שתף קטע נבחר

פתרונות כחול-לבן לחקלאות עולמית במשבר

העולם מתמודד עם הצורך הקרוב להאכיל 9 מיליארד פיות כשברקע שינויי אקלים ובנייה מאסיבית הנוגסים בשטחי העיבוד. כאן נכנסת ישראל לתמונה עם פתרונות מתקדמים של "חקלאות מדייקת" וחקלאות חכמה. אלה יוצגו בכנס "אגריטך 2018", שיעמוד בסימן המאבק העולמי בתופעת המדבור ופיתוח חקלאות באזורים צחיחים

עיון במדורים הכלכליים בעיתונות לרגל יום העצמאות, גילה, אולי באופן לא מפתיע, כי מרבית הפרשנים העלו על נס את הפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית. אך ההתייחסות הייתה בעיקר ל"הארד קור" של ההיי-טק: אינטרנט, תוכנה, מובייל, סייבר וכדומה. החקלאות אמנם הוזכרה, אבל לא באותה עוצמה. בעולם, לעומת זאת, מיצובה של ישראל נשען לא מעט על המוניטין החקלאי שלה ועל טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות מתוצרתה. טכנולוגיות אלה נהנות כיום מביקוש גובר והולך במדינות רבות בעולם, שנאבקות להפיק מזון לאוכלוסייתן בתנאי אקלים וקרקע מאתגרים.

 

העולם יצטרך להתמודד בקרוב עם הצורך להאכיל 9 מיליארד פיות כשברקע שינויי אקלים ובנייה מאסיבית הנוגסים בשטחי העיבוד. החקלאות העולמית נדרשת לייצר מזון מגוון, ללא פגיעה בסביבה, שגם יגיע מהר לשווקים וייהנה מחי מדף ארוכים. זאת ועוד, הגיל הממוצע של החקלאים הולך ועולה, הדור הצעיר נמשך לאפיקי תעסוקה אחרים, המים מתייקרים ושטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים. כולם מחפשים להתייעל, להפיק יותר ובזול.

 

מלחמת הסחר - המרוויחים והמפסידים (Photo: Shutterstock)
(Photo: Shutterstock)

 

כאן נכנסת ישראל לתמונה, שמאז הקמתה ניצבה בחזית היישום והפיתוח של טכנולוגיות חקלאיות. המחסור החמור בקרקע ובמים, תנאי האקלים והאדמה הצחיחה, כל אלה יצרו הכרח בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות וישראל הפכה למעין מעבדת ניסוי עולמית בתחומי החקלאות.

 

לחשוף את היכולות הישראליות

טעימה מטכנולוגיות אלה ניתן יהיה לקבל בתערוכת "אגריטך 2018", שנועדה לחשוף את היכולות הישראליות בפני ציבור רחב של בעלי עניין בעולם, ובהם נציגי ממשלות וארגונים עסקיים.

 

נושא הכנס המדעי, הצמוד לתערוכה, ייסוב הפעם סביב תופעת המדבור ויתמקד בפתרונות לייצור החקלאי באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ישראל מפגינה יכולות גבוהות בתחומים אלה והידע הישראלי שמאפשר "להפיק יותר מפחות" הפך לשם דבר בעולם. כמו למשל החממות שמגדילות את התפוקה החקלאית פי-שישה עד פי-עשרה מאשר בגידולי שדה וללא תלות בתנאי מזג האוויר.

 

לאה פורת, מנהלת ענף אגרוטכנולוגיה, מכון היצוא (צילום: רונן אקרמן)
לאה פורת, מנהלת ענף אגרוטכנולוגיה, מכון היצוא(צילום: רונן אקרמן)

 

כ-120 חברות ישראליות יציגו בתערוכה, החל מחברות גדולות, המביאות לחיסכון של עד 30% בכמות המים להשקייה ולהגדלת התפוקה בעשרות אחוזים, ועד לסטארט-אפים אגרו-טכנולוגיים בתחומי ההדברה, הדישון וההשקייה. יוצגו טכנולוגיות לניהול של המשק החקלאי, תוך שימוש באינטרנט של הדברים (IOT), לוויינים, חיישנים ורחפנים לצורך בקרה ומתן ייעוץ מדוייק יותר לחקלאי. העולם צמא, תרתי משמע, לפתרונות אלה.

 

שער עולמי לטכנולוגיות מתקדמות

ישראל נהנית כיום מהביקוש הגואה לפתרונות לחקלאות. היא מציגה חדשנות חקלאית כמעט בכל התחומים: השקייה, חקלאות מדייקת, טכנולוגיות חדישות לחממות, שיטות הזנה אוטומטיות ומבוקרות בתחום בעלי החיים, חקלאות ימית ומִדְגֶה בשיטות אינטנסיביות מבוקרות, כל זה לצד השבחת זרעים, טיפול לאחר קטיף להארכת חיי מדף התוצרת הטרייה ושיטות דישון והדברה ביולוגית.

 

במובן זה ההזדמנויות לייצוא טכנולוגיות חקלאיות מישראל הן בלתי נדלות כמעט. במדינות רבות תעשיית החקלאות העולמית הייתה ועודנה תעשייה מסורתית, איטית ושמרנית, שמתקשה להסתגל לשינוים ולטכנולוגיות בעולם המשתנה של הכלכלה הגלובלית. ישראל יכולה להוות שער מבחינתן לעולם של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות.

 

תערוכת "אגריטך 2018" היא הזדמנות בלתי רגילה לחשיפת היכולות הישראליות בפני העולם. זו גם הזדמנות לקדם את החזון של שיתוף פעולה כלכלי עולמי, במטרה לחלוק מידע ולתכנון טוב יותר את העתיד. ישראל יכולה וצריכה להיות שותפה במימוש השאיפה העולמית לקיים חקלאות יעילה ומשגשגת בתנאים של שינויי אקלים והתחממות גלובלית.

 

הכותבת היא מנהלת ענף אגרו-טכנולוגיה במכון היצוא

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן אקרמן
לאה פורת, מנהלת ענף אגרוטכנולוגיה, מכון היצוא
צילום: רונן אקרמן
מומלצים