שתף קטע נבחר

לא מפחדת שתקראו לי שרמוטה

לא השתגעתי ולא אכפת לי שתקראו לי ככה. אתם יודעים מה אומרים - כשאדם אחד מצביע לכיוון מישהו, שלוש מאצבעותיו מופנות בחזרה לכיוונו, כך שמי שיבחר לקרוא לי שרמוטה מצביע קודם כל על עצמו ועל התפיסה הישנה שבה הוא אוחז

"אל תגידו לנו איך להתלבש. תגידו לגברים לא לאנוס". שלט מתוך צעדת השרמוטות בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
"אל תגידו לנו איך להתלבש. תגידו לגברים לא לאנוס". שלט מתוך צעדת השרמוטות בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

אני שרמוטה. כן, קראתם נכון. לא השתגעתי ולא אכפת לי שתקראו לי ככה. אתם יודעים מה אומרים - כשאדם אחד מצביע לכיוון מישהו, שלוש מאצבעותיו מופנות בחזרה לכיוונו. כך שמבחינתי, מי שיבחר לקרוא לי 'שרמוטה' מצביע קודם כל על עצמו ועל התפיסה הישנה שבה הוא אוחז. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי מחר (ו') יציינו את צעדת השרמוטות בתל אביב. שימו לב - מדובר בצעדה ולא במצעד, שכן מצעד מסמל משהו שמח, בעוד צעדה מייצגת מחאה. והשרמוטות אכן מוחות. הן כועסות. נמאס להן שמטרידים נשים, נמאס להן שאונסים נשים ונמאס להן שמקטלגים נשים רק בגלל שהן מתלבשות בצורה מסוימת או מצהירות על עצמן שהן נהנות מסקס.

 

אני טוענת שאם המילה הזאת, 'שרמוטה', גורמת לכם להתעצבן, אז כנראה שיש לכך סיבה, והיא עמוקה משנדמה לכם. קחו טוקבקיסט ממוצע שיוצא נגד הצעדה ונגד הנשים שמובילות אותה ותראו עד כמה עמוקה היא הצביעות. לצערי, תפיסות כמו "גבר שמזיין הרבה נחשב לתותח, בזמן שאישה שמזדיינת עם הרבה היא זולה" עדיין קבילות ולגיטימיות, אך הצביעות המזעזעת מכל היא ההטרדות והפגיעות המיניות עצמן. העובדה שיש גברים שמאמינים שבגלל שמישהי התלבשה בצורה מסוימת, שתתה אלכוהול, או שהעבר הזוגי שלה נתפס בעיניהם כמתירני, אזי יש להם את הלגיטימציה לשלול ממנה את אפשרות הבחירה וההסכמה - מדירה שינה מעיניי, ואני מאחלת לכל חיית אדם שכזו את הדברים הרעים ביותר שאפשר לאחל למישהו.

 

 

ואם אתן נשים שמוצאות את המצעד הזה כמשהו שמעורר בכן אי נוחות גדולה, הרשו לי להאיר את עיניכן: פמיניזם אינו שנאת גברים ומעלליהם, כמו שהרבה מתיימרים ומתיימרות לחשוב. פמיניזם אמיתי הוא לקבל כל אישה באשר היא, גם אם היא בוחרת להישאר בבית, גם אם היא שורפת חזיות, גם אם היא חושבת אחרת ממני. ובאשר לביקורת הידועה על הפרובוקטיביות של הצעדה, אני בטוחה שלפחות פעם אחת בחייכן גם אתן הוטרדתן מינית. הסטטיסטיקה מגבה אותי בקשר לזה, לצערי, ומדברת על אחת מתוך אחת. האם הפסקת ההטרדות המיניות אינה סיבה מספקת בשביל לצאת ולמחות? האם אינכן רוצות לשנות את ההווה למען העתיד של הילדות שלכן?

 

פעם שמעתי מישהו אומר שהוא מפחד שתיוולד לו ילדה. שהוא חרד מהמחשבה שהיא תיאלץ לחוות את המציאות הקשה שנשים נאלצות לעבור. שהחיים הרבה יותר מדאיגים כשיש לך בת. אבל זה לא חייב להיות ככה. אתם לא חייבים וחייבות לשנוא את הצעדה הזאת. אתם יכולים לגלות הבנה, רגישות וסובלנות. 'צעדת השרמוטות' פועלת למען זה. למען האימהות, הילדות, בנות הזוג, האקסיות, האחיות, בנות הדודות, בשבילן, בשבילה ובשבילי. היא נוגעת לכל אחת ואחת, וכיוצא מזה לכל אחד ואחד, כי כולנו קשורים זה בזה.

 

אלוהים אולי יצר אותנו בגוונים שונים, אבל עמוק בפנים הצבע של הנשמות של כולנו הוא זהה ומושתת על אהבה. בואו לצעוד בשביל כולנו ובעיקר בשביל עולם טוב יותר שבו אבות ואימהות לילדות ונערות יוכלו לישון בשקט. ואם עדיין לא מתחשק לכם, לפחות נסו להפסיק לשנוא את הצעדה, בתקווה שאולי ביום אחד ולא רחוק היא אכן תהפוך לאלטרנטיבה קיימת, למצעד.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים