שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    יוסטון לא יכולה על גולדן סטייט

    ג'יימס הארדן בעונת שיא ומועמד לגיטימי ל־MVP, אבל בסדרה מול גולדן סטייט לא בטוח שהוא אפילו בין שני השחקנים הכי הטובים על המגרש. הווריורס עדיפים כמעט בכל פרמטר, ושום דבר לא יעצור אותם בדרך לגמר קליל מול נציגת המזרח

    בניגוד לשנים האחרונות וכפי שקורה הרבה פעמים, העונה קיבלנו את גמר ה־NBA האמיתי בחצי גמר המערב. שתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה ייפגשו לסדרה מרתקת, ולדעתי – כמו בשלוש השנים האחרונות – גם הפעם הווריורס יעברו. למה אתם שואלים? כי גולדן סטייט טובה מיוסטון כמעט בכל פרמטר שניתן לחשוב עליו או לפחות לא נופלת ממנה. ואני לא מתכוון לטקטיקות או אסטרטגיות אשר שמורות לעכברי כדורסל. להלן הנימוקים:

     

    כוכב: אם למדנו משהו העונה וגם בעבר זה שב־NBA ברוב המקרים אתה מגיע רחוק עד כמה שהכוכב שלך לוקח אותך. וכפי שראינו באופן מובהק אצל קליבלנד, כשהמשחק נהיה צמוד והזמן עומד להיגמר ההחלטות של השחקנים הטובים ביותר הן אלה שקובעות.

     

    קווין דוראנט חוגג עם קליי תומפסון (צילום: רויטרס)
    קווין דוראנט חוגג עם קליי תומפסון(צילום: רויטרס)

     

    טורונטו התפארה בסגל מאוזן ובספסל עמוק, יחד עם קבוצה מאוזנת שהייתה בטופ 5 של ההתקפה בעונה הסדירה וגם בטופ 5 מבין קבוצות ההגנה. אבל כל זה לא שינה כלום, ברגע האמת כשהיה צריך לייצר מהלכים מנצחים עשה את זה השחקן הטוב ביותר על הפרקט.

     

    ג'יימס הארדן נמצא בעונת שיא, הוא מועמד לגיטימי לתואר ה MVP ואין עוררין על היכולת שלו. יחד עם זאת, בסדרה הזאת הוא לא בהכרח השחקן הכי טוב שיהיה על המגרש, ובתכל'ס, לא בטוח שהוא בין שני השחקנים הכי טובים על המגרש. ברוב הקבוצות האלופות יש שחקן על אחד שמשחק ברמת MVP, לגולדן סטייט יש שניים.

     

    כוכבים: בעידן "קבוצות העל" ראינו כל מיני קבוצות שלא בנויות רק על כוכב אחד, אלא מפלצות דו ולעתים תלת ראשיות.יוסטון היא לחלוטין מפלצת דו ראשית עם שני שחקני על, הארדן כוכב MVP וכריס פול שחקן על. העניין הוא שלגולדן סטייט לא רק שיש שני כוכבים ברמת MVP, יש לה ארבעה כוכבים ברמת אולסטאר ומעלה – קארי, דוראנט, גרין, ותומפסון. כל אחד מהם שחקן שיכול להוביל פרנצ'ייז או לפחות להיות השחקן השני הכי טוב בקבוצה עם שאיפות הכי גבוהות שיש.

     

    סגל: לשתי הקבוצות סגלים עמוקים, הרוטציות בלאו מתקצרות והמאצ'אפים עשויים להכריע. לכן הסעיף הזה הופך לפחות מהותי בין שתי הקבוצות.

     

    מאמן: גם פה לכל 100 אנשים יהיו 100 דעות שונות. אפשר לדבר על כך שדאוטוני מנוסה יותר ושהוא גאון התקפי. מצד שני יש לסטיב קר את מייק בראון כעוזר ושתי טבעות אליפות כמאמן. אני באופן אישי חושב שהיתרון נמצא אצל גולדן סטייט, אבל גם כאן הייתי חי עם שוויון. יחד עם זאת, היתרון הגדול ביותר של סטיב קר הוא גם היתרון הגדול ביותר שיש לגולדן סטייט על יוסטון – עברו לסעיף הבא.

     

    מנטליות של אלופים: נכון מדובר בקלישאה השחוקה ביותר בספר, אבל היא מוכיחה את עצמה. "לעולם אל תזלזל בכוח של קבוצה אלופה". גולדן סטייט הם האלופים, שלוש שנים אלופי המערב, הם הקבוצה הטובה ביותר ומי שרוצה לקחת אליפות צריך לנצח אותם. ולא רק לנצח, לנצח ארבע פעמים בתוך שבוע וקצת. מאז שסטיב קר הגיע זה עוד לא קרה, ועם כל הכבוד לעונה הנהדרת של יוסטון אני מתקשה לראות סיטואציה שזה יקרה הפעם.

     

    מה שכחתי? שיתרון הביתיות של יוסטון, שיוסטון הפסידה העונה רק פעמיים כשהיא שיחקה בסגל מלא, שכחתי שעוד לא המוצאה הנוסחה שתעצור את ג'יימס הארדן ושכחתי לציין שיוסטון הייתה הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה בעונה הסדירה. ובכל זאת, אם תשאלו אותי – גולדן סטייט עוברת עם 2:4 בדרך לטיול מול נציגת המזרח.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים