שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה בוער במידברן? סודות מהעיר שקמה ונעלמת
    עשרות אלפי אנשים בונים מיצבי אמנות שכל אחד מהם מספר סיפור, ואחרי אירוע מטורף שנמשך שבוע - שורפים את כולם. המידברן, הגרסה הישראלית של הברנינג מן האמריקני, כבר איננו רק תערוכות אמנות החוצות הגדולה בעולם, אלא זוכה לכבוד במוזיאונים ובגלריות. אז מה סוד הקסם, על פי אלו חוקים פועלת הקהילה, וגם מה תוכלו למצוא השנה בעיר הזמנית אי שם ליד שדה בוקר

    בקיץ 1986 נפגשו עשרים איש על חוף הים בסן פרנסיסקו ושרפו פסל קטן בצורת איש שנבנה מעצים שנאספו על החוף. את הפסל בנה לארי הרווי, שלא יכול היה לחזות את מה שעתיד לצמוח מאותו קומזיץ אינטימי. זה בעצם היה אירוע הברנינג מן הראשון, שהרווי (שנפטר לאחרונה) נחשב למייסדו.

     

    מידברן 2018 (צילום: JIM HOLLANDER, EPA)
    (צילום: JIM HOLLANDER, EPA)
    כיום, קהילת הברנינג מן מונה מיליוני אנשים ברחבי העולם, המקיימים אירועי "ברן" באפריקה, אירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה, אסיה וגם אצלנו כמובן.

     

    אירוע הברנינג מן המרכזי מתקיים מאז 1990 במדבר נבאדה באזור שהיה פעם אגם. בקיץ שעבר השתתפו בו קרוב לשבעים אלף איש מכל העולם. העיר הזמנית "בלק רוק סיטי" קמה מן החול ונעלמת כאילו לא הייתה אחרי שבוע. בכל שנה ממשיכים לשרוף שם פסל מעץ בצורת איש, שכבר מגיע לגובה 12 מטרים, ומיצבים רבים אחרים עולים גם הם באש.

     

    מידברן 2018 (צילום: JIM HOLLANDER, EPA)
    מידברן 2018(צילום: JIM HOLLANDER, EPA)

    מידברן 2018 (צילום: JIM HOLLANDER, EPA)
    (צילום: JIM HOLLANDER, EPA)
    אירוע הברנינג מן הפך לתערוכת אמנות החוצות הגדולה בעולם, בו עשרות מיצבים מרשימים מוקמים בכל שנה על ידי המשתתפים, שאינם אמנים מקצועיים. עד לשנה שעברה היה נתק מוחלט בין "אמנות הברן", כפי שהיא מכונה, לבין עולם האמנות הממוסד, אך פתאום חל שינוי. בימים אלה מתקיימת תערוכה של מיצבים מהברנינג מן במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון – הכי ממוסד שיש.

     

    המידברן (צילום: אלעד מלכה)
    מיצב הגמל המעופף(צילום: אלעד מלכה)

    כשאמנות בלתי ממוסדת זוכה בהכרה ממסדית כנראה יש סיבה, אף שלא בטוח שניתן לשחזר את קסם ה"פלאיה" (הרחבה המרכזית של העיר הזמנית, המוקדשת כולה למיצבי האמנות) במוזיאון מכובד, אבל בהחלט ניתן להתרשם מהמקצועיות ובעיקר מהיצירתיות של יוצריה.

     

    מתוך המידברן

    מתוך המידברן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בהזדמנות זו כדאי לומר מילה על אמנות ויצירתיות במרחב הממוסד, שבו אמנות וכסף הולכים יד ביד - לפעמים נדמה שהאמנות הקונבנציונלית חסרה את אותה חדווה שניתן למצוא בעבודות שיוצריהן אינם עסוקים במחשבות על מסחריות. השמיים הם הגבול בכל הנוגע לאמנות הברן, ובאמת, אחד המאפיינים שלה הוא הממדים הגדולים, המתאימים למרחב הפתוח ולא למגבלות התקרה במוזיאונים או בגלריות. לרוב, המוצגים גם מוארים כדי להיראות בחשיכה וכדי לשוות לפלאיה את אותו קסם המאפיין אותה.

     

    המידברן (צילום: אלעד מלכה)
    המצפן(צילום: אלעד מלכה)

    קרה דבר נוסף במסגרת הזליגה של הברן לעולם הדיפולט (העולם ה"אמיתי" בשפת הברן): מיצבים שונים שנבנו לברנינג מן אומצו על ידי ערים בארצות הברית וממשיכים לשמח לבבות במרחב העירוני. סן חוזה שבקליפורניה, משתפת פעולה באופן קבוע עם אירגון הברנינג מן ואמנות הברן כבר הפכה לאורחת קבועה בעיר. הכל התחיל שם משיגעון של אדם אחד – במקרה של סן חוזה, מחזיקת תיק התרבות בעיר, שביקרה בברנינג מן ולא האמינה למראה עיניה. בזכותה, נוצר הסכם של שלוש שנים לרוטציה של מיצבים מהפלאיה אל העיר.

     


    ההכרה שאמנות במרחב הציבורי יכולה לשפר את איכות חיי התושבים ואפילו להכניס כסף לקופה מתחילה לחלחל גם מחוץ לארצות הברית. דוגמה מובהקת ומרתקת במיוחד היא העיר נאנט Nantes בצרפת. שם התקיים לפני חודשיים הכנס השנתי של נציגי קהילות הברנינג מן מרחבי העולם. נאנט, שעד לפני עשרים שנה הייתה בקריסה כלכלית וחברתית, הפכה לאחת הערים האטרקטיביות בצרפת בזכות המפנה היצירתי שחל בה. שוב, משוגע אחד לדבר חבר לראש עיר בעל גישה פתוחה, ויחד הם יזמו אירועי אמנות חופשיים לקהל הרחב ואט אט הפכו את העיר לפנינת אמנות ותרבות. האטרקציה המרכזית בנאנט היא קבוצת "לה משין" (La Machine) הפועלת מתוך מספנה ישנה בעיר. חברים בה אמנים, טכנאים ומעצבי תיאטרון המייצרים חיות ענקיות שנעות במרחב. החלל שלהם הוא כמו לונה פארק גדול, המהווה מוקד משיכה לתיירים רבים מרחבי העולם.

     

    המידברן (צילום: אלעד מלכה)
    העין הפנימית(צילום: אלעד מלכה)

    והנה, הגיע השבוע הזה בשנה, שבו מתקיימת הגרסה הישראלית של הברנינג מן, הלא היא המידברן. למרות היותנו ארץ קטנה, ישראל הפכה בחמש השנים מאז המידברן הראשון למעצמת הברן השלישית בגודלה בעולם. הפקת האירוע נעשית בשיתוף המועצה האזורית רמת הנגב ומנוהלת כמו מבצע צבאי עם מפקד (ניר אדן), סגנים, ראשי מחלקות וצוות של מאות מתנדבים. ביום שני נפתחו שערי העיר הזמנית, הממוקמת באזור שדה בוקר, וקרוב ל-12,000 איש, אישה וטף באו בשעריה.

     

    על הפלאיה, במרכז העיר הזמנית, ממתינים להם 108 מיצבי אמנות שנעשו במיוחד עבור האירוע ומאחורי כל אחד סיפור. למשל, הגמל המעופף, אחד המיצבים הגדולים על הפלאיה. גובהו 14 מטר והוא ניצב בזווית בלתי אפשרית על שתי רגליים אחוריות בנסיקה אל על. הגמל המעופף, סמלו של יריד המזרח בתל-אביב, מייצג דו קיום ושגשוג כלכלי במזרח התיכון. זו היתה ההשראה עבור איש העסקים והיזם החברתי רוני דואק, שחלם להביא את תל-אביב למדבר. לשם כך הוא נעזר באמנים ליאור פלג (לילי) ואיתמר פרוג'ה וצוות של אמנים וטכנאים שבמימונו של דואק מימשו את החלום. לקראת סוף האירוע יעלה הגמל באש וישוב להיות אגדה.

     

    הרבה ביקורת נשמעת על מידברן כמפגע אקולוגי. למרות הדגש על שימוש בחומרים ממוחזרים עדיין נשרפים שם מיצבי ענק. כקונטרה למיצב שעומד להישרף, צוות הגמל המעופף קיים בחודש שעבר אירוע שגייס כספים עבור נטיעת יער מאכל בחוות הנוי בעמק חפר. יחד עם זאת, חשוב לציין שכל המים במתחם הענק החולש על רדיוס של קילומטר וחצי, ממוחזרים ומוצאים מהמתחם. כמו כן, תחנת הפרדת האשפה מהגדולות בארץ נמצאת במתחם המידברן.

     

    סיור בפלאיה חושף בהדרגתיות פנינים יצירתיות ולאו דווקא ענקיות בגודלן. כמו למשל "פרחים בקנה", מיצב צנוע בגובה מטר, של עדן אוריון, בוגר הטכניון שהלך ללמוד אמנות בעקבות כתבה שראה על הברנינג מן. אוריון, אסטרונום חובב שבונה טלסקופים להנאתו, יצר קליידסקופ המכוון על קערה מלאה פרחים צבעוניים, שמוארים בשלל צבעי נורות בלילה. סיבוב ידני של הקערה גורם לאפקט הקליידוסקופ.

     

    כל מיצב הוא סוג של מתנה (גיפט בשפת הברן) לקהילה. רוב המיצבים מספקים חוויה כלשהי. כמו למשל המצפן (שבעבר נקרא טמפל), מבנה ענק המשמש מקום מרכזי לרפלקסיה אישית לחברי הקהילה. טקס שריפת המצפן הוא אחד מאירועי השיא של המידברן. צוות של 45 אנשים, ביניהם רופאה בחדר המיון של איכילוב, מעצבת אופנה ורקדנית על מוט, עבדו במשך ארבעה חודשים על בנייתו.

     

    הפסל המרכזי במידברן אינו איש אלא זוג – איש ואישה – וריאציה תומכת שוויון מגדרי שהושרשה במידברן מתחילתו. השנה האפיג'י (כך הוא מכונה) תוכנן על ידי דורון מוזס, עורך דין במקצועו שקיבל את השראתו מהסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסון על חייל הבדיל והרקדנית. שניהם עומדים על רגל אחת. גם פסל זה יישרף בטקס גדול.

     

    המידברן (צילום: אלעד מלכה)
    מיצב האפיג'י במידברן(צילום: אלעד מלכה)

     

    המידברן (צילום: דבי לוזיה)
    מתוך המידברן(צילום: דבי לוזיה)

    כדי להבין את המוטיבציה המניעה עשרות אנשים לתכנן, לבנות ולהתמסר לפרוייקטים הארעיים הללו, צריך להבין משהו על עקרונות הברנינג מן (שהם הבסיס לכל אירועי הברן בעולם). עשרת העקרונות התקפים בעיר הזמנית שונים מאוד מעולם ה"דיפולט". בין ביטוי עצמי רדיקלי, הענקת מתנות א-מסחריות, אי השארת עקבות, יש גם השתתפות ומאמץ קהילתי. במילותיה של רוני קנטור, מצוות המצפן: "הבנייה מספקת עבורי חוויה חד פעמית של עשייה לשם העשייה מבלי לקבל תמורה וזאת לטובת החוויות שהמצפן ייצר עבור חברי הקהילה".

     

    אין ספק שמדובר בעקרונות ראויים, שרבים היו שמחים להתנהל לאורם ביומיום ויש כאלה שאכן מנסים! קהילת המידברן פועלת במשך כל השנה ויוזמת פרוייקטים המעניקים עזרה ותמיכה לנוער במצוקה וקהילות מוחלשות. בתום האירוע כל המזון שנשאר נתרם באריזות סגורות לתושבים נזקקים בדרום.

     

    אתם ודאי שואלים מאיפה בא הכסף להקמת כל המיצבים האלה. ובכן, קרן האמנות של מידברן מגייסת כספים באירוע שנתי לידידי מידברן. הכסף הזה נועד לעזור במימון המיצבים באירוע. השנה 78 מיצבים זכו בסיוע כלכלי בסך של 590,000 ש"ח. ועדה מקצועית מתכנסת לצורך בחינת ההגשות והערכת סכום הסיוע, ובכל זאת רוב המיצבים דורשים יותר מהסכום המוענק. כמו במקרה של עידן שליט שיצר את ה"קטרזיס", מודל של קטר שבנה במו ידיו על משאית. הקטר ייסע במרחבי הפלאיה ועליו חוגגים וחוגגות. עידן קיבל מענק של 40,000 ש"ח אבל הפרוייקט עלה לו 95,000 ש״ח. הוא מקווה לכסות את העלויות על ידי השכרת הקטר לחברות אירועים.

     

    המידברן (צילום: אלעד מלכה)
    פרחים בקנה. מתוך המידברן(צילום: אלעד מלכה)

    המידברן (צילום: דבי לוזיה)
    קטרזיס(צילום: דבי לוזיה)

    מיצבים אחרים כמו המצפן וכמו פסל האיש והאישה גייסו כספים במיקור המונים כדי להשלים את המלאכה. ברי סחרוף נתן הופעה לגיוס כספים למיצב מרגש במיוחד - "העין הפנימית". זהו מיצב לזכרו של איתי שטיינברג שנפל במלחמת לבנון השנייה לפני 12 שנה. הוריו, פרידה ואריק, חברים פעילים בקהילת המידברן, פגשו במקרה את לימור שובל, סטודנטית לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון. לימור תכננה מיצב גדול שיהיה גם פרוייקט הגמר שלה בלימודים. הרעיון של העין הפנימית הוא להתבונן פנימה ולשחרר מהתודעה סיפורים שאינם נחוצים יותר. החיבור החזק שנוצר בין המעצבת למשפחה של איתי העניק ממד עמוק של הנצחה לפרוייקט, שיישרף גם הוא יחד עם הסיפורים המיותרים.

     

    מתוך 108 מיצבים רק שבעה יועלו באש, ומה יעלה בגורל המיצבים האחרים? הרי שום דבר לא נשאר בשטח. חלקם מותאמים מראש לחיים קצרים אבל רבים מהיוצרים היו שמחים אם המיצבים שלהם היו ממשיכים את דרכם במקומות יישוב בארץ, כפי שקורה בחו"ל. פרוייקט "עיר פוגשת מדבר" הוקמה בדיוק למטרה זו וכבר ניתן למצוא כמה מיצבים ממידברן 2017 במקומות שונים בארץ; עמותת מידברן נמצאת בקשר עם המשרד לפיתוח הנגב וגם עם עיר הבה"דים לגבי שיתוף פעולה עתידי; איגוד מנהלי התרבות בישראל שלח כשלושים נציגים מכל הארץ לסיור במידברן כדי לבחון אפשרות לאמץ מיצבים השנה או בעתיד.

     

    בעוד כמה ימים תיעלם העיר הזמנית במדבר מבלי להשאיר עקבות, ואיתה תערוכת אמנות החוצות הגדולה בישראל, שרק כמה אלפים בני מזל יזכו לראות במציאות. עם קצת מזל ושיתוף פעולה, ישובים נוספים בארץ ישכילו להבין את העושר התרבותי שהפלאיה מספקת. וכמו שאמר לארי הרווי, מייסד הברנינג מן: "אם תביאו קצת נשמה למפגש אולי תראו משהו שכלל לא חיפשתם, אולי ליבכם ייפתח מעט ותראו דברים שלא דמיינתם".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מה בוער במידברן? סודות מהעיר שקמה ונעלמת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים