אם תראו קליפ אחד החודש, אז את זה
דונלד גלובר יורה לאמריקה בפרצוף - תוך כדי ריקוד וחיוך בקליפ שלא ישאיר אתכם אדישים. וגם פאת'ר ג'ון מיסטי בפלונטר הזייתי, פארסלס וג'ונגל מביאים אוויר של ים ואלדד ציטרין הוא תזמורת שלמה בתוך מכונית. קליפים חדשים משם ומכאן
זאת אמריקה?
צ'יילדיש גמבינו, הלוא הוא דונלד גלובר, שחתום בין היתר על הסדרה עטורת השבחים "אטלנטה", היה מועמד בגראמי האחרון לארבעה פרסים על אלבומו האחרון Awaken, My Love! (והסינגל מתוכו Redbone) וזכה בפרס על הופעת האר נ' בי הטובה ביותר. מאז הוא שמר על שקט מוזיקלי יחסי, ובסוף השבוע האחרון, לאחר הופעתו המדוברת ב"סטרדיי נייט לייב" שחרר קליפ חדש והסעיר את עולם המוזיקה כשגרף יותר ממיליון צפיות תוך 24 שעות.
צ'יילדיש גמבינו - This Is America
גמבינו, יוצר, ראפר, שחקן ומה לא, מבקר בחדות את המציאות האמריקנית בשיר This Is America. תחילה הוא רוקד לצלילי השיר הנוגה, ובתוך רגע רוצח את הגיטריסט שלו ואחרי כן גם מקהלה שלמה - כל זה בקלות מטרידה. מסביבו נוצר כאוס שלם אך גמבינו ממשיך לרקוד עם חבורת הילדים שמסביבו עד שהוא נאלץ לנוס על חייו בעוד המוזיקה הקופצת משתנה בהתאם.
יצירתו של גלובר, גם על המסך וגם בפן המוזיקלי, תמיד עסקה בשאלות של זהות, גזע, מעמד, כסף ואיך אמריקה מתנהלת (או כושלת) בתוך כל זה. סביב הקליפ החדש כבר עלו כבר תיאוריות שונות ומשונות לגבי המשמעויות שעומדות מאחוריו. נשאיר לכם את המקום להחליט לבד מה היצירה הקטנה הזאת, שאף אחד לא נשאר אדיש כלפיה, רוצה לומר.
עוד בערוץ המוזיקה:
פלונטר
גם מאחורי המוזיקאי פאת'ר ג'ון מיסטי עומד אדם בעל שם אנושי – ג'וש טילמן, שחגג לאחרונה יום הולדת 37. כמי שידוע בציניות הכואבת שלו, טילמן, שאלבומו האחרון Pure Comedy עמד גם הוא מול אמריקה המשתנה עם בחירתו של טראמפ לנשיאות, בוחר כאן ללכת על פן אישי יותר. השיר Mr. Tillman אינו חדש ממש, אך הוא עתיד לצאת באלבומו החדש ביוני הקרוב (ולצדו שוחררו גם שני סינגלים נוספים) ויענה לשם God's Favorite Customer (נשאר בממד הגרנדיוזי, שלא לומר בשגעון גדלות). כעת נוסף לו וידאו שמתאר את הפלונטר העגום שצפוי למי שמנהל את חייו ממלון למלון. מיסטי מאבד את עצמו בחיים שלא ברור אם הם מציאות, סיוט או הזייה, והם חוזרים על עצמם בעגמומיות שמובילה לקפיצה מהגג.
פאת'ר ג'ון מיסטי - Mr. Tillman
כאחד מאומני האינדי-פולק היותר מוכרים בארצות הברית שלזמן קצר לקח חלק בלהקה פליט פוקסס, שיתף פעולה עם ביונסה, ליידי גאגא ולנה דל ריי, ומאחוריו שמונה אלבומים תחת שמו האמיתי ושלושה תחת שם הבמה פאת'ר ג'ון מיסטי – הוא נותר די עלום בארץ, וחבל. לנו נותר רק לקוות שהגיטרות, הפסנתר והקול המחשמל ייסחפו אתכם, ושמישהו כבר יחליט להביא אותו ארצה.
360 מעלות
אלדד ציטרין הוא לא שם חדש בעולם המוזיקה הישראלית. הוא הספיק לשתף פעולה עם לא מעט אומנים כמו דודו טסה, אביתר בנאי, מיכה שטרית, עידן רייכל ואחרים, ומאחוריו כבר שלושה אלבומים שנעים על פני ז'אנרים שונים. בקליפ החדש שלו הוא לגמרי לבד, כלומר אם לא מחשיבים את סט כלי הנגינה שמקיף אותו והופך אותו לתזמורת של איש אחד, חכו רגע – בתוך מכונית. "המטרה הייתה לנגן שיר בתוך רכב נוסע, מה שהכריח אותי, כאחד שמחבב ציודים בגודל שלא נכנסים לרכב, להצטמצם ולייצר את המוזיקה שלי בתוך מסגרת של כלים קטנים יותר. להרגשתי ההגבלה הזו הוציאה ממני משהו שונה בגיוון המוזיקלי, החוויה הייתה בלתי נשכחת". הוא מספר על השיר Three Old Words שצולם על רקע ים המלח, ההולך ונעלם.
"זהו שיר שמדבר על שלוש המילים הוותיקות, המילים שבמרדף החיים הבלתי פוסק, אנחנו לפעמים שוכחים לומר אחד לשנייה. שיר שמדבר על הבחירה היומיומית להישאר בזוגיות שלנו, בבית שלנו - עם כל הקושי, אני בוחר לאהוב", אומר ציטרין.
נערי חוף
החבורה הבאה מגיעה מרחוק ומזכירה קצת בגישה את הביץ' בויז המיתולוגים. מקורם של פארסלס בברייטון ביץ' אי שם באוסטרליה, והחמישייה דווקא לא מביאה איתה את הפסיכדליה האופיינית סטייל טיים אימפלה או ליזארד גיזארד – אלא דיסקו פאנקי וסופר כיפי בתיבול אלקטרוני. אף שבאמתחתם עוד אין אלבום שלם אחד, מגזין NME הבריטי כבר החליט להקדיש להם כתבת מגזין מפנקת. בטח לא הזיק להם שמי שגילה אותם בבר פריזאי היו צמד היוצרים הצרפתים דאפט פאנק (וזה גם לא מפתיע אם מקשיבים לשיר). על אף שהם פועלים בעיקר מאירופה כרגע, הקליפ שלהם ל-Tieduprightnow (זה לא שם שובר שיניים, סתם כמה מילים מחוברות) כולו ים וחוף אוסטרלי זהוב, מחווה לשנות השבעים, בגדי ים שלמים ולא מעט ישבנים. מה גם שמזוויות מסוימות אחד מחברי הלהקה נראה בדיוק כמו ג'ורג' האריסון. השיר לא יצא לנו מהאוזניים ולכן החלטנו להכניס אותו גם לשלכם.
הקולקטיב
קולקטיב המוזיקה הבריטי ג'ונגל, אותו מובילים טום מקפרלנד וג'וש לויד ווטסון, פועל כבר חמש שנים ומאחוריו אלבום אחד הנושא את שם ההרכב. עם הזמן התרחב לחבורה של שבעה נגנים מתוך אג'נדה שבוחרת לשים בפרונט את המוזיקה ולא את האנשים שמנגנים אותה, בעולם של סגידה עצמית. הם מנגנים משהו שאפשר לקרוא לו סול פסיכדלי או כמו שהם בוחרים לקרוא לו "רדיו פוסט-אפוקליפטי שמנגן שירי פרידה". לקראת האלבום החדש שלהם, שייצא בקרוב, הם שחררו שני שירים חדשים שמרמזים על מה שהולך לבוא ובינתיים אפשר לומר שהם התגבשו לסאונד מלא ושלם יותר. השיר House in La כיאה לשמו, מביא לנו בית סופר מפנק בגבעות לוס אנג'לס שלא היינו מתנגדים לשהות בו. אך מה שיפה בקליפ הזה הוא שנוצר בו אחד מאותם רגעים נפלאים בהם הלוקיישן והתמונה הולמים את המוזיקה והופכים לחוויה חושית מהפנטת.
ג'ונגל - House in LA
