על סף תהום

שלוש משימות הגנתיות הגדירו את התגובה של צה"ל לצעדות החמאס: אחת, למנוע חדירה של ההמון ושל חוליות טרור לשטח ישראל; שתיים, למזער ככל האפשר את הפגיעה בנפש וברכוש, בצד הישראלי ובצד העזתי; שלוש, להימנע מהידרדרות אל מלחמת רקטות.

המשימה הראשונה הושגה במלואה; המשימה השנייה הושגה ברובה; המשימה השלישית נכשלה. מטחי הרקטות והפצמ"רים ששוגרו אתמול מעזה אל ישובי הדרום הם אירוע מדאיג. נכון שהוא מבטא את ההכרה של השלטון בעזה בכישלונו, לאחר חודשיים של עימותים על הגדר. הניסיון לשווק את הקמפיין של חמאס כמהלך אזרחי, ספונטני, בלתי־אלים, לא צלח. בסך הכל, הוא התקבל באדישות גם ברחוב הערבי וגם בדעת הקהל הבינלאומית. לבד מארדואן, איש לא האמין לבגדי החמאס החדשים.

אבל הכישלון הוא גם שלנו. כל מי שסירב לטמון את ראשו בחול בין מקבלי ההחלטות בישראל ידע שעזה על סף פיצוץ. אף על פי כן, ההחלטות הנדרשות לא התקבלו. האירוע אתמול רק חיזק את ההכרה שהסטטוס קוו מול עזה לא יכול להימשך. מצרים, קטאר, הממשל האמריקאי, מוכנים להתגייס ולתווך, כל גורם והאינטרסים שלו, אבל בלי תוכנית ישראלית נועזת, שכוללת גם סיכונים ביטחוניים, שום דבר טוב לא ייקרה.

אמש, סמוך לחצות, התחושה בין מקבלי ההחלטות בישראל הייתה שעדיין לא מיצינו: צריך להנחית על חמאס וג'יהאד עוד כמה מכות, כדי להבטיח הרתעה. מצרים נרתמה להשגת הפסקת אש.

מקור בכיר בשטח תיאר באוזני את ההשתלשלות בחזית עזה בימים האחרונים. המסקנה המתבקשת היא שאולי הצלחנו יותר מדי. לפני שלושה ימים הרג צה"ל שלושה מחבלים אנשי ג'יהאד איסלאמי סמוך לגדר; לפני יומיים צה"ל הרג שני אנשי חמאס. לג'יהאד יש חשבון פתוח עם צה"ל. הוא עדיין לא הספיק לנקום על מותם של 12 פעילים שלו במנהרת טרור באוקטובר אשתקד. בצה"ל מעריכים ששני המטחים הראשונים, אתמול בשבע בבוקר, נורו על ידי ג'יהאד בלי תיאום עם חמאס.

המטחים נורו אל יישובי עוטף עזה. כיפת ברזל ומערכות ההתרעה עבדו היטב. בסך הכל נפצע קל מאד אזרח ביישובי העוטף.

חיל האוויר הגיב בתקיפת מטרות של ג'יהאד וחמאס ברצועה. בעקבות התקיפה מהאוויר חמאס פתח בירי רקטות. בצה"ל מעריכים שנגרר לכך: מנהיגיו חטפו ביקורת בעזה על האיפוק שגילו וחששו להישאר מאחור. חיל האוויר הגיב בסדרה של הפצצות נוספות.

יום האש בדרום משאיר מאחוריו כמה עובדות מפתיעות. אחת: חמאס וג'יהאד שיגרו פצמ"רים ורקטות אל יישובי העוטף, אבל נמנעו מלשגר רקטות לטווח בינוני וארוך. המסקנה בצד שלנו הייתה ברורה: חמאס מקפיד על סלקציה. הוא לא רוצה להידרדר למערכה צבאית נוסח צוק איתן או עופרת יצוקה.

חיל האוויר הפציץ עשרות מטרות. פטריות העשן השחור היו מרשימות, אבל על פי הידיעות שמגיעות מעזה איש לא נהרג; איש גם לא נפצע. זה מלמד שישראל, כמו חמאס, בוחרת בעימות מוגבל. שני הצדדים מנסים לעבוד על פי כללי משחק.

אבל הסיכון גדול. אילו הפגז שפגע בגן הילדים באחד מיישובי העוטף היה נורה כמה דקות מאוחר יותר ילדים והוריהם היו נפגעים, ולא היה מנוס מהחלטה על מתקפה קרקעית בעזה. שני הצדדים מהלכים על סף תהום.

המסקנה: אל תשפטו את האירוע על פי הרטוריקה, גם לא על פי הכוונה. שפטו אותו על פי התוצאות. והתוצאות לא תלויות רק בדרג המחליט, בתל אביב או בעזה. הן תלויות לפעמים במקרה או במזל.

במקביל להמשך הפעילות מהאוויר נערך צה"ל להפרות סדר על הגדר. לוחמי גבעתי החליפו את לוחמי גולני. ההערכה היא שהמומנטום של צעדות השיבה עבר, אבל הצעדות יימשכו, ויגיעו לשיא מחודש ב־5 ביוני, יום הנקסה (היום לציון האסון הפלסטיני ב־1967).

צה"ל ניצל את אירועי היום כדי להפציץ בשטח הרצועה את המנהרה שנחשפה לפני שבועיים. בפעם השנייה חושף צה"ל מנהרה שחוצה שלוש מדינות. המנהרה הקודמת יצאה מעזה לישראל ונגמרה בסיני. המנהרה החדשה יצאה מעזה לסיני ונגמרה בישראל. אלוף פיקוד הדרום איל זמיר העביר לעמיתיו בצד המצרי מידע מלא על המנהרה. הציפייה היא שהמצרים יטפלו בה בשטח שלהם.

המנהרה נחפרה בשנה האחרונה. גם בשבועות האחרונים עבדו בה. זה סדר העדיפויות של חמאס, ואיתו אנחנו צריכים להתמודד.