קרב משמורת: "הילד משמיץ את אימא שלו"

בן 10 החי עם אמו ביקש לעבור ולגור עם אביו. השופט אסף זגורי חשש מהיווצרות נתק מוחלט ממנה, והתנה את המהלך בטיפול של ההורים

עו"ד אליסה אורניםפורסם: 06.06.18 , 18:01

בית המשפט למשפחה בנצרת הכריע לאחרונה בקרב משמורת בין הורים לילד בן 10, שמתגורר כעת עם אמו אך מבקש לעבור אל אביו: השופט אסף זגורי הביע חשש מנתק מוחלט שעלול להיגרם בין האם לבנה, ולכן התנה את העברת למשמורת לאב בכך שהצדדים יעברו טיפול בסימפטומים של הניכור ההורי.

הבן נולד ב-2009 וזמן קצר לאחר מכן נפרדו הוריו. כשמלאו לו שישה חודשים בלבד הם הגישו תביעות הדדיות בעניין המשמורת. בתחילת הדרך הגיעו בני הזוג לשעבר להסדר של משמורת משותפת, אך בעקבות הליך משפטי מ-2013 עבר הילד למשמורת אמו.

דיני משפחה

האב נדחה: ילדיו היתומים ייפגשו עם סבתם

עו"ד יצחק איתן (פרנלדס)

סכסוך בין אלמן לבין חמותו הגיע לבית המשפט: טענתו שהסבתא מסיתה את הילדים נגדו לא התקבלה, והיא תוכל להיפגש איתם תחת פיקוח הדוק

האב נדחה: ילדיו היתומים ייפגשו עם סבתם

כשמלאו לו 6 הגיש האב תביעה להעברת המשמורת אליו בטענה שיש לו כישורי הורות טובים יותר ולילד רצון עז לעבור לגור עמו. הוא הוסיף שבנו מגלה סימני מצוקה אצל האם כמו הרטבה, נדודי שינה וניבולי פה, שכן היא עסוקה בקריירה שלה במקום בטיפול בו.

האם הכחישה את הדברים וטענה שהאב מסית את הילד נגדה, מערב אותו עמוקות בסכסוך "ומבצע מניפולציות בנפשו השברירית כדי לגרום לו לעבור לגור אצלו". חוות דעת של הפסיכולוג שמטפל בילד ציינה כי הוא שרוי במצוקה ומתח רב. לדבריו, הילד מרבה לחזור על הנרטיב שלפיו אמו "קרה" ולא אכפת לה ממנו ואף משמיץ ומקלל אותה.

לבית המשפט הוגש גם תסקיר עובדת סוציאלית שכתבה כי הילד מביע רצון לעבור לגור עם אביו: "במציאות שבה חי הילד, אין לו מרחב תמרון ואין מקום לקשר עם שני הוריו אלא רק עם הורה אחד". עוד נכתב כי האב חם ואוהב אך מתקשה להפריד בינו לבין הילד ולראות את הצורך שלו בקשר עם שני הוריו.

בפסק הדין קבע השופט אסף זגורי שהילד סובל מניכור כלפי אמו ומדובר בדינמיקה שעלולה להתפתח למצב של סרבנות קשר מוחלטת. לדבריו, הדינמיקה של הניכור ההורי מתעתעת ולעתים קשה לאיתור, לכן בנסיבות המקרה קיים "חשש כבד" מפני ניתוק רגשי בין הילד לאמו אם יעבור למשמורת האב.

מנגד, הוסיף השופט זגורי, יש להתחשב ברצונו של הילד לעבור לגור עם אביו ובכך שלפי גורמי המקצוע יהיה לו טוב יותר שם.

"אין לי ספק שהאב יכול לספק את כל צרכיו של הילד ולגדל אותו היטב", כתב בפסק הדין. "אך יש צורך אחד שהוא מתקשה לספק לו והוא חשוב מאין כמותו להתפתחות הרגשית התקינה והבריאה של הילד – הצורך והאפשרות פשוט לאהוב את אימא".

בנסיבות אלה קבע השופט שהמשמורת תעבור לאב רק בתנאי ששני ההורים ישולבו בטיפול למשך שנתיים ושיפחתו הסימפטומים של הריחוק הרגשי בין הילד לאמו. "הכדור במגרש של האב", סיכם השופט. האב חויב בהוצאות בסך 7,000 שקל שיממנו את הטיפול.