שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אני לא הצעצוע שלך
    "תסלח לי, נטע ברזילי, אבל לגמרי הייתי הצעצוע שלך ואתה היית הכול חוץ מטיפש. חייכתי מבחוץ, אבל רוב הזמן בכיתי מבפנים. ליטפתי לך את האגו, בזמן שאתה דרכת לי על הלב". כותבות ynet יחסים נזכרות ברגעים שבהם הפכו לכלי משחק בידי בני הזוג שלהן

    שירה לא חשבה שהיא משחקת ברגשות

    אמיר היה בחור רומנטי שחיפש זוגיות. הוא באמת חשב שמצא את בחירת ליבו, כשפגש את שירה באחד הערבים בבר מקומי בפלורנטין. שירה הייתה בדיוק מה שחיפש - מתוקה ושופעת חיבה, ובעיקר מקשיבנית מצוינת. בניגוד לרוב הבחורות שהכיר, היא באמת הייתה מלאה בשקט פנימי נעים כזה, לא תלותית ולא מעצבנת. והיא אהבה את הרגישות של אמיר. היו להם שיחות עומק וגם סקס מעולה. "שילוב מנצח", אמר לי בהתרגשות.

     

    שירה לא תמיד הייתה זמינה כשניסה להשיג אותה, וזה דווקא הדליק אותו. תמיד טוב להיות קצת קשה להשגה. מצד שני, הוא תמיד חיכה שהיא תשיג אותו. הרי היה להם כל כך כיף ביחד. וכשהיא היתה מתקשרת, הוא היה עוזב הכול - בירה עם חברים, ערב מול המחשב, אירוע משפחתי - ורץ אליה.

    גבר ואישה שוכבים במיטה, האישה כועסת. תמונה מצוירת (צילום: Shutterstock)
    אמיר רצה יותר, היא העדיפה לשחק(צילום: Shutterstock)
     

    הוא נהג להגיד לנו שהוא מנצל את עובדת היותה לא רצינית בקשר כדי ליהנות אף הוא מקצת כיף ללא מחויבות, אבל הכרתי אותו וידעתי שזה בולשיט. שהוא מת שהיא תגיד לו ''תישאר לישון". שהוא מחכה שהיא תפנה אליו, ומתאכזב כשהוא מגלה שהיא התקשרה רק כי התבטל לה הדייט, ושעמוק בלבו הוא אכן מאמין שמתישהו, כשיימאס לה לשחק משחקים ולהיות רווקה בת 28, היא תפקח עיניים ותראה את היזיז הרגיש והחמוד שרוצה ממנה קצת יותר.

     

    בחורות כמו שירה אינן רעות, כמובן. הן אינן חושבות שהן משחקות ברגשות. אני בטוחה שאם מישהו יגיד לה שאמיר הוא הצעצוע שלה, היא לא תחייך ותסכים איתו, אלא תתרגז שהוא ככה מגנה את הקשר ביניהם. ומצד שני, מה אני יודעת? יכול להיות שבמבט מבפנים הכול הגיוני בקשרים האלה. שכל אחד ממלא את הצרכים שלו - בין אם זה לקבל את כל מה שאת רוצה מתי שאת רוצה, ובין אם זה לדעת שמישהי עושה בך שימוש רק כי היא רוצה (ליאת רוטנר).

     

    אתה היית היחיד שקבע את החוקים

    אתה בטוח לא זוכר את זה, אבל כמו כל דבר שקשור בך אני זוכרת הכול עד לפרטים הקטנים ביותר. זוכרת ובוכה. זוכרת ומקללת לא פעם את העובדה שניחנתי בזיכרון מדהים שלא מאפשר לי לשכוח טראומות קשות, גם שנים אחרי שהן התרחשו. זה היה ה"דייט" הראשון שלנו ואיכשהו התגלגלנו לצפות ב"רובין הוד". הייתי בטוחה לגמרי שמצאתי את האביר על הסוס שלי אחרי שנים של חיפושים, אבל היום בדיעבד אני מבינה שהדבר היחיד שגנבת היה את הלב שלי ובעיקר את התמימות שלי.

     

    עלמת חן פתיה הייתי אז. חגורת צניעות והכול. במקום חרב הייתה לך לשון, והלשון הזו הייתה חדה ושנונה. היא ידעה להגיד ולעשות את כל הדברים הנכונים כדי לגרום לי להיות כמו בובה על חוט. לאן שמשכת את החוטים, לשם הלכתי. תסלח לי, נטע ברזילי, אבל לגמרי הייתי הצעצוע שלך ואתה היית הכול חוץ מטיפש. חייכתי מבחוץ, אבל רוב הזמן בכיתי מבפנים. ליטפתי לך את האגו, בזמן שאתה דרכת לי על הלב. שיחקתי לגמרי את המשחק שלך, אבל אתה היית היחיד שקבע את החוקים.

     

    הבעיה הייתה שהמשחק הזה הפך מהר מאוד למבוך מסוכן ללא גלגלי הצלה. אי אפשר היה לקנות חיים נוספים או שיקויי אהבה. אני הייתי בטוחה שהנה, עוד שנייה אני מתקדמת עוד שלב בדרך ללב שלך, אבל לא. איכשהו תמיד נפסלתי בדרך והכול התאפס. מבחינתך המשחק נגמר מזמן בניצחון שלך, אבל אצלי ה-Game Over תקוע על המסך כבר שנים, מחכה שאכבה אותו באופן סופי. יום אחד זה גם יקרה. עד אז, החוטים שקשרת לי ללב לא פעם מושכים בו. וכן, זה עדיין כואב (ענבל חייט).

     

     

    הוא התנהג כמו ילד, ומה ילד עושה? משחק בצעצועים

    בן הזוג הראשון שלי התייחס אליי כאל צעצוע. קשה לי להצביע על משהו ספציפי כי זה היה כך רוב הזמן, אבל אני זוכרת שמתי שהוא רצה - הוא התייחס אליי יפה, ומתי שלא - לא. לפעמים הרגשתי כמו דובי צעצוע שהוא ישן איתו במיטה. אחד כזה שאחרי שמשתמשים בו כדי להרגיש טוב יותר, לאף אחד כבר לא אכפת ממנו.

     

    הוא היה שר לי שירים בסלולרי כשסגרתי שבת בבסיס, דיבר איתי ב"תינוקית", וכמה שעות אחר כך היה פתאום מתהפך ולא מחליף איתי מילה. הוא תמיד מצא משהו לכעוס עליו, גם כשהייתי לגמרי בסדר. הוא פעל כילד, ומה ילד עושה? משחק בצעצועים. לא היה אכפת לו ולו לרגע איך ההתנהגות שלו גורמת לי להרגיש, כי בשבילו לא הייתי גפן, הייתי צעצוע.

    גבר ואישה שוכבים במיטה, האישה כועסת. (צילום: Shutterstock)
    הוא לא חשב עליי לרגע(צילום: Shutterstock)
     

    גם בפגישתנו האחרונה הוא נהג בי כצעצוע, אבל אחד ישן כזה שהרבה זמן לא שיחקת איתו ובא לך לקחת אותו לסיבוב אחרון. הוא היה שיכור וחרמן, ואני עדיין לא התגברתי עליו. ליטרלי הרגשתי שהאלטר אגו שלי עומד בפינת החדר, ומקלל אותי בכל שנייה חולפת. כשהסתכלתי על עצמי מהצד נגעלתי ממני וממנו, ובאותו רגע גם החלטתי שאף אחד לא ישחק איתי יותר (גפן גיל).

     

    הרגשתי שהוא אוהב אותי בהתאם למצב הרוח

    יש לי יותר מדי סיפורים על גברים שרציתי והתייחסו אליי כמו איזה צעצוע שהם יכולים להחליף כל שני וחמישי. בבר שעבדתי בו למשל, היה מישהו שכל יום היה מתנהג אליי אחרת - יום אחד הוא התנהג כאילו שהוא מינימום מאוהב בי, ולמחרת היה מתנהג כאילו שהוא לא מכיר אותי בכלל.

     

    זה היה נורא מבלבל, ואף פעם לא ידעתי איך להתנהג לידו. הרגשתי כאילו שהוא אוהב אותי בהתאם למצב הרוח שלו באותו היום, כמו ילד קטן שכשהוא מבסוט הוא אוהב את סט הרכבות שלו, אבל כשהוא עצוב הוא מטיח את הסט על הקיר ומקלל.

     

    בפעם אחרת יצאתי עם בחור למשך יותר מחודש ימים, עד שיום אחד הוא פשוט נעלם והפסיק לדבר איתי. הרגשתי שיום אחד הוא אוהב אותי, ויום אחרי זה לא זוכר את השם שלי. וכשאת שואלת אותו על זה, הוא לא יודע על מה את מדברת. ממש משחק ילדים.

     

    אני חושבת שגברים שמתנהגים ככה לנשים סובלים מביטחון עצמי נמוך, וכן, עודף האופציות השונות שיש להם בתל אביב לא בדיוק עוזרת בשיפור המצב. למה לשחק כל יום עם אותו צעצוע, כשאתה יכול לשחק כל יום בצעצוע חדש? אני יכולה רק לקוות שכשהם יתבגרו הם יתחילו להתנהג כמו גברים, ולא כמו ילדים שרק אוהבים לשחק משחקים (נטלי להב).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים