הגמר האמיתי / בלוג ה-NBA

כמו העונה, כך גם בעונה שעברה, הכתובת הייתה על הקיר. אז לא היה צריך לחכות כל כך הרבה זמן כדי להגיע לעימות הישיר והצפוי בין קליבלנד לגולדן סטייט, אבל כללי הפרוטוקול ב-NBA חייבו אותנו להמתנה של 82 משחקים פלוס כמה סדרות פלייאוף נטולות מתח.

קרי חוזר והוא לוהט מתמיד(צילום: רויטרס)

מה עשיתן עד היום

בפעם הקודמת שהן נפגשו בגמר המערב, לפני שלוש שנים, גולדן סטייט לא התאמצה מדי בהגעה לשם בזמן שיוסטון נאלצה לירוק דם מול הקליפרס, לפגר 3:1 ולהשלים קאמבק הירואי. אבל אז מי ששלטה בליגה הייתה גולדן סטייט, ויוסטון הייתה בעמדת הרודפת. בקיץ, כשהרוקטס הביאו את כריס פול, הם כנראה כיוונו בדיוק לקפיצת המדרגה הזאת: השתלטות אגרסיבית על פסגת המערב ושתי סדרות קלילות (1:4 על מינסוטה ויוטה נטולת ריקי רוביו) בדרך לדבר האמיתי, כולל רבע שלישי פסיכי של 50 נקודות במשחק מספר 4 נגד הטימברוולבס שמדגים היטב מה קורה כשהכל שם נדלק.

התקפה

רוצים הוכחה לכך שהמאצ'-אפ בין יוסטון לגולדן סטייט הוא משהו מעולם אחר? הנתון הבא יספק לכם אותה. לפי ESPN מאז שהחלו לאסוף סטטיסטיקות לגבי איבודים ב-1973/4 הסדרה הנוכחית היא הראשונה בהיסטוריה בין שתי קבוצות שקולעות לפחות 112 נקודות פר 100 פוזשנים בעונה הרגילה. במילים אחרות, אנחנו הולכים לקבל שישה או שבעה משחקים (נהמר שלא פחות מכך) בין שתי חמישיות שיודעות לשים את הכדור בסל ממש טוב.

לא רע בלשים את הכדור בסל. דוראנט(צילום: AP)

הגנה

הדומיננטיות של שתי הקבוצות בהתקפה מתחברת גם להגנות מעולות, שמהווה חלק בלתי נפרד מהאופן שבו הן שולטות בליגה. יחד עם מילווקי שהודחה בסיבוב הראשון, יוסטון היא הקבוצה עם הכי הרבה חסימות בפלייאוף הזה, גולדן סטייט הייתה בצמרת הקטגוריה הזאת בעונה הסדירה. שתיהן נמצאות בפלייאוף בטופ 3 בממוצע הנקודות שהן סופגות (יוסטון שנייה), אבל יש גם סיבה להאמין שההגנה של מייק ד'אנטוני איכותית יותר.

ראינו את זה בעונה הסדירה, אבל גם בפלייאוף, עם מופע החסימות של קאפלה במשחק מספר 4 נגד יוטה שנעצרה על 87 נקודות וחטפה מהקפיץ השווייצרי 5 גגות ב-3 הדקות האחרונות. בעמדות האחרות יש ליוסטון שני סופרסטארים בקו האחורי שחוטפים בפלייאוף הזה 2.1 כדורים (כריס פול) ו-2.3 (הארדן) ושחקנים אחרים שיודעים לשמור כמו פי.ג'יי טאקר, טרבור אריזה ולוק מבה א מוטה.

לא רק מכונת התקפה משומנת. כריס פול וג'יימס הארדן(צילום: AP)

אבל לגולדן סטייט יש תשובות נגד בגזרה הזאת. עדיין קשה לשכוח את ההגנה המדהימה של קליי תומפסון בפלייאוף הקודם, על השיפור של קווין דוראנט בצד הזה של המגרש כבר דובר ודריימונד גרין, למי ששכח, הוא שחקן ההגנה של העונה שעברה. ככה שבסופו של דבר, המפגשים הקרובים יוכרעו לא רק בסוגיות מרכזיות כמו שלשות ונקודות מתחת לסל (תחום שיוסטון לא מצטיינת בו, למרות קאפלה), אלא גם באלמנט הנוסף והלא פחות מהותי שהופך אותן לשתי קבוצות על. יהיה מעניין לראות איך שני המאמנים, שיכולים להרשות לעצמם לתת לכוכבים שלהם חופש פעולה, יזיזו את הכלים שלהם על הלוח במשחק השחמט שנקבל.

ספסל

המכנה המשותף שלהן ממשיך בספסל, וזו כבר נקודה רגישה יותר. גם גולדן סטייט וגם יוסטון לא מקבלות תוצרת משמעותית מהמחליפים. קווין קוק, האיש ש"הדיח" את עומרי כספי מהסגל הסופי של האלופה לפלייאוף, חזר לממדים צנועים יותר אחרי התקופה המדהימה לקראת סיום העונה הסדירה, וגם אנדרה איגודלה המזדקן מספק תרומה מוגבלת. שון ליוינגסטון וג'אבייל מגי נותנים תפוקה סבירה, וכאן בערך נגמרים הכלים של סטיב קר על הספסל. לא נורא, לא טוב במיוחד.

חוץ ממנו אין לווריורס יותר מדי ספסל. מגי(צילום: רויטרס)

רק שאצל יוסטון, שבשקלול משחקי הפלייאוף והעונה הסדירה מדורגת במקום ה-26 בליגה בדקות ובמקום ה-25 בנקודות של שחקני הספסל, המצב לא יותר מעודד. השחקן השישי של העונה שעברה אריק גורדון זורק פחות וקולע פחות במשחקים האחרונים,

מה שפוגע בעומק של ד'אנטוני. נגד גולדן סטייט שחקנים שמקבלים פחות זמן במה בפלייאוף וירדו במספרים שלהם, כמו ג'ראלד גרין, לוק מבה א מוטה וננה, יצטרכו לעשות צעד קדימה - בערך כמו שהצוות המסייע של לברון ג'יימס בקליבלנד נקרא לדגל בסדרה נגד טורונטו. אחרי הכל, גם פול והארדן זקוקים לעזרה.