נתניהו ביקש: השרים לא ידונו בהכרה ברצח העם הארמני

לא רוצים להחריף את המתיחות עם הטורקים? שתי הצעות חוק להכרה ברצח העם הארמני, האחת של חבר הכנסת איציק שמולי והשנייה של חבר הכנסת אמיר אוחנה, שהיו אמורות לעלות היום (יום א') להצבעה בוועדת שרים לחקיקה - יידחו לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ח"כ שמולי זעם על הדחייה: "נתניהו והשרים שלו מצהירים כמו אריות ונופלים כמו זבובים בכל פעם שארדואן מאיים. יום שבו ראש ממשלת מדינת היהודים מסכים להיות שותף פעיל בהכחשת רצח עם אחר, שנטבח במחנות ריכוז ובצעדות מוות, זהו יום שחור וכתם מוסרי עמוק על כולנו. מה היינו אומרים אילו העולם היה מסרב להכיר בשואה בגלל אי נוחות דיפלומטית ואינטרסים כלכליים? אם נהיה שותפים להכחשה של הטרגדיות בהיסטוריה, לעולם לא נצליח למנוע את אלו שעלולות לבוא בעתיד. אני קורא לממשלה להניח לשיקולים הפוליטיים ולעשות את הצדק ההיסטורי הנדרש".

לפני שבוע וחצי אישרה הכנסת הצעה אחרת לסדר הקוראת לישראל להכיר בשואת העם הארמני, ברוב של 16 תומכים מול 10 מתנגדים. בניגוד לכ-30 מדינות שהכירו כבר בשואת הארמנים, בישראל עוד לא התקבלה החלטה בנושא, ב-2016 החליטה ועדת החינוך הכנסת להכיר ברצח העם הארמני, ואף קראה לכנסת ולממשלה להכיר בכך. מדובר בנושא רגיש מבחינת יחסי ישראל-טורקיה, שמתכחשת לאחריותה לרצח הארמנים. את ההצעה לסדר שנידונה במליאת הכנסת הגישה יו"ר מרצ, תמר זנדברג.

לפי היסטוריונים, עד 1.5 מיליון ארמנים נרצחו על-ידי הטורקים העות'מנים בימי מלחמת העולם הראשונה, וחוקרים רבים רואים באירועים האלה רצח העם הראשון של המאה ה-20. טורקיה מנגד מתעקשת שמספר ההרוגים היה נמוך בהרבה וכי היו אלה קורבנות של מלחמת אזרחים והתקוממות, לא של רצח עם שיטתי. במשך השנים טורקיה פועלת נמרצות כדי למנוע ממדינות שונות להכיר באירועים כרצח עם, ונוקטת סנקציות נגד מדינות המקדמות הליכי הכרה כאלה.

באפריל 2015 ציינו בעולם 100 שנה לשואה הארמנית. באותו חודש טורקיה החזירה את שגרירה מהוותיקן, לאחר שהאפיפיור פרנסיסקוס הגדיר את ההרג כרצח עם.