שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מי מחזיק בזכות על הקלטות מוזיקה? ועד מתי?
    לפני כשנה התקבל תיקון לחוק שהאריך את תקופת ההגנה על הקלטות של יצירות מ-50 ל-70 שנה. מי מחזיק בזכויות? ומה החובות המוטלים עליו?

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    מעטים מודעים לכך, אבל כפי שהחוק מגן על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות וספרותיות, כך הוא מכיר בזכויות יוצרים על הקלטות של יצירות מוזיקליות אלו ושל תכנים אחרים כגון מערכונים, נאומים וכיו"ב. כלומר, שיר מוקלט סטנדרטי כולל כמה רבדים של זכויות יוצרים שונות ונפרדות: המילים, הלחן וההקלטה.

     

    בעוד שההגנה המקורית על יצירה מוקנית מדרך הטבע ליוצר שלה, הרי ההגנה המקורית על הקלטה מוקנית למפיק שלה (בדרך כלל – חברת התקליטים). החוק מתייחס בצורה שווה להקלטה הכלולה בתקליט, דיסק, סליל טייפ, קלטת, קובץ דיגיטלי או בכל פורמט אחר.

     

    זכויות יוצרים בהקלטה – מה זה אומר?

    המשמעות העיקרית של ההגנה על הקלטה היא כפולה. ראשית, כל עוד ההקלטה מוגנת, יש לבקש רישיון מבעליה לכל השמעה פומבית. הבעלים זכאי לגבות תמלוגים עבור שימושים מסחריים/פומביים בהקלטה מתחנות רדיו, ערוצי טלוויזיה, בתי עסק, אולמות אירועים, די.ג'ייז וגופים אחרים.

     

    הגבייה ואכיפתה מתבצעות באמצעות אחד משני גופים שמייצגים בארץ את בעלי ההקלטות וגובות עבורם את התמלוגים המגיעים להם (טכניקת הגבייה והאכיפה דומה לזו של אקו"ם שפועלת במקביל בשם היוצרים). הגופים הם "הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות" המייצגת חברות הפקה ותיקות כמו "הליקון", "אן.אם.סי" ו"התו השמיני", וכן ארגון בשם הפי"ל (הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית) שמייצג מפיקים עצמאיים. באתרי הגופים ניתן למצוא מידע על רישיונות ותעריפים.

     

    שנית, כל עוד ההקלטה מוגנת, הבעלים של הזכויות שלה הוא היחיד שזכאי להרשות מכירת עותקים פיזיים שלה (כמו דיסקים, תקליטי ויניל וכדומה), או עותקים דיגיטליים שלה (באמצעות אייטיונס למשל), ואף לאפשר את השמעתה ב"סטרימינג" באתרים כמו יוטיוב. המשמעות הפרקטית היא שהעתקת ההקלטה המקורית והפצתה על גבי דיסק, תקליט או קובץ דיגיטלי - כמו גם שידורה והשמעתה הפומבית, ללא הסכמה מצד בעליה - מהווה הפרת זכויות יוצרים לכל דבר ועשויה לזכות אותו בפיצויים בסך של עד 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

     

    אגב, אין להתבלבל בין זכויות יוצרים בהקלטה (או בלשון העם – "בעלות בהקלטה") לבין זכויות יוצרים ביצירות הנכללות באותה הקלטה. מדובר כאמור במערכות שונות ונפרדות של זכויות יוצרים, שכל אחת מהן צריכה להיבדק ולהיבחן בנפרד.

     

    תקופת ההגנה

    תקופת ההגנה על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות ואחרות פוקעת לאחר 70 שנה ממותו של היוצר (ובמקרה של יצירה משותפת – לפי תאריך הפטירה המאוחר ביותר). לפני תיקונו של חוק זכות יוצרים הייתה תקופת ההגנה על הקלטה פוקעת לאחר 50 שנה ממועד הפקתה. עם תיקון החוק במרץ 2017 הוארכה תקופת ההגנה על הקלטות מ-50 ל-70 שנה, ובכך היא הותאמה לתקופת ההגנה המקובלת במרבית מדינות ה-OECD.

     

    יחד עם זאת, החוק החדש קבע במפורש כי הארכת תקופת ההגנה על הקלטה לא תחול על הקלטה שתקופת ההגנה עליה כבר פגה. בהתאם, הקלטה שיצאה לאור עד סוף שנת 1966 היא נחלת הכלל וכל אחד יכול להעתיק אותה, למכרה, להפיצה ולהעמידה לרשות הציבור ללא כל צורך בקבלת רשות ממי שהיה הבעלים שלה בעבר. מנגד, הקלטות שיצאו לאור החל משנת 1967 ואילך, זכו למעשה לתקופת הגנה נוספת של 20 שנה.

     

    התנאי: זמינות שוטפת

    ואולם, התיקון לחוק מתנה את תקופת ההגנה הנוספת על הקלטה בשני תנאים מוקדמים. הראשון – שההקלטה הייתה זמינה לציבור במהלך 50 השנים הראשונות, בין בדרך של מתן אפשרות לרכוש עותקים שלה (בפורמט פיזי או דיגיטלי), ובין בדרך של העמדתה לרשות הציבור. אם תנאי זה לא התקיים – ההגנה על ההקלטה תפוג בתום 50 השנה הראשונות.

     

    התנאי השני הוא שההקלטה תהיה זמינה לציבור בכל שנה ושנה לאורך 20 שנות ההגנה הנוספות. מפיק שלא ידאג לעמוד בתנאי זה יאבד את זכויותיו באותה הקלטה בתום השנה שבה היא לא הייתה זמינה לציבור, וההקלטה תהפוך לנחלת הכלל.

     

    כך למשל, כל התקליטים של להקת הביטלס שיצאו לאור עד 1966 אינם מוגנים יותר על פי החוק בישראל וכל אחד יכול לעשות בהם שימוש לפי ראות עיניו – בכפוף לכך שהוא יעמוד בחובות אחרות המוטלות עליו על פי החוק, כגון תשלום תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים, קבלת היתרים לשימוש בדמותו של הזמר המבצע וכיו"ב.

     

    מנגד, התקליט היחיד של החלונות הגבוהים, שהופק ויצא לאור בישראל באמצעות חברת הד ארצי בשנת 1967, זכאי ליהנות מתקופת ההגנה הנוספת של 20 שנה, היינו – עד ל-2037 בתנאי כמובן שהד ארצי תדאג לזמינותו השוטפת באינטרנט במהלך כל 20 השנים הללו.

     

    כאן המקום לציין כי הסיבה לכך שהמחוקק התנה את הארכת תקופת ההגנה על ההקלטות בזמינותן השוטפת נובעת מרצונו להגן על האינטרס החברתי והציבורי הלגיטימי של התפתחות היצירה התרבותית, אינטרס שהיה עלול להיפגע אילו הייתה נמנעת מהציבור לחלוטין הגישה לאותן הקלטות בתקופת ההארכה.

     

    המסקנה החשובה שעולה מהתיקון לחוק היא שכל מי שעסק או עוסק בהפקת הקלטות או שיש הקלטות בבעלותו חייב לדאוג לכך שהן תהיינה זמינות באופן שוטף לקהל הרחב כל העת. אם בעבר היה מדובר בתנאי מכביד וכמעט בלתי אפשרי שמחייב את המפיק לדאוג לזמינות שוטפת של עותקים פיזיים של ההקלטה בחנויות, היום די בכך שהמפיק יאפשר באופן שוטף רכישה של ההקלטה בפורמט דיגיטלי, או שיעמיד אותה לרשות הציבור להאזנה ב"סטרימינג" על פי דרישה (באמצעות אתרים כמו "אייטיונס", "ספוטיפיי" "יוטיוב" וכדומה). בכך הוא יצא ידי חובתו וזכויותיו בהקלטה תישמרנה לאורך התקופה המרבית המוכרת בחוק.

     

     

    המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: חיים כהן
    עו"ד אלי נחום
    צילום: חיים כהן
    מומלצים