שם קוד: בלאדי ג'ינה
מי שראה לראשונה את ג'ינה האספל בשימוע בסנאט לתפקיד ראשת ה–CIA, התקשה להאמין שהאישה החייכנית פיקדה על מתקן העינויים הנודע לשמצה "עין החתול", והואשמה בהשמדת הקלטות שתיעדו חקירות סדיסטיות של טרוריסטים | "היא צריכה להיות עכשיו בבית הדין בהאג, לא לעמוד בראש סוכנות הביון", אומר סוכן לשעבר, אבל שאר פקודיה דווקא מעריצים את האישה המכונה Bloody Gina, שלדבריהם לא מפחדת מאף אחד, גם לא מטראמפ שמינה אותה
פיגועי 11 בספטמבר שינו באחת וכנראה לתמיד משהו במוח הקולקטיבי של אמריקה. השנתיים הראשונות אחרי אותו בוקר יום שלישי שטוף שמש היו שילוב נורא של אבל, כעס ובעיקר תאוות נקם. תאווה שגרמה לוושינגטון, מהבית הלבן ועד אחרון אנשי הצבא והמודיעין, לקרוע את כל ספרי החוקים והמוסר. באותה תקופה, כמעט כל חשוד שנפל לידיים שלהם — לא באמת חשוב אם היה לו קשר לפיגועים או לא — קיבל מכות חשמל, עירויים בפי הטבעת, הוטח לקיר, עבר ימים שלמים של מניעת שינה, נכלא בקופסאות דמויות ארונות מתים וכמובן חווה את הלהיט הגדול מכולם - ווטרבורדינג, הזרמת כמויות אדירות של מים על הפה והאף בתהליך שמדמה טביעה. כל הדברים האלה מנוגדים לחוקים הבינלאומיים, ולכן התרחשו מחוץ לגבולות ארה"ב, בכלא בגואנטנמו וב"אתרים שחורים" נוספים ברחבי העולם שאיש לא ידע על קיומם. אתר אחד כזה, בתאילנד, זכה לכינוי "עין החתול".
ב־2002 עצר ה־CIA מחבל סעודי בשם אבו זוביידה, שהיה, כך חשבו, עוזרו האישי של אוסמה בן־לאדן. ה־CIA קיבל אישור להשתמש בטכניקות שזכו לכינוי הסטרילי כל כך "חקירות משופרות". כיוון שכל זה בכל זאת לא חוקי באמריקה, נלקח אבו זוביידה ל"עין החתול". בחודש אוגוסט 2002 לבדו עבר אבו זוביידה 83 סבבים של ווטרבורדינג, הרבה מעבר למספר שאפילו משרד המשפטים מעלים־העין של אותם ימים אישר. התהליך נמשך גם לאחר שהחל לשתף פעולה. מאוחר יותר התברר כי אבו זוביידה - המוחזק בגואנטנמו עד היום - המציא פרטים רק כדי שייפסק העינוי, וכי הוא היה דמות שולית למדי ובוודאי לא עוזרו האישי של בן־לאדן.
עצירים אחרים סיפרו על חוויות דומות. בדו"ח שפירסם הסנאט שנים לאחר מכן נכללו תיאורים שלפיהם גם סוכנים חזרו מאתרי העינויים בתאילנד במצב של הלם קרב: "חלק מהם הזדעזעו עד דמעות מהתגובות של העצירים במהלך העינויים".
למפקדת של "עין החתול" קראו ג'ינה האספל והיא הפכה השבוע לאישה הראשונה בהיסטוריה שעומדת בראש ה־CIA, בטקס השבעה שכלל כמובן נשיקה וטפיחה קצת מביכה על השכם מהנשיא טראמפ. כי אם יש אישה אחת שקהילת המודיעין האמריקאי שופעת הטסטוסטרון תהיה מוכנה לקבל ממנה פקודות, זו היא. מעריציה רואים בה שילוב של ג'ק באואר מ'24' וקרי מתיסון מ'הומלנד', מתנגדיה קוראים לה Bloody Gina, וכמעט אין אף אחד שנמצא באמצע.
כוכב בלי שם
מי שראה לראשונה את ג'ינה האספל בת ה־61 בשימוע בסנאט לפני שבועיים, לא יאמין שהיא פיקדה על מרכז עינויים, הואשמה בשליחת עצירים לעבור טיפולים סדיסטיים במדינות כמו סוריה וירדן, והייתה אחראית להשמדת קלטות וידיאו של עינויים. איפה זה ואיפה האישה החביבה והחייכנית שנראית כמו מורה להיסטוריה מהמערב התיכון.
כיאה למרגלת, לא ידוע הרבה על חייה של האספל. היא נולדה כג'ינה ווקר בקנטקי להורים עם עבר צבאי, עברה את המסלול הצפוי של בתי ספר טובים, כולל לימודים בתיכון בבריטניה והשגת תואר בעיתונות ושפות באוניברסיטת לואיוויל, קרוב לבית. בגיל 28 כבר החלה את הקריירה ב־CIA, מה שהכניס אותה ליותר מ־30 שנות אלמוניות מוחלטת. היא פעלה במסווה באפריקה, טורקיה ומזרח אירופה, והייתה מסוג המרגלים שכאשר הם מתים בעת מילוי תפקידם, הם מונצחים באמצעות כוכב, בלי השם שלהם, על קיר הזיכרון במטה ה־CIA.
בעשור האחרון, גם כי קצת חצתה את גיל העבודה בשטח וגם בעקבות מעורבותה בפרשת העינויים, עברה האספל לתפקידים משרדיים, דבר שלא עצר את התקדמותה המהירה בסולם הדרגות. הנשיא אובמה, שאסר על ביצוע עינויים, החליט עם כניסתו לתפקיד לשים קו על העבר. אלמלא ההחלטה הזו, האספל לא הייתה כיום ב־CIA, ובטח לא עומדת בראשו.
האספל קיבלה את ניהול השלוחה היוקרתית בלונדון של הסוכנות, ולאחר מכן החזיקה בשורה של תפקידים בכירים בוושינגטון, שהאחרון מהם הוא כסגניתו של מייק פומפאו, תפקיד שאליו מונתה לפני שנה. כשזה עבר להיות מזכיר המדינה, היה הקידום שלה בידי דונלד טראמפ טבעי למדי. טראמפ אף פעם לא הסתיר את חיבתו לעינויים, והאספל אף פעם לא העמידה פנים שיש לה בעיה עם זה.
עד היום יש חילוקי דעות לגבי מידת המעורבות הישירה של האספל בעינויים ב"עין החתול" — האם אישרה? האם ידעה והעלימה עין? האם הייתה ממש שותפה פעילה? אמנם היא הגיעה לפקד על המקום שבועות ספורים אחרי אותו אוגוסט שבו עונה אבו זוביידה ללא הפסקה, אך תחת הנהגתה נמשכה מסורת העינויים במקום, בלי רגע של הפוגה. על מה שאין ויכוח זה שהיא הורתה להשמיד כמה עשרות קלטות וידיאו מהחקירות שנשמרו בשגרירות האמריקאית בבנגקוק, כולל אלה של זוביידה. ב־2005, כשהיה ברור כי ארה"ב מסתבכת בעיראק והקונגרס החל לצאת מהלם 11 בספטמבר, לחצו סנאטורים על הבית הלבן לקבל מידע על האתרים השחורים ושיטות החקירה. מסמכי ה־CIA שאושרו לפרסום חשפו כי שמה של האספל היה רשום על ההוראה להשמיד את הקלטות. איש מעולם לא עמד לדין על המעשה הזה.
ג'ון קיריאקו, סוכן CIA שהיה מעורב במעצרו של אבו זוביידה, חשף את העובדה שארה"ב מענה חשודים והלך לכלא ל־30 חודשים על הדלפת מסמכים מסווגים. לפני השימוע של האספל בסנאט החודש, הוא אמר ל"דיילי מייל" כי "היא הייתה חלק מקבוצת סוכנים שפשוט נהנו לענות עצירים. כולם ידעו שהעינויים לא עובדים ולא מניבים שום מידע ממשי. הם עונו רק למען העינוי, ולא היו לה שום בעיות מוסריות לעשות דברים שרבים מאיתנו לא היו עושים. קראנו לה Bloody Gina, ושמרנו מרחק ממנה. ג'ינה האספל צריכה להיות בבית המשפט הבינלאומי בהאג, לא במשרד ראש ה־CIA".
כל זה הבטיח להאספל תהליך אישור קשה בסנאט. הוויכוח סביבה הגיע לווליום כל כך גבוה, שכמה ימים לפני השימוע היא שקלה להסיר את מועמדותה. טראמפ שלח אליה את הדוברת שלו, שרה האקבי סנדרס, שהגיעה בבהילות למטה ה־CIA בווירג'יניה ולקח לה כמה שעות לשכנע את האספל לא לעשות זאת.
כבר בתחילת השימוע שאלה בתקיפות הסנאטורית הדמוקרטית הקשוחה, קמלה האריס: "האם את סבורה שטכניקות החקירה האלה היו בלתי מוסריות?" האספל שתקה כמה שניות וניסתה להגיד משהו על האישור החוקי שקיבלו הסוכנים ממשרד המשפטים, כשהאריס קטעה אותה: "לא שאלתי אם את חושבת שזה היה חוקי, שאלתי אם את חושבת שזה לא מוסרי". האספל ניסתה שוב לומר כי "ה־CIA עשה עבודה יוצאת דופן כדי למנוע התקפה נוספת עלינו, בהתחשב בכלים המשפטיים שהוסמכנו להשתמש בהם".
"תעני בבקשה בכן או לא", קטעה אותה האריס שוב. "האם את מאמינה, בדיעבד, שהטכניקות האלה היו בלתי מוסריות?"
"אני חושבת שעניתי על השאלה", אמרה האספל.
"לא, לא, לא ענית", סיכמה האריס.
כשנשאלה על ידי סנאטור אחר האם, כמו טראמפ, היא סבורה שעינויים ככלל עובדים, ענתה: "לא". מהשאלה האם היא בכלל חושבת שהשיטות שה־CIA נקט הן אכן עינויים, הצליחה שוב ושוב להתחמק.
מה שהאספל כן אמרה בוודאות זה שהיא לא תחדש את שיטות החקירה הללו "בשום אופן". לדבריה, ה־CIA של אחרי 11 בספטמבר נכנס למקומות שהוא לא בנוי להם ולא הייתה לו את המומחיות הדרושה לנהל חקירות מהסוג הזה: "החזון של הסוכנות בעיניי הוא איסוף וניתוח מודיעין באמצעים אחרים".
הבית הלבן, שידע עד כמה המינוי שנוי במחלוקת, לחץ קשות בתקשורת על הספין הפמיניסטי. מי שבמשך שנתיים התעללו בהילארי קלינטון וטענו כי היא משתמשת בקלף הנשי, לא היססו עכשיו להציג את כל המתנגדים להאספל כשוביניסטים משוקצים. בסוף המינוי עבר בתמיכתם של שישה סנאטורים דמוקרטים שהצביעו בעד. זאת כיוון ששלושה רפובליקנים התנגדו. הבולט בהם הוא ג'ון מקיין, המועמד לנשיאות ב־2008, שהיה שבוי מלחמה ועבר עינויים קשים בווייטנאם. ההתנסות הזו הפכה את מקיין למתנגד חריף מאוד לעינויים, ואת התקופה שבה בוצעו תחת ממשל בוש הוא הגדיר כ"אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האמריקאית". מקיין, הנאבק עכשיו בשלבים מתקדמים של מחלת הסרטן, הודיע כי העובדה שהאספל מסרבת להודות גם היום שעינויים הם אקט לא מוסרי, פוסלת אותה בעיניו מלשמש כראשת ה־CIA.
מתנגד רפובליקני נוסף, הסנאטור ראנד פול, העלה פרשה אחרת לגמרי כסיבה להתנגדותו. במאמר שפירסם ב"פוליטיקו" התייחס פול להחלטה מ־2002 לשלוח אדם בשם מאהר עראר, מהנדס קנדי, לסוריה, לבתי הכלא של בשאר אל אסד. זאת במסגרת מדיניות שנויה במחלוקת אחרת של ממשל בוש, שאיפשרה בשעתו הסגרת חשודים בטרור למדינות אחרות, שם אפשר לענות אותם בדרכים שאינן חוקיות באמריקה. "אנחנו יודעים כי בתחילת שנות ה־2000 ג'ינה האספל העבירה טרוריסטים נאשמים לעינויים בלתי נתפסים בסוריה, מצרים וירדן", כתב פול, "ואנחנו יודעים שבשנת 2005 היא הורתה על השמדת ראיות. שנה לאחר מעצרו שוחרר עראר לאחר שלא נמצא כל קשר בינו לטרור. האם האספל פשוט הפגינה נאמנות עיוורת כשלא התנגדה להחלטה לשלוח אדם לעבור עינויים ברבריים, או שמא הייתה שותפה נלהבת לפרק אפל כל כך בהיסטוריה שלנו? העובדה שהאספל לא מוכנה לומר את האמת במקרה הזה, היא לבדה מצדיקה את דחיית המינוי".
נשואה לעבודה
האספל אולי שנויה במחלוקת מבחינת הפוליטיקאים והציבור, אבל בתוך ה־CIA יש לה בעיקר תומכים. או כי אין להם בעיה עם עינויים או כי הם סבורים שהיא מילאה הוראות ולקחה החלטות קשות שאחרים לא היו מסוגלים לבצע. "בשבועות האחרונים אנחנו עדים לתופעה מרתקת", אמר דובר ה־CIA, ריאן טראפאני, "מי שמכיר את ג'ינה האספל האמיתית תומך בה כמעט לחלוטין. אלה אנשים שבדרך כלל לא מסכימים על כלום, אבל כולם תומכים בג'ינה. היא בילתה עשרות שנים בתפקידים חשאיים ותחת מסווה, היא לא יכולה להגיד את כל מה שהיא רוצה כדי להגן על עצמה. הרבה ממה שנכתב עליה פשוט לא מדויק. עכשיו העם האמריקאי יבין מדוע היא כל כך נערצת ב־CIA ומדוע תהיה מנהיגה גדולה לסוכנות הזו".
אנשי CIA אחרים, שהתראיינו בעילום שם לכלי תקשורת אמריקאיים, אמרו כי "האספל היא מנהיגה אפקטיבית וחזקה, שתעמוד בלחצים שמציב דונלד טראמפ על זרועות המודיעין - כולל המאבק הבלתי פוסק שלו בחקירת התערבות רוסיה בבחירות". מארק לוונטל, איש CIA לשעבר, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי "אנשים בסוכנות שמחים מאוד על המינוי שלה ומרגישים הקלה שאיש מודיעין אמיתי חזר לנהל את העניינים". מתברר כי בתוך ה־CIA לא אהבו את מייק פומפאו, שהיה אחד מראשי הארגון הפוליטיים ביותר בהיסטוריה. כתומך נלהב של טראמפ, ניסה פומפאו באופן קבוע להמעיט בחומרת הממצאים על ההתערבות הרוסית בבחירות. האספל, אומרים תומכיה, לא תתכופף.
ג'יימס קלאפר, שהיה ראש המודיעין הלאומי תחת אובמה, תמך אף הוא במינוי של האספל, אבל הזהיר כי "היא תצטרך לפעמים לבחור בין הגנה על האינטגריטי של ה־CIA לליטוף הצרכים והאגו של טראמפ. ג'ינה תהיה מנהלת מצוינת, כל עוד היא מבינה שהיא עלולה להיות מפוטרת בהתראה של שניות".
אחרי שהצליחה לקבל את אישור הסנאט, 45־54, אפשר היה לראות את ההקלה על פני האספל. היא רק רצתה לחזור לעבודה, שלדברי קולגות היא כל חייה. היא הייתה נשואה תשע שנים לג'ף האספל, חייל בצבא ארה"ב, והתגרשה ממנו ב־1985, השנה בה הצטרפה ל־CIA. מאז, איש לא יודע מה קורה בחייה הפרטיים. היא לא התחתנה שוב ואין לה ילדים. לכל אורך תהליך אישור מינויה הקשה, קיבלה האספל תמיכה פומבית נדירה, ברמת יחצנות, מה־CIA. אמנם הארגון לא חשף שום דבר באמת חשוב משנותיה החשאיות, אבל לגמרי שמח לספר כי בימי רונלד רייגן היא נפגשה עם אמא תרזה. למזלה של האמא, הפגישה לא הייתה ב"עין החתול".
