הגבלת החקירות וקבירת ההמלצות: החוקים להצרת צעדי מערכת אכיפת החוק

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהשתתף בכנס לשכת עורכי הדין באילת, מתח אתמול (ב') ביקורת על שורת הצעות חוק שהעלו חברי הקואליציה ככל שהתרחבו הפרשיות הפליליות סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו - ממש במקרה - כשכל אחת מהן מבקשת להקשות על מערכת אכיפת החוק לנהל חקירות, להגיש כתבי אישום ולהגיע לחקר האמת. על אילו הצעות מדובר? מה הסטטוס של כל אחת מהן? ומה חושב עליהן מנדלבליט שמרכז את כל חומרי החקירות נגד ראש הממשלה?

חוקי הכנסת להגבלת גופי אכיפת החוק(צילום: יואב דודקוביץ', אלכס קולומויסקי, חיים צח, אלי מנדלבאום)

נתניהו ומנדלבליט(צילום: מרק ישראל סלם)

החוק הצרפתי

החוק הצרפתי שמבקש לאסור חקירות פליליות על ראש ממשלה מכהן נולד בראשית אוגוסט 2016 על-ידי ח"כ דוד אמסלם, אז יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה וכיום יו"ר הקואליציה. על פי ההצעה (שהינה תיקון לחוק יסוד: הממשלה) אסור יהיה לחקור ראש ממשלה אלא אם מדובר בפשעים חמורים כגון עבירות ביטחון, עבירות אלימות וכדומה. המשמעות: עבירות מרמה, הפרת אמונים או שוחד לא ייחקרו. במילים אחרות, בלי הסעיפים שבהם נחשד נתניהו.

על פי ההצעה החוק לא יחול על חקירות שנפתחו לפני האישור, והמשמעות היא שלאחר שיעבור החוק לא יהיה ניתן לפתוח נגד נתניהו חקירות חדשות. כך למשל, לו עבר החוק בזמן סביר, נתניהו לא היה נחקר בפרשה 4000 עד תום כהונתו.

ח"כ דוד אמסלם(צילום: יואב דודקביץ')

באוקטובר 2017 ביקשו בליכוד להעלות את החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, אך נתקלו בסירוב של חלק מהשותפות הקואליציוניות ובראשן הבית היהודי וכולנו. שבעה חודשים חלפו מאז והחוק למעשה נקבר עוד בטרם נולד. מקורביו של אמסלם אמרו אתמול ל-ynet כי "הוא נחוש להעביר את החוק, אך מחכה לעיתוי הנכון".

חוק ההמלצות

יוזמה נוספת של ח"כ אמסלם שעברה בקריאה שנייה ושלישית במליאה ואושרה סופית בדצמבר 2017. החוק, שאוסר על המשטרה לפרסם סיכומי חקירה, נכנס לפני כחודשיים לתוקף. עד עתה נהגה דוברות המשטרה לפרסם הודעה בסיומה של כל חקירה בעלת עניין ציבורי שעברה להכרעת הפרקליטות. במידה שהמשטרה סברה שמדובר בתיק מוצק מבחינת הראיות, לרוב צורפה גם הערה שלפיה יש מקום להעמיד לדין את החשוד. לאחר אישור החוק בקריאה שלישית עתר נגדו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, ודיון בבג"ץ נקבע לסוף יוני.

הצעת החוק להגבלת זמן חקירת משטרה

מדובר ביוזמה של שרת המשפטים איילת שקד שמטרתה לקצוב את משך הזמן של חקירות המשטרה ואת פרק הזמן שחולף מרגע סיומן ועד להחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום. על פי ההצעה, משך ההליכים ייקבע על פי חומרת העבירה. בעבירות בינוניות שהעונש עליהן הוא בין שלוש לעשר שנות מאסר (למשל קבלת שוחד או מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד), חקירת המשטרה לא תימשך יותר משנה וחצי, והחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום תינתן בתוך שנה מתום חקירת המשטרה. קציבת הזמן בחקירות מורכבות מסוג זה מפעילה לחץ על המשטרה והפרקליטות, שניהול תיקי נתניהו מתארך אצלן עוד ועוד. בנובמבר 2016 עברה הצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה. כיום היא נמצאת בדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

השרה איילת שקד(צילום: עמית שאבי )

החוק למניעת ערעורים

החוק להגבלת הערעורים הוא היוזמה האחרונה של ח"כ אמסלם. לפי ההצעה, הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנות מאסר, בהן שוחד, מרמה, הפרת אמונים ועוד – שוב, עם או בלי קשר, בהתאם לחשדות נגד נתניהו. אמסלם מציע לקבוע שזכות הערעור על פסק דין בעניין פלילי תהיה נתונה לנאשם בלבד, "ואילו למדינה, שהיא המאשימה בהליך הפלילי, תהא אפשרות הערעור מצומצמת יותר ומוגבלת למקרים מיוחדים ולפשעים חמורים שעונשם מוות או מאסר 10 שנים או יותר. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת רק לפני חמישה ימים, והיא תצטרך לקבל אור ירוק ממזכירות הכנסת לפני שתגיע לוועדת שרים לחקיקה. כך או כך מבהירים בסביבת אמסלם שתקודם רק במושב הבא.

פסקת ההתגברות

פסקת ההתגברות המבקשת להגביל את יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים שאושרו בוועדת שרים לחקיקה, עברה בתחילת מאי בתמיכה של 11 שרים חברי הוועדה שנכחו באותו יום בישיבה. על פי ההצעה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" תתווסף פסקת התגברות שתאפשר לכנסת, ברוב של 61 ח"כים, לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ. סוגיית הרוב הביאה לעימותים מילוליים בין נתניהו לבין השרים נפתלי בנט ושקד: שני האחרונים דורשים רוב של 61 ח"כים, בעוד היועמ"ש ונשיאת העליון אסתר חיות תומכים ברוב של 70 ח"כים לפחות. בנט הודיע שיעלה את הנושא בישיבת ראשי הקואליציה ביום ראשון.

בנאום שנשא לא מכבר אמר מנדלבליט כי תוכנה של הצעת שקד ובנט למינימום הנדרש תגרום ל"פגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית" וכי היא "שגויה לחלוטין".

חשיפת חומרי חקירה

הוגשה הצעת חוק המבקשת להפוך דו"חות סודיים המוגשים לבית המשפט בשלבי החקירה, לחומרי חקירה רגילים המועברים אחר כך לעיון הסנגוריה. על כך אמר היועמ"ש מנדלבליט: "הצעה זו מבקשת למעשה לחשוף מסמכים סודיים, הכוללים שיטות חקירה של המשטרה, והיא עלולה להוביל חלילה לפגיעה ביכולת לחשוף עבריינים ולאכוף את החוק".