דנה סומברג: "אני לא רוצה להיות יונית, תמר או גאולה. הן פלקט"
היא התחילה מכלום, מונתה לכתבת פלילים כבדיחה אבל נתנה בראש למתחרים והגיעה לחדשות 2 אחרי שעשתה להם כיפה אדומה. דנה סומברג, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 20, נכנסת בקולגות ומסבירה למה היא העיתונאית הכי חרוצה בביזנס. הריאיון המלא יתפרסם ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
הדרך של דנה סומברג לעמדת המגישה של מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 20 לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים מאנשי תקשורת בולטים אחרים - מהילדות הקשה בשכונת התקווה ועד הדרך שבה פילסה לעצמה את הנתיב לחדשות 2.
"יום אחד המערכת ביקשה שאעביר קלטות שצילמתי בבית משפט לערוץ 2. אמרתי כוס אמכ וביקשתי שיבהירו להם שאני לא מוכנה לתת את החומר. ואז הרמתי אליהם טלפון ואמרתי, 'החומרים אצלי, אם אתם רוצים לא לפספס סיפורים יותר, כדאי שתיקחו אותי'. קבעו פגישה, מסביבי כל ילדי גל"צ. הציעו לי את הרווחה והפלילים, להתעסק עם המיץ של הזבל", היא מספרת בריאיון ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" על תחילת דרכה.
"הלכתי לבית המשפט והכרתי את כל שוטרי ההוצאה לפועל. הכרתי את כל העבריינים מהשכונה. הייתי ילדת מקומונים שלקחו אותה כקוריוז ופתאום נותנת בראש לכתבי הפלילים הארציים. בערבים הייתי חוזרת למלצר, ופוגשת את השוטרים שסיקרתי ביום".
בתפקידה הנוכחי היא בטוחה שהיא מביאה קול אחר וחיוני עבור קהל גדול שהרגיש שהמהדורות הוותיקות מנכרות אותו. "כסגיר לאייטם חדשותי אנחנו אומרים, 'כל הכבוד לחיילי צה"ל ששומרים עלינו בסוף השבוע האחרון'", היא מסבירה. "הזדעזעו כשאמרתי על מישהו שנרצח בפיגוע, 'השם ייקום דמו'. למה זה בעייתי?"
אלו לא משפטים של עיתונאי.
"מי קבע? ישבה לה מועצת העיתונות העליונה בשמיים ופסקה? מי אלו האנשים שיחליטו לנו. בגלל שהברנז'ה התל־אביבית הרגילה אותך במשך שנים לא לדבר ככה, אז 'נאחל לחייל הפצוע החלמה מהירה' זו לא עיתונות?"
את מתהדרת בחופש הביטוי והבאת קולות שונים למסך. איך אנחנו יכולים להתייחס לשיחת החנופה של שמעון ריקלין במטוס של נתניהו כאל ריאיון עיתונאי?
"אין לי בעיה עם ראיונות מפרגנים, זה ז'אנר. אבל כל דבר שערוץ 20 עושה מקבל תהודה אחרת בברנז'ה. תשווה את הריאיון של אילנה דיין עם המפכ"ל לזה שאני קיימתי איתו במהדורה הראשונה. לא שמעתי אותך אומר, 'למה אילנה דיין הינהנה בראש כשהוא דיבר?' כי היא אילנה דיין?! אני נכנסתי בו. ראיתי לא מזמן את לוסי אהריש מראיינת את לפיד. דובוני אכפת לי קפצו באוויר. מישהו אמר משהו? כשזה ריאיון מתלקק ומשרת את השמאל, אני לא שומעת אף ציוץ. לא אשכח שיונית לוי ראיינה את אובמה. למה אף אחד לא אומר, 'יונית יושבת ומהנהנת'?"
יונית לא מברכת כמו ריקלין "שהחיינו וקיימנו" בלייב, רגע אחרי עליית המהדורה הראשונה.
"כל המגישות האחרות הן פלקט, לא מביעות דעות פוליטיות. מקסימום יעלו ברשתות החברתיות עוגיות שהכינו. אני מתבטאת, עונה, רבה עם אנשים. גם אם אני אעשה שמיניות באוויר, ואעמוד על הראש - אני לא אהיה יונית, תמר או גאולה. ואני גם לא רוצה. הן עיתונאיות מקצועיות אבל הפלטפורמה לא מאפשרת להן להתבטא".
בריאיון מספרת סומברג גם על ילדותה ועל הסיוע בפרנסת הבית בגיל 14: "קמה בשבע וחצי לבית הספר ולומדת עד שתיים. בשלוש מתחילה משמרת מלצרות עד אחת עשרה בלילה. משם הולכת לברמן עד שתיים וחצי בלילה. ולמחרת שוב בית ספר. משמעת ברזל".
הריאיון המלא יתפרסם מחר (יום ו') במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
