620 אלף שקל לפועל שאצבעותיו נפגעו ממסור

עובד במפעל "אלוקל" בקריית חיים נפצע בתאונת עבודה עם מסור דיסק. השופט קבע שנפרשה בפניו תמונה עגומה באשר לבטיחות במקום

עו"ד בת-חן טייץפורסם: 06.06.18 , 20:59

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שפועל ששתיים מאצבעותיו נפגעו ממסור דיסק יפוצה ב-620 אלף שקל על ידי הביטוח הלאומי והמעסיק שלו בזמן התאונה, מפעל "אלוקל" בקריית חיים. השופט אבישי רובס דחה את טענת החברה לאשם תורם של העובד, וציין שנפרשה בפניו תמונה עגומה באשר למצב הבטיחות והגהות במפעל.

התובע (53) עבד במפעל בסך הכול שבעה חודשים בזמן האירוע. ביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה והעמיד את הנכות הקבועה שלו על 51% בתחומי האורתופדיה והנפש. הפועל טען שהתאונה הייתה נמנעת לו הדיסק היה ממוגן והיה עובר הדרכה ראויה, בהתחשב בחוסר הניסיון שלו בעבודה עם מסור כזה.

דיני עבודה

עובד מתנ"ס נפגע מירי – והוכר כנפגע עבודה

עו"ד ורד פרי

האירוע הפלילי לא פוענח עד היום, 7 שנים אחרי התרחשותו. בית הדין הארצי קיבל את הטענה של הנפגע שלפיה ייתכן שהירי בוצע על רקע עבודתו

עובד מתנ"ס נפגע מירי – והוכר כנפגע עבודה

בתחילה כפרה החברה לחלוטין בהתרחשות התאונה. בהמשך היא הסכימה להכיר באירוע ובאחריותה, אם כי ביקשה לייחס לתובע אשם תורם משמעותי משום שלטענתה הוא הסתכן מרצון ופעל בניגוד להנחיות.

אולם השופט אבישי רובס התייחס לשורת המחדלים שהתגלו במפעל. ראשית, היעדרו של מגן על גבי דיסק החיתוך נחשב הפרה של פקודת הבטיחות בעבודה. בנוסף, התובע לא רק שלא עבר הדרכה כלשהי לעבודה עם המסור, אלא גם לא תדרוך או הוראות בטיחות וזהירות.

השופט פירט את חובות המעביד לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, להנחיל לו שיטת עבודה ראויה, לתת לו אמצעי מיגון וכלי עבודה מתאימים ולפקח שהוא פועל בהתאם להנחיות. במקרה הנוכחי, ציין, התמונות מהמפעל וחוות דעת של מומחה בטיחות העלו "תמונה עגומה של הפרת כל חובת זהירות שהיא כלפי התובע, תוך סיכון ממשי שלו".

לפיכך נמצא כי מלוא האחריות מוטל על החברה, ונדחתה טענתה לאשמה תורמת מצד התובע. "שמירה על ביטחונו של עובד כוללת בתוכה גם את החובה למנוע ממנו מלבצע פעולות או עבודות מסוימות שבהן הוא לא בקיא ואשר יש בהן כדי לסכנו", הדגיש השופט וקבע שגם אם העובד טעה בלהט העבודה – הוא לא אשם בטעות בהתחשב בנסיבות.

בהמשך הוא בחן את נזקיו הנפשיים והאורתופדיים של התובע, אשר מאז התאונה סובל מהפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) וממגבלה בידו הדומיננטית. בנסיבות אלה העמיד את הנכות הרפואית הכוללת שלו על 31%, אך את נכותו התפקודית בשיעור גבוה יותר של 40%.

בהקשר זה כתב השופט רובס כי הפגיעה הפיזית בצירוף החרדות שמהן סובל התובע פגעו "באופן ניכר" ביכולתו לתפקד, ויש להתחשב בכך שאין לו מקצוע מוכר אחר.

בסיכומו של דבר נקבע כי נזקי התובע מצדיקים פיצויים של 620,967 שקל על כאב וסבל, הפסדי שכר ועזרת הזולת. מאחר שהביטוח הלאומי שילם וישלם לו 423,151 שקל, החברה תישא בהפרש (197,816 שקל) בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 40 אלף שקל.