שותפים לצרה
אלי טביב לא היה מחתים את גיא לוזון שסירב לו לפני כשנה וחצי והתרסק במכבי חיפה. גיא לוזון לא הסכים בעבר לחתום בבית"ר ירושלים חסרת הוודאות. במצב הנוכחי, שני הצדדים נאלצו להתפשר. האם השידוך יצליח?
החתמת גיא לוזון בבית"ר ירושלים היא בעיקר אמירה חדשה במועדון, במיוחד מצידו של אלי אוחנה. אחרי ההשפלה שחווה יחד עם בני בן זקן בעונה החולפת, ברור כי המעורבות האגרסיבית בעבודת המאמן לא תחזור על עצמה בעונה הבאה.
האם לוזון הוא האיש הנכון לבית"ר? הסקר היומי
מהצד השני של החופה ניצב המאמן שכשל בשתי התחנות הבכירות שלו בישראל, בזו אחר זו. תחילה בהפועל תל אביב, אותה עזב בינואר אחרי שהשיג אחוזי הצלחה נמוכים והפך לבעל מניות רבות בירידתה ללאומית, ואחר כך בהתרסקות עם מכבי חיפה שממנה פוטר. זו הייתה גם הקבוצה שהעדיף בפברואר אשתקד על פני ההצעה מבית"ר. מבחינתו זהו חבל הצלה שזרק לו אוחנה, רגע לפני הצניחה הסופית של קריירת האימון. עכשיו זו עונת ההזדמנות האחרונה: סוף הקריירה בקבוצות הגדולות או התחלה חדשה.
רגע אחרי שטביב הודיע כי הוא עוזב, אמר לו אוחנה כי המועמדים לאימון מבחינתו הם אלישע לוי או לוזון, שהיו מבחינתו בעלי אותם סיכויים. אלא שלוי בחר שלא להמתין וחתם במכבי פתח תקווה. אוחנה מתכוון להיות מעורב הרבה יותר, סוג של מנהל מקצועי, עמדה שטביב אימץ לעצמו בעונה שעברה.
אילו זה היה תלוי רק בטביב, לוזון לא היה מגיע לטדי. "אני לא מאמין בסגל של בית"ר", אמר המאמן לבעלים של בית"ר, שהציע לו את התפקיד אשתקד. טביב ממש לא אהב את התגובה, ומינה את שרון מימר שהוביל את הקבוצה למקום השלישי. אחר כך לוזון קרס במכבי חיפה, למרות שקיבל תקציב של 110 מיליון שקל, ובלחץ האוהדים החליט יעקב שחר לוותר על שירותיו.
שכר דומה לבן זקן
לפי חוזהו של בן זקן, אילו היה ממשיך בעונה הבאה, הוא אמור היה להרוויח 25 אלף שקלים בחודש. גם לוזון יסתפק בשכר נמוך למדי, כ-29 אלף שקל נטו (בהפועל ת"א, למשל, הוא קיבל 50 אלף). לכן לא היה קשה לשכנע את טביב לאשר את המינוי. דבר משמעותי ביחס למאמנים הקודמים לוזון כן קיבל: להם הובטח פיצוי של חודש או חודשיים במקרה של פיטורים, לו הובטח שיקבל את שכרו עד תום העונה, גם אם יפוטר.
אוחנה נאלץ לבלוע את הרוק במהלך העונה, כשראה מקרוב את המסרונים עם ההוראות שהועברו תוך כדי משחקים לאנשי הצוות המקצועי. הוא הבין שהשחקנים אינם מעריכים את המאמן שאינו הדמות הקובעת. לפחות המחזות המביכים האלה לא יחזרו.
אוחנה מוגבל כרגע מבחינת הבטחות, אבל לוזון מבין כי במצבו הנוכחי בית"ר היא האופציה הטובה ביותר. כיום הוא כבר לא בסיטואציה שמאפשרת לו להציב דרישות נוקשות, בטח כל עוד טביב יממש את מדיניות סגירת הברז (בעיית משכורות צפויה כבר ביוני). לכן המאמן החדש לא קיבל הבטחות לקראת העונה הבאה, וגם הוא מבין שכרגע ישנה אי ודאות. טביב אמנם פנה לסוכנים של השחקנים שאותם אפשר למכור, אך בשלב זה לא התקבלה כל פנייה רשמית לגבי עידן ורד, אריק סאבו, מרסל הייסטר ואנטואן קונט. במועדון לא פוסלים אפשרות שרוב הסגל יישאר לקראת משחקי המוקדמות הראשונים של הליגה האירופית, ורק לאחר מכן השחקנים הללו יימכרו.
לוזון יבחר את הצוות שיעבוד לצידו. ירושה אחת שיקבל היא של מאמן הכושר שלומי ורדרו. כעוזר מאמן הוא צפוי למנות את אסף נמני שהיה עוזרו במכבי חיפה. הסקאוט ניר אפרתי עשוי לשמש גם כמנהל הקבוצה.
צניחה חופשית בקריירה
לוזון בן ה-42 נכשל כאמור בגדול מאז הסיבובים בבלגיה (סטנדארד ליאז') ובליגת המשנה באנגליה (צ'רלטון), שהסתיימו אף הם בטונים צורמים. בהפועל תל אביב הוא צבר רק 36 אחוזי הצלחה (נמוך ממחליפו מנחם קורצקי שקיבל סגל מדולל). במכבי חיפה הוא רשם 39 אחוזי הצלחה, ותחת הנהגתו סיימה הקבוצה המושקעת את העונה בשלב מוקדם בהרבה מהצפוי.
אחת הסיבות לנפילות של המאמן שגדל אצל דודיו במכבי פתח תקווה הייתה בגישה: התחושה שהוא יודע הכל. האופי המוקצן והמוחצן שלו גרם לו להתחבר לשחקנים כמו בן רייכרט, ופחות לגילי ורמוט או עומר דמארי. במועדון של יעקב שחר נוצרה בעיה של חוסר אמון ביחסיו עם חלק מהשחקנים, ובוודאי שקשה לדבר על חדר הלבשה בריא.
בצד המקצועי, לוזון הוא בעיקר מאמן של התקפות מתפרצות, ושל אמוציות שבאות לביטוי בתנועות של טירוף על הקווים. זה דפוס התנהגות שעשוי לחבר אותו לאוהדי בית"ר, אבל בסופו של דבר הוא ייבחן מן הסתם בתוצאות. בעונתו הראשונה בליאז' (עם החלוץ המצוין מיצ'י בטשואיי שהוחתם אחר כך בצ'לסי) הוא סיים במקום השני, אבל בסופו של דבר זו הייתה אכזבה. במהלך העונה קבוצתו אמנם הובילה את הטבלה בבטחה, אך במאני-טיים המאמן לא ידע לעשות את ההתאמות ואיבד גובה. היהירות שמאפיינת את הקריירה שלו, כזו שאין צורך בהכנות למשחקים באמצעות הכרת היריבה אלא רק להתמקד בקבוצה שלו, הכשילה אותו פעם אחר פעם.
במקרים רבים הייתה תחושה של ילדותיות בהחלטותיו, למשל כאשר העדיף שלא לשתף את ארון שוינפלד בהפועל תל אביב, בשל העימות המשפטי שלה מולו. "אני שמח ונרגש לחזור להפועל תל אביב ולכדורגל הישראלי בדלת הראשית", הצהיר המאמן אחרי שחתם במועדון האדום תחת המנהל המקצועי אלי גוטמן. לאחר כמה חודשים בלבד הוא יצא מהדלת האחורית, ולמעשה נטש את הקבוצה ברגעיה הקשים ביותר, במקום לנסות להצילה.
"הייתה לי פנטזיה שנצא מחושך לאור. זה לא מתנהל כמו שאני רוצה וזה מתסכל אותי. אני לא מוכן לרדת ליגה", הסביר המאמן אחרי קדנציה בת ארבעה חודשים בלבד במתחם וולפסון. אז גם הגיעה ההצעה מטביב להגיע לבית"ר, אבל לוזון שוב קיבל רגליים קרות בגלל שלא האמין בסגל, ומיתג עצמו כמי שחושש מאתגרים של ממש.
בשנה שעברה נראה היה שזה השתלם לו, כשהוחתם במכבי חיפה, אבל ההמשך היה כישלון חרוץ. בחצי העונה הראשונה שלו עם הירוקים עוד היה לו תירוץ שלא בנה קבוצה. שחר עמד במילתו למרות הביקורות הרבות ונתן לו לבנות את הקבוצה, אבל המציאות הייתה קשה וכואבת לא פחות.
בנוסף לכישלונות במגרש, במכבי חיפה לא אהבו את התנהלותו על הקווים, השחקנים ביקרו אותו ללא הפסקה, הסגל עבר תהפוכות בכל פעם מחדש, כל הזרים שהביא נפלו בענק, ועם האוהדים הוא הסתכסך.
בית"ר ירושלים הלחוצה, במצבה הנוכחי, ודאי לא הייתה חלומו הרטוב. היום זה מה שיש כדי לנסות להציל את הקריירה המדשדשת.
לפנייה לכתב/ת 
