שתף קטע נבחר

להימנע מכישלון ידוע מראש: קלף שלוש חרבות

בכולנו יש צד שמתעלם מכישלונות אפשריים, בעיקר כשאנחנו לא רוצים לראות את המציאות כי אנחנו חוששים - אבל דווקא ההתעלמות הזו תגרום לכך שיקרה מה שאנחנו לא רוצים, הכישלון. שגיא מנדלבוים מסביר איך נמנעים מכישלון או לפחות מבינים כיצד להתמודד איתו כשהוא ידוע מראש

קלפי הטארוט אולי מוכרים לנו בהקשר של חיזוי העתיד ושל מיסטיקה, אך למעשה הם הפסיכולוגים וה"קואצ'רים" של העת העתיקה. אלו מקורות ידע שנוגעים בארכיטיפים העמוקים שבנפשנו וטומנים בחובם עצות מעשיות לניהול חיי היום-יום. אם רק נקשיב לסיפור של הקלף, נגלה עולם שלם של הזדמנויות ודרכי פעולה.

 

להימנע מכשלון ידוע מראש – אפשרי?

קלף שלוש חרבות מהווה חלק מסיפור התבגרות רווי מהמורות של בחור צעיר, אמיץ וישר (בחור של פעם) בשם אורסטס שנקלע למצב בלתי אפשרי: אימו המלכה רצחה את אביו, המלך בכבודו ובעצמו, כנקמה על שהקריב את בתם לאלה ארמיטיס. אורסטס צריך ליטול את המלוכה ולנקום את מות אחותו, וזה מסובך בדיוק כפי שזה נשמע.

 

בחלק זה של הסיפור המלך עוד חי ונושם, והמלכה זועמת ואכולת צער. היא לא מסתירה זאת – במכתביה היא מצהירה שוב ושוב על כוונתה להרוג אותו,

אך המלך מעדיף להכחיש, להדחיק ולטאטא הכול תחת השטיח.

 

אף שהסיפור סוער ודרמטי מכל טלנובלה, הנטייה להדחיק ולהסתכל אל העבר השני היא נטייה אנושית ושגיאה קריטית עליה אנו חוזרים פעם אחר פעם בחיינו האמיתיים. קלף זה מלמד אותנו שיש סערות, מפלות וכישלונות שהם בחלקם מעשה ידינו ולא רק משום שאנחנו מסרבים להביט במציאות נכוחה.

 

הסיפור המיתולוגי – מלחמת טרויה: עשר שנים ארכה מלחמת טרויה. עשר שנים בהם היוונים היו בטוחים בניצחונם וחשבו שהנה טרויה עוד מעט נופלת. כל חודש שלח המלך איגרת לאשתו ובה כתב: "אשתי היקרה,

המלחמה עומדת להסתיים, עוד מעט אחזור הביתה (תדליקי את הדוד)", אבל כמו בכל חודש הוא לא חזר, המלחמה נמשכה, ובאיגרת התשובה שקיבל מאשתו נכתב: "בעלי ומלכי היקר, אין לך סיבה לחזור הביתה. דע לך כי ביום שכף רגלך תדרוך בארמון, ארצח אותך כנקמה על מות בתנו".

 

לבסוף המלחמה הסתיימה. טרויה נפלה, אך נראה שמאה ועשרים האזהרות שקיבל לא שינו דבר. ברב תעוזה חזר אגממנון עם מאהבת ושמה קסנדרה, שהייתה נביאת אמת. למרות שכל נבואותיה מתגשמות, קללה רבצה עליה, ובפועל אף אדם לא האמין לדבריה. קסנדרה התחננה בפני המלך שלא יחזור. "שם תמצא את מותך", היא אמרה, "בארמונך תמות", המשיכה, אך אגממנון סירב לשמוע.

 

כאשר הגיע המלך, אשתו קיבלה אותו בחום ובאהבה וארגנה קבלת פנים מלכותית. לאחר מכן היא לקחה אותו לארמון ונעלה את הדלתות. זקני הממלכה ידעו שמשם המלך לא יצא חי. בארמון הכינה לו המלכה ארוחת מלכים. היא בישלה בעצמה את כל המאכלים האהובים עליו, וכשסיים לסעוד לקחה אותו למיטה וגם שם קיבל את כל שאהב. לבסוף רחצה אותו באמבט, וכשהוא עירום וחסר הגנה, נטלה חרב והרגה אותו.

 

הארכיטיפ של הקלף – בריחה מהמציאות

בכולנו יש צד שמתעלם מכישלונות אפשריים. הקלף מראה שיש בנו צד שלא רוצה לראות את המציאות, וההתעלמות היא שתוביל אותנו אל הכישלון. הופעתו של קלף זה מעידה על כך שמתעורר בנו צורך, הגובל בהרס עצמי, ללכת כנגד כל הסיכויים, לקחת סיכונים ולעשות ניסיון נואש למרות שברור שניכשל.

 

במקום להקשיב לקול ההיגיון, אנחנו נכנעים לכוחות כמו פחדים וחששות, כעס או אגו, ניסיון לרצות את האחר, דחף להצליח בכל מחיר ונטייה לפתח תקוות שווא או להתמכר לאשליות. אנו מסרבים לראות את הבעיה בעיניים פקוחות, וכאן עולה שאלה חשובה: כיצד נוכל לזהות את הבעיה שלנו אם אנו מתעלמים מקיומה? מה ניתן לעשות בנידון?

 

דנה יוצאת עם אבי כבר כמה חודשים. הם מבלים יחד, נהנים מסרטים, מארוחות טובות ומסופי שבוע במיטב הצימרים בארץ. עם זאת מדי שבוע אבי "נעלם" לכמה ימים, לא עונה לטלפונים ולהודעות ומסתובב ברחבי הארץ. הוא חוזר וטוען שהוא "פרפר חופשי", ושאף אחת לא תכבול אותו. מאידך יש ימים שבהם הוא מספר לה שהיא "אהבת חייו", וכך נוצר תמהיל של קרבה וריחוק, אהבה ונטישה גם יחד.

אל תהיו שאננים עם הראש בעננים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אל תהיו שאננים עם הראש בעננים(צילום: shutterstock)
 

דנה מאוהבת באבי, אין ספק: הוא צ'ארמר חמקמק ומלא כריזמה שיודע לסחוף אך גם מותיר שובל ארוך של מסתורין אחריו. היא אומרת לעצמה שהוא לבטח אוהב אותה ושדעתו תשתנה עם הזמן. הוא יבין שהיא האחת ואהבתה תרפא אותו מרווקותו הנצחית, הרי אין אחרת מלבדה. לא ייפלא בעינינו הדבר, שבעת שחגגו חצי שנה, אבי נעלם שוב והפעם גם לא הסביר לאן מועדות פניו ומתי ישוב.

 

קל לראות בעין חיצונית את המצב העקלקל הזה, ולקבוע שאבי, על אף שכוונותיו אינן רעות, הוא משענת קנה רצוץ. קשה בהרבה להבחין בכך כשמאוהבים עד מעל הראש ומדמיינים סוף טוב ותוצאה נהדרת. לחשיבה הגיונית ו"קומן-סנס" יצא שם רע בכל הנוגע לאהבה, כאילו החשיבה הקרה היא האויב הגדול ביותר של הרגש. אך כשניגשים לנושא הזוגיות ורוצים לבחור נכון, אין ברירה אלא להתבונן גם בנתונים היבשים או ליתר דיוק – במצב כפי שהוא, במציאות.

 

לא כל צ'ארמר וצ'ארמרית בנויים לקשר. לא כל אדם סוחף וכריזמטי שיודע ללהטט במילים ובמחוות יודע להיות חבר נאמן לחיים. זהו רק מקרה אחד מיני רבים, אך הוא מייצג נאמנה את הביטוי "אהבה עיוורת", כזו שמובילה אל לב שבור.

 

הכישלון במקרה זה אינו בלתי נמנע, אבל הוא דורש אומץ, עוז ויכולת אמתית של אדם להיות כן עם עצמו ולא "לספר לעצמו סיפורים". כדי לרכוש את הניטרליות הדרושה אנחנו צריכים להתבונן בעצמנו מבחוץ, להתייעץ עם החברים והמשפחה ולהקשיב לאזהרותיהם: הם שאינם מרכיבים את משקפי האהבה והאופטימיות, רואים את המצב טוב מאיתנו.

קלף 3 חרבות (צילום: ריידר וויט)
קלף 3 חרבות(צילום: ריידר וויט)
  

מסר לשבוע ברוח שלוש חרבות

השבוע כדאי להתבונן לעומק בקשרים שלנו ולהיטיב את ציפיותינו. כולנו נקלעים למצבים שהמאוויים שלנו והציפיות מהקשר אינן בסנכרון מלא עם המציאות. זה נפלא להיות אופטימיים, אבל היכולת להיות ריאליים היא מהותית לשלוותנו הנפשית וליכולת שלנו להעריך נכון את המצב ולמנוע מפח נפש ואכזבות צפויות מראש.

 

אם אתם מתקשים לשמור על אובייקטיביות לנוכח רגשות עזים, היוועצו באדם שאתם סומכים על שיקול דעתו, תארו בפניו את ההתרחשות והיו פתוחים למשוב כן.

 

הקלף מעיד על אפשרות למנוע כשלים ואכזבות בטרם עת, אך אם כבר קרתה האכזבה, אל תאמרו נואש. הקלף שלוש חרבות הוא אותו סוף שמרמז על התחלה חדשה. הוא מעיד על כך שהאכזבה תמה ונשלמה וכעת אפשר "לאתחל את המערכת" ולנסות שוב ממקום של הבנה והפקת לקחים. קחו שיעורים קשים כמתנה וכמתכון ליישום עתידי. השמש שוב תזרח.

 

שגיא מנדלבוים - מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מחבר הספר "המדריך לקריאה בקלפי טארוט" 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
צילום: סיגלוב ואדים
שגיא מנדלבוים
צילום: סיגלוב ואדים
מומלצים