שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הזוגות שחוגגים את החיים גם כהורים צעירים
    הורים רבים נאלצים לא פעם להניח בצד את הבילויים הזוגיים שהורגלו אליהם בתקופת הרווקות לטובת פעילויות לכל המשפחה. אבל יש מי שהחליט להמשיך עם חייו הפרועים הכוללים בילויים, פסטיבלי מוזיקה וטיולי תרמילאים, ולשלב בתוכם את הילדים הקטנים

    אורלי ולירי הילד (צילום: Gaya's photos )
    אורלי, רנן ולירי הקטן בפסטיבל מוזיקה(צילום: Gaya's photos )

    אחד הגורמים המשפיעים ביותר על זוגיות הוא ללא ספק הולדת ילד, בין השאר בעקבות השינוי בסדר העדיפויות. אפשר לראות את השינוי הזה גם בהרגלי הפנאי של ההורים הצעירים, על אף שיש ביניהם שיטענו שפנאי והורות זה סוג של אוקסימורון. לרוב אין מנוס אלא לשים בצד, לפחות לזמן מה, את הבילויים הזוגיים לטובת פעילויות לכל המשפחה.

     

    המנוי בהבימה מומר בכרטיס ליובל המבולבל, ריקודים אל תוך הלילה מפנים מקום לקפיצות צהריים בג'ימבורי, ואת מקומו של המלצר המעונב המוזג לכם יין בחופשה הרומנטית באיטליה תופס מיקי מאוס המברך את פניכם בכניסה ליורודיסני בפריז. ועדיין, יש לא מעט זוגות שמצליחים לשלב בין שני הדברים הלכאורה סותרים הללו. הם לא מוותרים על הדברים שנהגו לעשות לפני ההורות, ובו בזמן גם אינם מוותרים על זמן האיכות עם המשפחה. הם ממשיכים לעשות את הדברים שהם אוהבים, אבל במקום מתכונת של זוג, הם עברו למתכונת של משפחה.

     

    "לקחנו את הילד למעל 100 הופעות"

    ליאור וייצמן הוא פנאט של מוזיקה. הוא ואשתו שירי לקחו את בנם מייקל ("על שם מייקל ג'קסון") להופעה הראשונה שלו בהיותו בן ארבע בלבד. כיום מייקל בן שמונה, ויש לו אח צעיר בן שנתיים וחצי הקרוי על שם בוב דילן. "בקרוב גם דילן יצטרף להופעות", מבטיח ליאור, ומספר שעד כה הם היו עם מייקל בלמעלה ממאה הופעות: "כעשרים הופעות של אביב גפן, כמה הופעות של ירמי קפלן, איפה הילד, מופע הארנבות של ד"ר קספר, מוניקה סקס, פורטיס ועוד. אבל אם הוא ירצה ללכת לסטטיק ובן אל, שילך לבד כשיהיה גדול".

     

    "אני די מכור למוזיקה אז היא כל הזמן ברקע", הוא מסביר. "הם שמעו מוזיקה עוד מהבטן, עם אוזניות על הבטן של אימא שלהם, ואנחנו נותנים להם לחיות כמו בשנות ה-90 - לוקחים אותם לחנויות מוזיקה, יש להם פוסטרים בחדר, אנחנו שומעים יחד תקליטים". לאחרונה החליט ליאור לקחת את התחביב לשלב הבא - "אני ומייקל מתחילים ביולי ללמוד נגינה בבית ספר למוזיקה ליד הבית, אני גיטרה ומייקל תופים. הם עכשיו פותחים תוכנית מגיל שלוש, אז גם דילן יצטרף".

     

    הבילוי בפסטיבל הפך לבילוי משפחתי

    גם גלית גלפרין לא ויתרה על אהבתה למוזיקה בעקבות ההורות. היא וחבריה נוהגים לנסוע מדי שנה למספר פסטיבלים של מוזיקה. "אנחנו חבורה גדולה של משפחות. נכנסים לפסטיבל עם ציוד קמפינג, רואים הופעה ונהנים בחברותא, בזמן שהילדים נרדמים לידינו בשקי שינה. אז נכון שאנחנו לא יושבים על הבמה אלא לרוב מתמקמים רחוק ממנה, אבל אנחנו עדיין רואים הופעה. זה כמו לעשות קמפינג משפחות, כשהמוזיקה זה הרקע".

     

    בנוסף לפסטיבלים בארץ, נוסעת החבורה של גלית גם לפסטיבלים בחו"ל, הפעם בלי הילדים. "לפסטיבל בחו"ל אין בכלל מה לסחוב אותם עד גיל העשרה ולו רק בגלל השעות, כי הכול מתחיל מאוחר", היא אומרת. "ואם כבר בחו"ל אז אני מעדיפה לשלב עם זה אטרקציות יותר מוכוונות ילדים. זו חוויה אחרת לגמרי".

     

    לרווקים אין מושג מה זה להיות הורים

    לרווקים אין מושג מה זה להיות הורים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פסטיבל מוזיקה עם הסבתות והילד

    העניינים מורכבים יותר, כמובן, כשבנוסף לשילוב בין הנאה אישית לצורכי הילד, מנסים לשלב אותם גם עם עבודה. בסוף השבוע הבא יגיעו אורלי נקלר ורנן סול לפסטיבל יערות מנשה, כפי שהם עושים מדי שנה. אלא שבשנתיים האחרונות הם מגיעים יחד עם בנם לירי. חוץ מהיותם בני זוג הם גם עובדים ביחד בחברה שבבעלותם, ואחראים על היח"צ ועל המדיה החברתית של הפסטיבל. "אנחנו אחלה זוג, אנחנו חזקים יחד וחולקים בנטל. נעזור אחד לשני, כל אחד יטפל במשהו אחר, ונגבה אחד את השנייה", אומרת אורלי.

     

    השהות ביער יחד עם בנם מזמנת לאורלי ולרנן אתגרים לא מעטים. "צריך לשמור עליו שלא ייפצע, ייפגע, ייפול, יעשה דברים שאסור לו. צריך לדאוג לו לאוכל, ומה קורה חלילה אם הוא חולה ויש חום, או התייבשות או שלשול. מליון דברים כאלה. זה להיות בעמדת שוטר או משגיח כל הזמן. בעבר היינו יכולים לשתות, להשתחרר, לרקוד וללכת לישון מתי שבא לנו. עכשיו הוא צריך לישון בשעה מסוימת, וסביר להניח שזה יהיה באותו הזמן שיש הופעה שנורא בא לנו לראות".

     

    על מנת שאורלי ורנן יצליחו לשלב בין צרכיו של לירי, העבודה שעליהם לעשות והנאתם האישית, מגיעות האמהות שלהם לעזור. "בשנה שעברה היה להן חדר, והן ישנו ממש לידינו. אימא שלי באה במיוחד בשביל לירי, ואימא של רנן נהנית מאוד בפסטיבל והייתה באה גם בלי קשר. השנה סבתא אחת בטוח תגיע לפחות בשבת, ושאר הזמן הוא עלינו". למרות הקושי, הם לא היו רוצים להגיע לפסטיבל ללא בנם: "זה שווה את זה, לדעתי", אומרת אורלי. "זו חוויה משפחתית נהדרת והחוויות האלה מגבשות. מכניסות עוד אור ועוד זיכרונות ומשמעות לשק החוויות המשפחתי. אז זו אמנם פרוצדורה יותר מסובכת, אבל פותרים את זה ומוצאים דרכים להקל על המורכבות".

     

    "בגיל שבועיים היא כבר באה איתנו לבר"

    גם דנה סגל-ויינגרם תגיע ליערות מנשה יחד עם בן זוגה ובתם. דנה מעידה שהיא הולכת עם בתה לכל מקום ולא מוותרת על אף הנאה. "אנחנו לוקחים אותה למסעדות, למוזיאונים, לאירועי תרבות, לחברים. כבר בגיל שבועיים היא הייתה איתנו בבר. חברים טובים שלנו עזבו את הארץ אז הגענו איתה למסיבת הפרידה. נראה שהיא נהנתה מתשומת הלב, וזה פתח לנו את הראש לזה שלילדה טוב איפה שלנו טוב".

    תינוק עם דיג'יי  (צילום: דנה סגל)
    הבת של דנה איתה בכל מקום, ותהיה איתה גם בפסטיבל השנה(צילום: דנה סגל)
     

    "בפעם אחרת נכנסתי לריב עם בר שאמר שלא מתאים להם שיכנסו תינוקות, כי זה הורס את האווירה ליתר האנשים. אם שנינו רוצים לצאת והילדה נוחה וטוב לה יותר איתנו מאשר עם בייביסיטר ובקבוקים, למה לא לקחת אותה איתנו? למה לתת לנו את התחושה הזו שאו-קיי, עשיתם ילדים, אז לכו תבלו בג׳ימבורי? זו צריכה להיות החלטה של ההורים. תנו לנו את החופש הזה ואת האחריות. אם תהיה בעיה - בואו לדבר איתנו, אבל מראש להגביל זה מבאס ולא לעניין".

     

    "טיול תרמילאים עם הילדים? עדיף מלא לטייל בכלל"

    יעל אברהמי אוהבת לטייל בחו"ל. מדי שנה היא נוסעת יחד עם בן זוגה שרון ושני ילדיהם, וסבורה שהדבר תורם להם רבות, הן כזוג והן כמשפחה. "אנחנו נוסעים כל קיץ לחודש-חודש וחצי, טיול תרמילאים למדינות זולות, ויחסית למשפחות אחרות שמטיילות, אנחנו עושים מעט מאד דברים לילדים. מאז שהגדול נולד טיילנו יחד איתו, וכשהוא היה בן שנתיים וחצי לקחנו אותו בפעם הראשונה לטיול תרמילאים בהודו ותאילנד. בהתחלה חטפנו שוק מהשוני של טיול תרמילאים עם ילדים והיתה אכזבה גדולה מכך שזה לא כמו לעשות טיול תרמילאים לבד, אבל זה עדיין עדיף מלא לטייל בכלל".

     

    הטיול האחרון שלהם ארך שנה שלמה. "רצינו לנסוע לטייל, אז מצאתי עבודה כמרצה בהפלגה בת ארבעה חודשים בין 12 מדינות, וכל המשפחה באה איתי. משם המשכנו לפיליפינים, יפן, רוסיה, איסלנד, ויוון בדרך הביתה. ניסינו להישאר יחסית מאוד גמישים, ושמרנו על האופי של טיול שבו לא מתכננים קדימה אלא מחליטים כל יום לאן בא לנו לנסוע מחר. מתישהו החלטנו שנחזור לשנת הלימודים, כי גם אם ממשיכים לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים, ילדים בכל זאת משפיעים על ההחלטות שלך".

     

    "ההימצאות עם המשפחה 24 שעות ביממה היא קשה יותר כי אין לך רגע לעצמך. את גם לא יכולה להסתיר כלום אם את מבואסת ועצבנית כי אין לך לאן ללכת. מצד שני זה יותר קל, כי כמעט ואין אלמנט של לחץ. לא ממהרים לשום מקום, אני לא מרגישה כל היום שאני עבד שלהם ושל הניקיונות. זה מוריד מהעומס של היומיום. קמים לאט, נשארים במיטה עד תשע ומדברים, ואז הולכים ביחד לאכול ארוחת בוקר".

     

    "האינטימיות הזוגית היא אחד הדברים היותר מאתגרים. כולנו באותו החדר ואין לך בייביסיטר שתאפשר לך לצאת עכשיו. אבל אם פוגשים משפחות ישראליות עושים החלפות ילדים - ערב אחד אני יוצאת והילדים אצלם, וערב למחרת הם יוצאים".

     

    "בטיול שלנו היינו המון בטבע, וכשהילדים הולכים לישון אין לך סידורים או מיילים של העבודה, אז אפשר לשבת בחוץ ולהדליק מדורה ולהיות ביחד בלי הסחות דעת כמו טלוויזיה. יש הרבה פחות חשבונאות כי יש פחות מטלות לעשות, כך שלי אישית יותר קל דווקא במציאות הלא מאורגנת. במקום הזה של החופש, גם מבחינת ההורות וגם מבחינת הזוגיות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gaya's photos
    אורלי, רנן והילד. גם הסבתות יבואו לעזור
    צילום: Gaya's photos
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים