שתף קטע נבחר

כינה את אחיו "רוצח" – וישלם 90 אלף שקל

במסגרת סכסוך ירושה קשה שלח הנתבע מכתבים למוסדות שונים ובהם כינה את אחיו "נבזה", "עושק קשישים" ועוד. ביהמ"ש קבע שמדובר בלשון הרע

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אח נגד אחיו בגין השמצות חמורות על עושק, גניבה ואפילו רצח, שפרסם בקרב מוסדות ורשויות, באינטרנט ואפילו בזמן השבעה על אמם. השופט ארז שני דחה את טענות הנתבע שלפיהן הכול היה "אמת לאמיתה", וקבע שהוא ביקש לנקום על רקע סכסוך ירושה.

 

בתביעה שהגיש הבן הצעיר לפני כשנתיים – בעיצומו של ריב קיצוני – הוא טען שאחיו שלח למוסדות שונים ובהם הבנק של אמם המנוחה ורשויות ממשלתיות שונות, מכתבים שבהם כינה אותו "גנב", "נבל", "נבזה", "עושק קשישים" ואפילו "רוצח".

 

לדבריו הוא נאלץ להתמודד עם תלונות כוזבות על סחיטה באיומים, וחזה במדבקה שנתלתה על דלת ביתה של אמם במהלך השבעה שלה, שעליה נכתב כי מתנהלת נגדו חקירה בגלל פריצה וגניבה. לכל אלה התווסף גם מאמר שפורסם ברשת ובו סיפר אחיו על ה"שיטה הרצחנית" שלו וכינה אותו "גנב שיילוקי" על שם הדמות השייקספירית מ"הסוחר מוונציה".

 

בכתב ההגנה טען האח הבכור שהכול "אמת לאמיתה", שכן אחיו הוא רודף בצע שעשק את אמם וחנק אותה כלכלית ורגשית. הוא ציין שהשתמש במילה "רוצח" כדי לתאר את מעשיו ולא כדי לייחס לאחיו ביצוע רצח בפועל. מאוחר יותר הכחיש הנתבע שפרסם את הדברים ברבים.

 

בהקשר זה ציין השופט ארז שני שמדובר בסתירה עצמית שמעיבה על תום לבו של הנתבע – אחד התנאים המקדמיים להנאה מהגנות חוק לשון הרע כמו פרסום אמת או הגשת תלונה לגיטימית. לגופו של עניין השופט קבע כי כל הפרסומים שצורפו לתביעה נחשבים ללשון הרע, כולל תלונות הסרק למשטרה.

 

השופט הוסיף שלא התרשם שהנתבע סבר בתום לב שאחיו ביצע מעשים פליליים חמורים, ודאי לא רצח. הוא גם לא קיבל את טענת הנתבע שלא התכוון לרצח בפועל. הכוונה הסובייקטיבית לא משנה את העובדה שהציבור ובית המשפט מבין את המונח "רצח" אחרת, כתב.

 

לדבריו הדברים שפרסם הנתבע הם "ביטויים קשים מנשוא, אשר אין הדעת סובלת כי אדם יידרש לחיות עם 'תגיות שם' או סטיגמות כאלו, משעה שלא הובהר כי אכן ביצע את אותם מעשים... פרסומים פוגעניים וכאלו המייחסים מעשים פליליים, יש להם השלכות עד כדי הסתה, פגיעה בפרנסה, נידוי חברתי ועוד שלל תוצאות".

 

בנוסף ציין השופט שני כי סגנון ההתנסחות שבחר הנתבע היה "גס במפגיע" וניכר שהדברים פורסמו בכוונה לפגוע ולנקום באחיו.

 

בהתחשב בדברים אלה, כולל סירובו הנחרץ של הנתבע להתנצל, פסק השופט שהוא ישלם לאחיו 15 אלף שקל על כל פרסום – ובסך הכול 90 אלף שקל. לכך התווספו הוצאות משפט של 40 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד רונן טיב
מומלצים