המדינה ממסמסת רכישה זולה של מיני סופר-טנקר

טרור העפיפונים בעזה חשף שוב במלוא חריפותה את הבעיה שנתקלנו בה בשריפה הגדולה בכרמל, והיא שאין לישראל דרך להתמודד עם שריפות ענק. הקמת טייסת "אלעד", טייסת הכיבוי של משטרת ישראל שהייתה במקור של חיל-האוויר, לא שיפרה את המצב שכן יש בה רק 14 מטוסים קטנים ואף לא "סופר טנקר" אחד.

אלא שמתברר כי כבר זמן רב קיים פתרון שיאפשר לישראל להחזיק כמה מערכות מיני סופר-טנקר בעלות לא גבוהה, אולם הוא לא מיושם. ככל הנראה הסיבה לכך היא התנגדות חיל-האוויר, שלא רוצה לקבל בחזרה אחריות על כיבוי שריפות.

מדובר במערכת "MAFFS 2" שפותחה בארה"ב וניתנת להתקנה בתוך ארבע שעות על מטוסי התובלה של חיל האוויר "קרנף" ו"שמשון". ניתן למלא אותה בתוך רבע שעה, והיא מסוגלת לשאת כ־12־13 אלף ליטר של נוזל כיבוי - קצת יותר מהקיבולת של ארבעה מטוסים של טייסת הכיבוי הקיימת, וכשישית מהקיבולת של הסופר־טנקר. שווי המערכת כ־5 מיליון דולר סיוע - מחיר זול יחסית בהשוואה לעלות שכירת סופר־טנקר והבאתו מארה"ב במקרה הצורך. כיום מותקנת המערכת הזו בהצלחה על כ־20 מטוסים בחמש מדינות, ביניהן ארה"ב.

המערכת בפעולה

גורמים לשעבר בחיל האוויר אומרים כי האפקטיביות של מסת נוזל הכיבוי ברורה - וזה בדיוק הרעיון של הסופר-טנקר. לדבריהם, יעף של מטוס כזה יכול להיות ההבדל בין שריפה בלתי נשלטת לבין השתלטות מהירה על הלהבות. מפני שמטוסי חיל האוויר יודעים לטוס גם בחשיכה הרי שזה עוד יתרון שצריך לקחת בחשבון.

המערכת מיועדת להתקנה במטוסים שכמותם יש מספיק לחיל האוויר וגם לא נדרש להקצות לכך במיוחד מטוסים. המערכת נרכשת בדולר סיוע, כלומר ניתן לרכוש אותה מכספי הסיוע האמריקני ולא מתקציב המדינה, והיא ניתנת להרכבה ופירוק מהירים בכשעה. היא תהיה יעילה מאוד לא רק מול שריפות הקיץ, אלא בעיקר גם כהיערכות למלחמת שבה יפרצו שריפות כתוצאה משיגור טילים לעבר ישראל.

ההתקנה לא נמשכת זמן רב

גורמים שמעורים בעניין אומרים: "אנחנו תקועים בלי יכולת לענות לשריפות מאסיביות חוץ מאשר לקרוא למטוסים מכל העולם. יש כאן פתרון פשוט ויחסית זול שיכול להציל נפשות, אבל משום מה מתעלמים ממנו. מטוס הרקולס עם מערכת כזאת יכול לכבות את כל השריפות שנגרמות מהעפיפונים בחצי שעה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בוצעה עבודת מטה משותפת של המשרד לבטחון הפנים, חיל האוויר והמל"ל לבחינת אפשרות להתבסס על מערכות אלה. במהלך עבודת המטה הסתבר כי, המערכות אינן נותנות מענה לכל התרחישים עימם אנו צפויים להתמודד באמצעים העומדים לרשותנו. מערכת זו, כמו גם יכולות נוספות, עדיין נבחנת על-ידי הגורמים המקצועיים, תוך חידוד ואישור תרחישי הייחוס להם הן אמורות לספק מענה. השלמת הניסויים צפויה להימשך עד סוף שנת 2018, ואז יוחלט, בהתחשב בתרחישי הייחוס, איזה מערכת תועדף על-ידי ישראל".