שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נחשפו צילומים נדירים של אסירי ציון במחנה עבודה
    יוסף שניידר היה צלף שהקים בבריה"מ מחתרת יהודית במסווה של "מועדון ירי". אחרי שנעצר סגר דיל עם אחד הסוהרים - לימד אותו לצלם והחביא תמונות מתוך המחנה. כעת תרמה משפחתו 13 אלף תצלומים לספרייה הלאומית

    יוסף שניידר (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    יוסף שניידר כאסיר במחנה 7

    יותר מ-13 אלף תצלומים נדירים של אסיר ציון והצלם יוסף שניידר ז"ל הועברו לספרייה הלאומית, ובהם מאות תמונות נדירות שחושפות את החיים של אסירים פוליטיים ואסירי ציון שנכלאו בשנות ה-50 של המאה הקודמת בברית המועצות. אותם אסירים סבלו מרעב, התעללות ותנאי מזג אוויר קשים, ורבים מהם מתו במהלך מאסרם.

    עצירים במחנה 7 מורדוביה (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    קבוצת עצירים במחנה

    תיקו של יוסף שניידר (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    מתוך תיק החקירה של שניידר, 1957. נמצא בארכיון הקג"ב

    בנו של יוסף, אורי שניידר, סיפר ל-ynet: "אבא שלי הוא אחד היהודים הראשונים שהחלו לפעול בברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא השתמש בידע שלו כצלף כדי להקים מחתרת יהודית במסווה של 'מועדון ירי'. באותם ימים הייתה להם אפילו תוכנית להתנקש בנאצר (נשיא מצרים)".

     

    שניידר האב הפיץ חומר תעמולה יהודי בברית המועצות הסובייטית בקרב הקהילות היהודיות. "הייתה לו חנות צילום והוא השתמש בציוד כדי להפיץ חוברות עם תוכן בעברית כמו שירים וחדשות מארץ ישראל. הוא הסתכן ברמות שאחרים לא העזו", הוסיף בנו.

     

    בשנת 1957 נעצר ונשפט לארבע שנות מאסר במחנה העבודה (המכונה "גולאג") במורדוביה, שם פגש אסירי ציון נוספים. סוכני קג"ב שהגיעו לערוך חיפוש בביתו תפסו אותו לובש מדי שוטר שנשלחו אליו מדודו בארץ ישראל. החומרים שנמצאו בביתו שימשו את הסוכנים כהוכחות לפעילות "אנטי סובייטית".

    מכתב לנפתלי גריבוב מיוסף שניידר (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    מכתב ברוסית ובעברית לדודו בירושלים נפתלי גריבוב. המכתב נתפס בעת מעצרו ב-1957 ונמצא בארכיון הקג"ב בלטביה

    אסיר במחנה 7 במורדוביה (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    אסיר במחנה 7 מורדוביה

    מכבי בלטיקה (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    קבוצת הספורט היהודית "מכבי בלטקיה" בראשות דב שפרלינג, שפעלה במחנה 7
    מכבי בלטיקה (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
     

    אחד הסוהרים, שקיבל משימה לתעד את המחנה לצרכים פנימיים, ערך עם שניידר "דיל" - שניידר ילמד את הסוהר לצלם ובתמורה יזכה להשתמש בשני פריימים מכל סרט צילום. בזכות עסקה זו הצליח שניידר לתעד את האסירים הפוליטיים היהודיים ואת החיים במחנה העבודה הסובייטי. את התמונות החביא ככל הנראה בתחתית כפולה של מראה וכך הצליח להבריח אותן מהמחנה.

     

    "ביציאה מברית המועצות הוא העביר את התמונות לאדם זר שהגיע לשדה התעופה, וכך כשעבר את הבדיקות על גופו לא נמצא עליו דבר, ואותו אדם החזיר לו את התמונות", מספר אורי.

    יוסף שניידר וקבוצת אסירים (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    קבוצת אסירים במחנה 7 במורדוביה. שניידר למטה מימין
     

    זקיף במחנה 7 במורדוביה (צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית)
    זקיף במחנה 7

     

    בשנת 1969 עלה יוסף שניידר לארץ. הוא עבד בתפקיד בכיר במשטרת ישראל והתגורר עם משפחתו בגבעת זאב, ולפני 12 שנים נפטר. לאחר מכן החלה המשפחה באיסוף הצילומים ובהליך דיגיטציה שנמשך שנים והסתיים לאחרונה.

     

    הבן אורי, מנהל הפיתוח העסקי בחברת IWB (חברה בת של אמזון העולמית), מדגיש: "במערכת החינוך לא לומדים את הפרק הזה בהיסטוריה ואת הגבורה האדירה של אסירי ציון, שהניעו תהליכים שהובילו בסופו של דבר לגלי העלייה הגדולים מרוסיה. פניתי בנושא לשר החינוך נפתלי בנט, שהבטיח לעשות מאמץ להכניס את הנושא לתוכנית הלימודים".

     

    מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג: "הספרייה פועלת להוקיר ולהנציח את פועלם של אסירי ציון מכל רחבי העולם - מברית המועצות הקומוניסטית, אבל גם משאר מדינות מזרח אירופה, ארצות ערב, אתיופיה, ומכל מדינה שבה נשים וגברים קיימו פעילות ציונית בגבורה ותוך סיכון עצמי במטרה לעלות את אחיהם לארץ ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית
    יוסף שניידר כאסיר במחנה
    צילום: יוסף שניידר, באדיבות ארכיון הספריה הלאומית
    מומלצים