חודשים של המתנה לתור וטיפול לקוי: לעובדי מערכת הבריאות נמאס

ממשיכים לשבות: 5,000 עובדי מערך מקצועות הבריאות ברחבי הארץ, המועסקים על ידי משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, בית החולים הדסה, בית החולים שערי צדק, מרכזים לבריאות הנפש ומוסדות נוספים, שובתים זה היום השלישי במחאה על מחסור חמור בתקנים שפוגע באיכות הטיפול ובזמני ההמתנה של המטופלים. מחר צפויה שביתת עובדי מקצועות הבריאות להיכנס ליומה הרביעי. 

משתתפים בשביתה פיזיותרפיסטים, תזונאים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, שיננים, יועצים גנטיים ומטפלים ביצירה ובאומנות. בתי החולים הממשלתיים ואלו השייכים לכללית עובדים במתכונת שבת, ולא מבצעים טיפולי שיקום.

 יום שני לשביתת עובדי מקצועות הבריאות: "תנאים מחפירים"

רותי בית רבקה, פיזיותרפיסטית, וקרן אמיר, קלינאית תקשורת ויו"ר מזכירות קלינאי התקשורת באיגוד עובדי מקצועות הבריאות בהסתדרות, הגיעו לאולפן ynet והסבירו מדוע במצב הנוכחי לא ניתן להעניק טיפול ראוי למי שזקוק לכך.

מחכים שנה לבדיקת שמיעה

"כמעט כולם מגיעים מתישהו לטיפול אצלנו, ולצערנו הרב הזמינות שלנו מאוד מאוד נמוכה בגלל תקינה בלתי הגיונית בעליל של משרד הבריאות", מסבירה בית רבקה. "זה אומר המתנה מטורפת לתור אצל קלינאי/ת תקשורת. לפעמים מחכים אפילו שנה לבדיקת שמיעה. זה אומר שאנחנו לא מסוגלים לתת טיפול בצורה האיכותית והטובה שהיינו רוצים לתת, ומי שנפגע זה למעשה החולים".

לפי אמיר, החוסר בתקנים משפיע כמובן גם על תנאי ההעסקה של המטפלים והמטפלות, שעוזבים את המערכת הציבורית. "אנחנו עומדים בעומסים חריגים שיש להם השלכות על הרווחה שלנו ועל תנאי העסקה שלנו. אנחנו מסיימים הרבה ימים בקריסה. הרבה אנשי צוות ותיקים, מיומנים, איכותיים, עוזבים את המערכת הציבורית לטובת המגזר הפרטי, הן בשל תנאי העסקה, הן בשל חוסר היכולת לתת טיפול בזמן, טיפול איכותי ושירות מקצועי כמו שמאוד היינו רוצים לעשות".

חדרי הטיפולים ריקים(צילום: דוברות ההסתדרות)

בית רבקה מסבירה על הנזק החמור שנגרם למטופלים עקב זמני ההמתנה העצומים: "זמני ההמתנה יכולים להגיע בפריפריה ל-8-7 חודשים ובמרכז ל-4-3 חודשים. אם מגיע אליי חולה כמה חודשים אחרי הזמן שהיה צריך לקבל את הטיפול, הנזק כבר נעשה, ולשקם דברים שהיינו יכולים למנוע אותם זה הרבה יותר קשה".

"אלו אוכלוסיות, שאת חלק מהן לא שומעים. אנשים קשישים, אנשים פגועים, כל אחד כמעט נזקק לנו. אנחנו לא מצילים חיים אבל אנחנו יכולים לתת איכות החיים, ולא רק למטופל עצמו, לכל המשפחה שלו. מדברים הרבה על אותה זקנה בפרוזדור, אבל על הזקנה שלא יכולה להיכנס לשרותים אף אחד לא חושב. הניתוח הכי טוב של שבר בצוואר הירך לקשישה לא יעזור אם אח"כ לא יהיה מי שיקים אותה מהמיטה".

"אם הרופאים והאחיות יצטרפו השביתה תתקצר"

אמיר קראה לאחיות ולרופאים להפגין סולידריות ולהצטרף לשביתה כדי להגביר את הלחץ על משרדי האוצר והבריאות: "הייתי מאוד שמחה אם הקולגות שלנו בהסתדרות האחיות והסתדרות הרופאים היו נרתמים ועוזרים לנו ונותנים דחיפה. ככל שהם יתערבו יותר, כך השביתה הזאת תתקצר".

לפי הודעת ההסתדרות על הסיבות לשביתה, המחסור החמור בתקנים להעסקת עובדים במקצועות הבריאות מביא לא רק לעומס עבודה חריג אלא גם להתרחבות של צורות העסקה פוגעניות, שנועדו לעקוף העסקה ישירה ואת הוראות ההסכמים הקיבוציים.

לטענת אלי גבאי, יו"ר איגוד עובדי מקצועות הבריאות בהסתדרות, ההחלטה לפתוח בצעדים ארגוניים הגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה האיגוד שב והתריע בפני נציגי המדינה על קריסת המערכת ועל ההשלכות החמורות שנובעות בשל הקצאת החסר של תקנים בתחום.

הההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בנושא בינואר 2018, ולטענתם לא זכו להתייחסות רצינית מהצד השני במהלך המו"מ. נציגות העובדים הלינה על עומס עבודה חמור, עד כדי סיכון לפגיעה בבריאותם הפיזית והנפשית של העובדים, וחשיפת העובדים לאיומים מצד חולים שאינם מקבלים טיפול הולם בשל האילוצים הנכפים על העובדים מצד המערכת.

גבאי הוסיף לפני תחילת השביתה כי "לא יעלה על הדעת שאחוז כל כך גבוה מהעובדים שנותנים היום שירות במערכת הבריאות הציבורית, מועסקים בצורה עצמאית כעובדי קבלן או כעובדי קרנות מחקר. עד עכשיו עשינו הכול כדי להימנע מצעדים ארגוניים, אך לא ניתן להמשיך כך יותר. המערכת הגיעה למצב קריסה".

ממשרד האוצר נמסר כי "המשרד מנהל משא ומתן עם האיגוד, אשר במסגרתו נקבע לוח זמנים של חודש ושבוע לבירור וסיכום הסוגיות שעלו לדיון, לאור הפערים הגדולים בנתונים העובדתיים לגבי מחסור בכוח אדם. אנו סבורים שההצעה שהונחה הוגנת ואינה מצדיקה נקיטת פעולות ארגוניות, שפוגעות בציבור הנזקק לשירותים רפואיים".

ממשרד הבריאות נמסר כי "הנושא נמצא בדין ודברים בין ההסתדרות למשרדי האוצר והבריאות".