שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    למה בית"ר לעולם לא תהיה באר שבע

    בכל העולם האוהדים שרופים, אנחנו לא המצאנו את הפטנט, אך שם למדו די מזמן שהקבוצה זקוקה לאוהדים תומכים, שבלי קשר רוכשים מינויים לפני כל עונה וממלאים את קופתה על מנת שתרכוש שחקנים אטרקטיביים

    מספר לי ידיד ותיק שהוא קנה מנוי למשחקי הפועל ב"ש, לעצמו ולשלושת נכדיו. כפי שאתם מבינים, שנינו סבים ועברנו את גיל 60,. כל כך קינאתי בו, ושאלתי את עצמי אם יש אפשרות שפעם גם אני אלך עם נכדיי למשחקי בית"ר. אני אוהד בית"ר עוד משנות השישים, עברתי הרבה עם הקבוצה (כולל אירועי בלומפילד ופתח תקווה לצערי). גם בשנים הכי יפות שלנו, לא היה בטוח להגיע עם ילדים, כל שכן עם האישה והנכדים.

     

    קודם כל הכניסה מפחידה. תרבות התור שלנו היא מי שיותר חזק נכנס ראשון, לכן לך תעמוד בתור ותסכן את ילדך. זה גם נכון לתור לרכישת כרטיס, אם לא הכנת מבעוד מועד. נעבור לאחר מכן לישיבה. יש אפשרות שנקנה פעם כרטיס עם שורה ומספר כיסא, כמו בכל מקום מכובד בעולם? הרי מיד יגיעו כמה אנשים שיישבו במקומך וישלחו אותך לאלף עזאזל עם מבול קללות נוספות במקרה שתעז לפתוח פה (ניסיתי זאת פעם ביציע הכבוד, ולא בהצלחה).

     

    שחקני בית
    שחקני בית"ר ירושלים מאוכזבים(צילום: אורן אהרוני)

     

    לא שבבאר שבע היה אחרת לפני עידן אלונה ברקת. גם שם היו קשיים והאוהדים לא היו נופת צופים. שחקנים ומאמנים עזבו, ברחו עם מטענים כלפי האוהדים שהיו מקללים ויורדים לחייהם. אני עוד זוכר משחק חוץ בבאר שבע אי שם בשנות השמונים. היינו כמה עשרות אוהדים. בדקה ה-89 ויקטור סרוסי (כן, הוא שיחק אצלנו) הבקיע שער ניצחון בדרך ל-0:1 מתוק. אחד האוהדים שלנו עשה עמידת ידיים על הקביים שלו וכולנו היינו מאושרים. פתאום הגיע אוהד מקומי ובעט בו בקביים. הוא נפל על פניו, מצחו זב דם ואנחנו שתקנו כדגים מול מאות אוהדים זועמים שהיו בסביבתנו. היום דבר כזה לא יקרה ביציעי באר שבע, הקהל לא ייתן לזה יד.

     

    היום, משפחות שלמות מגיעות למשחקים של באר שבע. ידידי, שאוהד את באר שבע משנות השבעים, חושב שיש לתת לאלונה ברקת את פרס ישראל על חינוך. לאחר קשיים רבים היא הצליחה להפוך אוהדים פנאטים לאוהדי ספורט, הצליחה להנחיל להם תרבות, ולא פלא שכבר שלוש שנים היא אלופה. האוהדים עברו שינוי, הבינו כיצד הם עוזרים לקבוצה (ואני לא מדבר בכלל על הקליטה היפה של השחקנים הערבים). הם יוצרים אווירה שהנכדים שלנו יכולים ליהנות ממנה ולהפוך לדור הבא של האוהדים.

     

    האם שינוי כזה יכול להיות בבית"ר? האם האוהדים יכולים להשתנות? מה עוד צריך לקרות כדי שנבין איך עובד הפורמט הזה של קבוצת ספורט? בכל העולם האוהדים שרופים, אנחנו לא המצאנו את הפטנט, אך שם למדו די מזמן שהקבוצה זקוקה לאוהדים תומכים, שבלי קשר רוכשים מינויים לפני כל עונה וממלאים את קופתה על מנת שתרכוש שחקנים אטרקטיביים. מישהו יודע מה כמות המינויים שרכשו אוהדי בית"ר? כמה אלפים בודדים, ואנחנו שרים "הקבוצה של המדינה". השינוי צריך להתחיל קודם כל בנו האוהדים. אם לא יבוא שינוי, נדשדש כל הזמן עם הבלחות בודדות, וכל שנה יוחלף מאמן, אולי פעמיים בשנה. לא יהיו לנו רוכשים רציניים, אף גורם לא ירצה לתת לנו חסות. האם יש לנו אומץ לקחת את באר שבע כמודל? האם יש לנו את היכולת להשתנות? אני פסימי. מה איתכם?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי רוקח
    בית"ר ירושלים
    צילום: אבי רוקח
    מומלצים