שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שרית חדד בבגדד: בסיס אזרחי לשיתוף פעולה עם עיראק
    עוד ועוד צעירים עיראקים מתעניינים בישראל, בדמוקרטיה שלה ובתרבותה. בחיזורה אחרי מדינות ערב רגילה ישראל לפנות למנהיגים, אבל במקרה העיראקי נכון אולי לפנות דווקא לעם – בדרך לכינון יחסים
    מסיבת הסיום של החוג לשפה העברית באוניברסיטת בגדד נחשבת לאחת הטובות בקמפוס. בשנת 2010, בשיאו של הערב, עלתה בוגרת החוג לבמה ושלהבה את הקהל, שכלל סטודנטים מהחוג ומחוגים נוספים, בשיריה של שרית חדד. מעשה אמיץ זה והאופן שבו התקבל מעידים על שינוי מרתק ביחס לישראל בעיראק.

    שרית חדד דגל ישראל דגל עיראק (צילום: אולפני הרצליה, shutterstock)
    השלום מתחיל גם בה. שרית חדד, להיט בעיראק(צילום: אולפני הרצליה, shutterstock)

    מאז, גדל מאוד מספר העיראקים שיוצרים קשר עם ישראלים, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. בין השאר הקימו לאחרונה גולשים עיראקים דף פייסבוק בשם "שגרירות עיראקית וירטואלית בישראל". משרד החוץ הישראלי מדווח מצדו כי כשליש מעוקבי האתר של המשרד בערבית (כחצי מיליון) הם עיראקים, ועמדותיהם בדרך כלל חיוביות וידידותיות כלפי ישראל. לכבודם חנך לאחרונה משרד החוץ דף פייסבוק ייחודי בשם "ישראל בלהג העיראקי", שזכה עם השקתו ליחס חיובי מאוד ולהתעניינות רבה בעיראק. בנוסף לכך, ישראלים בעלי עניין, ולמען הגילוי הנאות כותב המאמר ביניהם, מקיימים קשר יומיומי עם חברים רבים בכל רחבי עיראק.

     

    פילוח המשתתפים העיראקים בדיונים שמתנהלים בדף משרד החוץ בערבית מעלה כי רוב המשתתפים הם צעירים משכילים בגילאי 18 עד 35 (שכבת גיל שמהווה כ-70 אחוזים מאוכלוסיית עיראק ושכשליש ממנה מתגוררים בבגדד). הם אינם חוששים להזדהות בשמותיהם האמיתיים ובתמונותיהם, והם מייצגים את כל קבוצות הציבור העיראקי: שיעים, סונים, כורדים, נוצרים ואחרים. צעירים אלו בדרך כלל פעילים פוליטית וחברתית ומהווים את עמוד התווך של שכבת המשכילים העיראקית. הם הגיעו לעיסוק בישראל ובישראלים דרך התעניינות בעבר היהודי בעיראק או מתוך משיכה מסוימת למודל הדמוקרטי והליברלי שמציגה ישראל. לאחרונה גוברת התמיכה מצדם בישראל גם על רקע עוינות לאיראן. עמדותיהם בנושא הישראלי שונות במובהק מהמקובל במרחב הערבי.

    בגדד עיראק מסגד רמדאן מתפללים מוסלמים (צילום: AP)
    מתפללים ברמדאן בבגדד. קודם הכשרת לבבות, אחר כך משא ומתן(צילום: AP)

    בשונה מהיחס במדינות ערב אחרות, העניין בישראל בקרב עיראקים אינו מוגבל לפוליטיקה והוא גולש גם לתחומים התרבותי והדתי ולהיבטים מחיי היומיום בישראל. עיראקים רבים מבטאים בגלוי את שאיפתם לבקר בישראל, אך כאשר הם מנסים ליישם זאת הם נתקלים בשרירות הלב של הממסד הישראלי ובדרך כלל נענים בסירוב. שני הדפים של משרד החוץ בערבית מרבים לפרסם כתבות לא-פוליטיות, שמאירות את ההוויה הישראלית מזוויות שונות ושמעוררות עניין רב בקרב המשתמשים העיראקים. הידע של הצעירים העיראקים על ישראל מפתיע לפעמים, כפי שבא לידי ביטוי בפופולריות של שרית חדד.

     

    קשה לקבוע אם התופעה מוגבלת לרשתות החברתיות או שיהיה לה בעתיד ביטוי פוליטי. הצעירים העיראקים המשכילים שבהם מדובר מהווים קבוצה שמשפיעה על סדר היום הפוליטי והתרבותי ומעצבת דעת קהל. בבחירות שהתקיימו לאחרונה בעיראק עמדו רבים מהם מאחורי תנועת החרם ואחרים הצביעו בעיקר למפלגותיהם של א-סדר ושל אל-עבאדי או למפלגות קטנות יותר, הנמצאות בשולי המחנה העיראקי הלאומי והאנטי-איראני.

     

    משום מה, ישראל הרשמית טרם גילתה את עיראק, המדינה הערבית הגדולה ביותר ממזרח. עיראק היא יצואנית הנפט השנייה בעולם, אחרי ערב הסעודית, ופוטנציאל המסחר עמה רב. עיראק, שעוברת תהליכי שיקום, משוועת לסיוע בתחומי התשתיות, הבנקאות, ההשקיה, החקלאות, התקשורת ועוד. היא גם זקוקה לסיוע לא ישיר בשיפור מעמדה בתחום האשראי ובעידוד השקעות. סיוע מודיעיני בתחום הלוחמה בטרור עשוי אף הוא להתקבל בברכה. בתחום זה רכשה עיראק מיומנות רבה בשנים האחרונות.

    שוטר עיראקי בנקודת בידוק בבגדד. עיראק נעשתה מיומנת במלחמה בטרור (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שוטר עיראקי בנקודת בידוק בבגדד. עיראק נעשתה מיומנת במלחמה בטרור(צילום: AFP)

    בניגוד למקובל לחשוב, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעל חשיבות משנית בלבד בעיצוב עמדתה הרשמית של עיראק כלפי ישראל. הציבור העיראקי אדיש למדי לסבל הפלסטיני, ועיראק תומכת ביוזמת השלום הערבית, שקוראת להכרה ישראלית במדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה שמזרח ירושלים בירתה. היא אינה מכירה בשלטון החמאס בעזה.

     

    בימים אלו, שבהם עיראק נכנסת לתקופת הקמתה של קואליציה שתשתק את המערכת הפוליטית לזמן מה, ראוי לחשוב כיצד להתקרב למדינת מפתח זאת. בעוד הצמרת הפוליטית העיראקית שקועה בענייניה ורחוקה מאוד מהנושא הישראלי, המשכילים והצעירים דנים בנושא באופן גלוי, אמיץ ופתוח. בקשרים שלה עם מדינות ערב, ישראל נוהגת להתמקד ביצירת קשרים עם הצמרת הפוליטית, ולעתים רק עם מנהיג אחד מתוכה, בדרך לכינון יחסים. כך, בקצרה, הושגו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, וזהו במידה רבה גם הסיפור של תהליך אוסלו עם הפלסטינים. מעמד הביניים המשכיל במדינות ערב הוזנח, וכתוצאה מכך הפך מנוכר לתהליך ועוין לישראל. עיראק מאפשרת לנסות תהליך שונה שיתחיל בשכבת המשכילים ויאפשר הכשרת לבבות בחוגים רחבים ומשפיעים עוד לפני שיתחיל תהליך התקרבות מדיני רשמי בין המדינות. התהליך השונה הזה יניח בסיס איתן יותר ליחסים העתידיים.

     

    ד"ר רונן זיידל הוא חוקר עיראק ותיק במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון מיתווים . מאמר זה מבוסס על מחקר על יחסי ישראל-עיראק שנכתב במסגרת פרויקט "יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש" של מכון מיתווים. אפשר לקרוא אותו כאן .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אולפני הרצליה, shutterstock
    שרית חדד. הידע של העיראקים על ישראל עשוי להפתיע
    צילום: אולפני הרצליה, shutterstock
    מומלצים