שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מי שוקל יותר? למה ערכנו מפקד אוכלוסין לטבע
    את השנתיים האחרונות ביליתי יחד עם ינון בר און, דוקטורנט מבריק במעבדה שלי, בחישוב המשקל של כל משפחה של דברים חיים על פני כדור הארץ. למה אנחנו עושים את זה? לא רק בגלל שזה מגניב לספור דברים, אלא גם בגלל שחלוקת הביומסה בעולם חשובה להבנת תהליכים אקולוגיים עולמיים כמו המשמעות של כריתת יערות או השפעת החיים באוקיאנוסים על האקלים

     

    פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן למדע (צילום: באדיבות פרופ' רון מילוא)
    פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן למדע(צילום: באדיבות פרופ' רון מילוא)

     

    מי שוקל יותר: כל היונקים בעולם או כל החרקים בעולם? כל הפטריות או כל הדגים? כל בעלי החיים או כל הצמחים? ומה בנוגע לחיידקים ולווירוסים - אם כולם יעמדו אחד ליד השני, מי מהם יהיה יותר כבד? אני אוהב להבין את העולם במספרים. התואר שלי במתמטיקה ופיזיקה התגלה כשימושי ביותר היום, כשאני רוצה להבין את העולם החי.

     

    חוקרים פרטיים - לכתבות קודמות

     

    סרטון על מחקר

     

    את השנתיים האחרונות ביליתי יחד עם ינון בר און, דוקטורנט מבריק במעבדה שלי, בחישוב המשקל של כל משפחה של דברים חיים על פני כדור הארץ. למה אנחנו עושים את זה? לא רק בגלל שזה מגניב לספור דברים, אלא גם בגלל שחלוקת הביומסה בעולם חשובה להבנת תהליכים אקולוגיים עולמיים כמו המשמעות של כריתת יערות או השפעת החיים באוקיאנוסים על האקלים.

     

    כשהתחלנו, הייתי בטוח שינון ימצא את המידע הזה באנציקלופדיה או במחקר של מישהו. אבל הסתבר שאף אחד לא חישב את המשקל של המשפחות השונות קודם, כנראה כי האתגר עצום. יש הרבה פיסות מידע מאלפי מחקרים וצריך להרכיב את הפאזל לתמונה מלאה ברמת הדיוק הנדרשת בעולם המדע, ולדעת להגיד עד כמה אנחנו בטוחים במה שאנחנו אומרים. מחקר כזה הוא כבר משחק מאתגר ומייאש, מבלבל ומרגש.

     

    מימין: ינון בר-און ופרופ' רון מילוא. להבין את התמונה הגדולה (צילום: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע)
    מימין: ינון בר-און ופרופ' רון מילוא. להבין את התמונה הגדולה(צילום: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע)

     

    ניתוח מקיף הביא לממצאים מפתיעים. חיידקים הם לא דומיננטיים כמו שלימדו אותי (אפילו שיש המון, צמחים עדיין שוקלים יותר), פירמידת המזון באוקיאנוסים היא הפוכה עם יותר משקל של צרכנים מיצרנים (זאת אומר שיש יותר דגים, מאשר ״צמחים״ של הים כמו אצות, הפוך מהמצב על היבשה), והחרקים משאירים את היונקים הרחק מאחור (זאת אומרת שהחיפושיות, הג'וקים, היתושים וכל שאר היצורים הקלים שאנחנו מעיפים בנשיפה, שוקלים בסך הכל יותר מכל הפילים וההיפופוטמים). אני כל כך שמח שהצלחנו לעשות את זה, ובימים אלה אנחנו ״רצים לספר לחבר'ה״ - המאמר המרכזי שמתאר את התוצאות התקבל והשבוע הוא התפרסם.

      

    אני כבר סקרן מאד לדעת איזה רעיונות יעלו כדי לשפר את השיטות שלנו ואילו שאלות חדשות יצופו, כי הנתונים הללו נותנים לנו נקודת מבט חדשה על השפעת האדם על העולם החי. כבר עכשיו בגלל פעילות האדם הגענו למצב שמשקל כל היונקים בטבע ביחד (כל הפילים, ג'ירפות, צבאים, ודולפינים ושאר החיות שהבנות שלי פוגשות בפאזלים שלהן) קטן פי עשרים ממשקל כל הפרות שאנחנו מגדלים. את משקל כלל הדברים החיים על פני כדור הארץ (כולל צמחים) כבר הפחתנו בחצי מאז שבני האדם החלו לכרות יערות. לאן כל זה מוביל? אנחנו נמשיך לחקור כדי לקבל תמונה כמותית ברורה מה יש בטבע ואיך אפשר לשמור עליו.

     

    פרופ' רון מילוא, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית". 

     

    לאתר של פרופ' מילוא

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים