שמורות שחורות: הפגיעה הקשה בטבע מטרור העפיפונים

הירוק הפך לשחור בגלל הטרור: למעלה מ-260 שריפות פרצו בעוטף עזה מאז חודש אפריל בשל טרור העפיפונים, המשוגרים מרצועת עזה. אבל לא רק החקלאים בעוטף עזה נפגעו מההצתות, אלא גם שמורות הטבע והיערות. לפי נתוני הקרן הקיימת לישראל, למעלה מ-2,100 דונם יערות עלו באש, בעיקר ביער בארי וכיסופים הנמצאים סמוך לגבול הרצועה. שדות החיטה של החקלאים משמשים לשטחי המלטה עבור אוכלוסיית הצבאים של האזור, ובאתרי טבע כמו יער בארי ונחל הבשור לאוכלוסיית הזוחלים ייקח זמן רב להשתקם.

"בשמורות כמו בנחל הבשור ויער בארי לשריפות יש משמעות גדולה מבחינה אקולוגית", מסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום של רשות הטבע והגנים. "השריפות במקרים רבים הן שריפות קוצים, שמתפשטות מהר ולחיות איטיות דוגמת זיקיות וצבים אין יכולת לברוח מדברים כאלה. האוכלוסייה באותו אזור פשוט נמחקת. חיות שזזות מהר מצליחות לברוח, אבל לא כולן".

ד"ר צוער מוסיף: "השריפות, למזלם של בעלי הכנף, החלו לקראת סוף עונת הקינון. אבל המשמעות היא שפרחונים (ציפור המסוגלת לפרוח מהקן, אך עדיין תלויה בהוריהם), לא שורדים את הלהבות. מדובר באלה שעדיין לא יודעים לעוף היטב".

חמישית משטח השמורה עלתה באש

האקולוגים במחוז הדרום ביצעו סקר ראשוני של השטח על מנת לאמוד את הנזקים, אבל ברשות הטבע והגנים יודעים שאת מימדי האסון ייקח להם עוד זמן רב להבין ולשקם. "עם קצב כזה של שריפה הלכה כל הצמחייה. חלקים גדולים לא יתאוששו עד הגשם הבא. בית הגידול של החיות הפך לקטן יותר. קצב השריפות הוא כמעט יומיומי. בשנים רגילות יש לנו שריפות פה ושם, אבל השריפה האחרונה בנחל הבשור כילתה כ-3,000 דונם שמורה. זה הולך ומצטבר. זה אומר שהשטח בנחל הבשור גמור עד עונת הגשמים הבאה וכל שטח המרעה לחיות הולך ומצטמצם. השנה אין ספק שאנחנו בכללי משחק אחרים לגמרי. עדיין קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על הטבע. אם זה יימשך לתוך הקיץ אנחנו נהיה במצב קשה".

נחל הבשור השחור, מבט מהרחפן(צילום: בעז פריפלד, רשות הטבע והגנים)

דני בן דוד, מנהל אזור נגב מערבי של קק"ל, לא רואה את הסוף. למעלה מ- 2,100 דונם של יער ותיק עלו באש. העצים שנשרפו הם בני 30 שנה ומעלה וכבר הגיעו לשיא גודלם. "כשנשרף שטח של חיטה יש פגיעה כלכלית מיידית, אבל בעוד 4-5 חודשים חורשים ואז ניתן שוב לגדל חיטה. אצלנו ביער זה לא דבר שניתן לשקם תוך כמה חודשים. אם רוצים ללכת להליך של שיקום, זה תהליך של 30 שנה קדימה. השריפה היא קטלנית ליער. מעבר לנזק הכספי המיידי יש נזק לטווח הארוך של המון המון שנים קדימה".

שריפה באזור נחל עוז, שנגרמה מעפיפון תבערה

נוסף על הפגיעה בטבע גם התיירות צפוייה לספוג מכה לא קלה. שטחי יער בארי הם שטחים שרוכבי אופניים ומטיילים נוהגים להגיע אליהם בהמוניהם.

פריחת הכלניות בספק

בנוסף, בן דוד העלה חשש לגורל הכלניות. "אני לא יודע מה תהיינה ההשלכות לכלניות", הוא אמר. הכלנית היא פרח בעל פקעת (גיאופיט). "כשעשבונים נאכלים ונשרפים הגיאופיטים מצליחים לצמוח ולגדול טוב יותר, כך שאני עוד לא יודע מה ההשלכות". במבצע צוק איתן נשרפו וניזוקו כ- 3,500 דונם יערות והנזק, לפי קק"ל, היה כ-  מיליון שקלים. על פי הערכות ראשוניות הנזק ליערות מגיע ל- 5 מיליון שקלים ויותר - מאז החל טרור  העפיפונים.

פריחת כלניות במועצה אזורית אשכול, לפני כמה חודשים(צילום: רועי עידן)

למעשה, הדבר הקשה ביותר עבור שומרי הטבע הוא חוסר הוודאות. "אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים", אומר בן דוד. "אבל צריך לעשות לזה סוף. אנחנו כבר כמעט חודשיים מתמודדים עם זה ולא רואים את הסוף. מעבר לתסכול, אני חושב על שני דברים: אחד זה כמה זמן ייקח לנו לשקם את היערות? והדבר השני - אני לא רואה איך זה מסתיים. על כל חצייה מהגדר הצבא מגיב בחומרה. גם על כל פצמ"ר. כאן הנזק הוא הרבה יותר גדול ממטח פצמ"רים לשטחים הפתוחים. זה מתסכל לראות שלא מצליחים לראות פיתרון והמדינה לא ממש מגיבה לעניין. מבחינתי כל עץ זה כמו חייל, כמו שכפ"ץ".

בן דוד מתכוון לייעור הביטחוני, שמטרתו להסתיר ולהגן על היישובים מעיני המחבלים מהרצועה. "תתארו לכם פצמ"ר שנופל בקיבוץ ורסיסיו מתפזרים לכל עבר ונתקלים בעצים. הם כמו שכפ"ץ לקיבוץ ומצילי נפשות".