבים כלליים, כמו חוזי מכר דירה, מחייבים התמקצעות", מסביר ד"ר ליכט, "עורך-דין בלתי מקצועי עלול לסבך אותך, בלי הרבה מאמץ, בתשלום מיותר של עשרות אלפי שקלים, גם כשמדובר בדירות מגורים סטנדרטיות".

איך בוחרים

"הצרכן הממוצע יבחר את עורך הדין שלו לאחר שישאל חברים, יסתפק בשם אחד ויהפוך ללקוח, בלי לעשות השוואות. זו גישה לא נבונה", אומרת אתי אשד, מי שהיתה דוברת משרד המשפטים והיום היא יועצת ליחסי-ציבור, המתמחה במשרדי עורכי-דין.
כדאי להתחיל את החיפוש באתרים כלליים באינטרנט, כדי לקבל מושג על תחומי ההתמחות השונים. לעורכי-דין רבים יש אתרים ברשת. בכל מקרה, למידע זה יש להתייחס כאל רקע בלבד: לא בוחרים עו"ד באינטרנט או בדפי- זהב, בדיוק כפי שלא בוחרים כך מנתח לב.
השלב הבא הוא לשאול חברים, קולגות בעבודה, הורים ובני משפחה. "זו דרך הסינון הטובה ביותר", אומרים במועצה הישראלית לצרכנות. כדאי לבנות רשימה של שמות שבאים בחשבון ולהשקיע זמן בביקור אצל לפחות שלושה מהם. עם-זאת חשוב לזכור, כי אצל עורכי-דין ידועים או כאלה שנחשבים מומחים תחויבו אפילו על ההתייעצות הראשונית, בסכום של 300-200 דולר. עורכי-דין בינוניים, קטנים או צעירים לא יחייבו אתכם בדרך-כלל על פגישת היכרות.
"לצרכן מן השורה כדאי לבחור או משרד ענק, שמפעיל עורכי דין מכל הרמות, או משרד קטן, שמעניק טיפול אישי", מייעצת אשד, "בדיני אישות הייתי בוחרת משרד קטן, כי חשוב שיטפלו בכם באופן צמוד מאוד". לא תמיד כדאי לרוץ דווקא לעו"ד מפורסם ומתוקשר - הוא יכול לעורר אנטגוניזם בבית המשפט דווקא בגלל מינון החשיפה הגבוה שלו.
כשעורך-דין ממליץ בפניכם על עורך-דין אחר, הוא אינו עושה זאת רק מדאגה לשלומכם. על-פי הנורמה של "דמי הפנייה", עורך-דין המפנה לקוחות לעמיתו יגבה ממנו עמלה - כ-35% משכר הטרחה הסופי. לעתים מגיע הסכום גם ל-50%. "כיו"ר ועדת האתיקה של לשכה עוה"ד, הסיטואציה של גביית עמלות מעמיתים בשל הפניית לקוחות רחוק מלהשביע את רצוני", מודה עו"ד גדעון פישר. אל תתביישו לשאול את הממליץ בנושא זה, כדי שלא תמצאו את עצמכם במצב שבו אתם משלמים סכום עתק לעו"ד, מכיוון שאתם צריכים לממן גם את העמלה שהוא משלם לממליץ.

כמה זה עולה

השיטות המקובלות לתשלום הן הסכמה על סכום כולל או תשלום באחוזים. השיטה השנייה מקובלת בדרך-כלל כשמדובר בתביעות נזיקין או פיצויים. "כשמדובר בתשלום על בסיס אחוזים, יש לאיש המקצוע תמריץ להתאמץ, כי הוא הופך לשותף בזכייה", מסביר ד"ר ליכט, "קיים בשיטה זו גם פתרון לבעיית נזילות לאדם נטול אמצעים, שנפלה עליו תביעה גדולה והוא מתקשה לממן את עורך הדין".
ללשכת עורכי הדין יש אמנם לוח תעריפים מפורט, אך הוא אינו מחייב אף אחד והקשר בין המחירים הרשומים בו למציאות מקרי בהחלט. זאת, למעט בתביעות לפיצויי נזיקין בתאונות דרכים, בהן אסור לגבות מעל למומלץ - 8% כשמושגת פשרה לפני הגשת התביעה, 11% כשהפשרה מושגת בתוך התיק ו-13% מסכום הפיצוי כשניתן פסק-דין.
לעומת זאת, בתביעה לגט ללא הסכמה קובע התעריפון שכר של 2,000 שקל, תמורת עריכת צוואה רגילה 1,360 שקל ותמורת שחרור בערבות 470 שקל - מחירים נמוכים בהרבה מהמציאות בשוק. אפילו עו"ד רם תורן, יו"ר ועדת שכר טרחה ארצי של לשכת עורכי הדין, מודה כי מדובר במסמך עם תעריפים מגוחכים. תורן מציין עוד, כי ועדת השכר מוצפת תלונות של צרכנים המתלוננים על דמי טרחה מנופחים, אך טוען כי "ברוב המקרים הם אינם צודקים".
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, גלית אבישי, אינה מסכימה. אבישי פנתה באחרונה ללשכת עורכי הדין בדרישה להקים מנגנון בוררות משותף, שידון בתלונות צרכנים נגד עורכי-דין. הכוונה לגוף בו ישבו נציגים של שני הגופים, בראשות שופט בדימוס. "אנחנו סבורים, כי לא תקין המצב לפיו הגוף המייצג את עורכי הדין הוא גם זה שבודק תלונות נגד עורכי-דין", טוענת אבישי.

יש גם ייעוץ חינם

חשוב לדעת: לשכר עורך הדין יש להוסיף הוצאות נלוות. בולים כשמדובר בחוזה דירה, מומחים ושמאים כשמדובר בעיסקאות מקרקעין או אפילו תאונות דרכים. נסו לשקלל את ההוצאות הנלוות, כדי שתוכלו לבחון אם הסכום הכולל עומד במסגרת התקציב שלכם.
חשוב לסכם את שכר הטרחה בכתב ולא להסתפק במלים שבעל-פה. בידקו שבהסכם הכתוב מצוין מי מטפל בתיק ומי מופיע בבית המשפט. אם בחרתם בעו"ד ידוע, ודאו כי המסמך מחייב אותו להופיע בכל דיון ולהיות אחראי שכל מסמך ייערך ו/או יחתם על ידו.
לעולם אל תבחרו עורך-דין כי הוא חבר או בן משפחה שלכם.
בקניית דירה, הקבלן יכלול בדרך-כלל בחוזה המכירה את עלות השימוש בעורך הדין שלו. למרות שמדובר בהוצאה נוספת, אל תוותרו על עורך-דין משלכם, שייצג אתכם בעיסקה לכל אורך הדרך.
אל תבחרו עורך-דין שמסרב לחשוף בבהירות את התעריף והעלויות של העיסוק בעניינכם.
אם המקרה שלכם דורש עדים מומחים (במקרי תאונות דרכים או תביעה רפואית), בררו מראש מי העדים המומחים שעורך הדין נוהג לעבוד עימם.
כדאי לזכור: יש גופים שמעניקים ייעוץ משפטי חינם. באגודה לתרבות הדיור מעניקים ייעוץ לוועדי בתים החברים בה, כשמדובר בתביעות בנושא בתים משותפים; במועצה הישראלית לצרכנות - לתביעות לבית המשפט לתביעות קטנות; בנעמ"ת - בנושאי גירושין ולחברי ההסתדרות - בדיני עבודה.