"יורשים": כמו "משחקי הכס" עם אלימות מילולית

ל"יורשים", דרמת הפרסטיז' החדשה של HBO, התוודעתי די בהפתעה. בעידן זה של באזז השווה את משקלו בזהב, זה קצת מוזר שדרמת יוקרה חדשה של HBO לא מכה גלים – אפילו גל אחד קטן – בטרם עלייתה על המסכים.

במהלך הפרק הראשון וגם בהמשך, התחלתי לנחש מדוע מכונת היח"צ לא עבדה שעות נוספות פה, אפילו אם מעורבים בעשייתה טיפוסים כמו אדם מקיי ווויל פרל (שהפיקו; מקיי, שאחראי ל"מכונת הכסף" וזכה עליו באוסקר, גם ביים את הפיילוט). בכל זאת, זו בטח לא הייתה משימה קלה, כי יש בה משהו מעט אפרורי, ב"יורשים"; משהו שמתחיל בקאסט שנעדר סטאר קווליטי, ממשיך בצילום העגמומי ונגמר בלוקיישנים האלגנטיים אך לא מרהיבים. עכשיו, ההפכים של אלו אינם מאסט עבור דרמת פרימיום, כמובן, אבל אפשר לחשוב שהם לפחות מאסט עבור דרמת פרימיום העוסקת במשפחה של מיליארדרים האוחזים באימפריית תקשורת בינלאומית. אבל עד מהרה מתברר שהאיפוק והיבשושיות הויזואלית של "יורשים" הם חתיכת יתרון. הדגש על הלייפסטייל היה רק מסיח את הדעת מהבשר האמיתי של הסדרה: הצפייה בקן של צפעים בעודם עושים כמיטב יכולתם להכיש זה את זה, ואם אפשר – גם להרוג.

הצפע המרכזי. קוקס ב"יורשים"(צילום: HBO)

הצפע המרכזי הוא הפטריארך חסר הרחמים של המשפחה: לוגאן רוי (בראיין קוקס) – איל תקשורת סטייל רופרט מרדוק שבנה את עצמו בעשר אצבעותיו ועתה, משהגיע לגבורות ועבר שבץ, אמור להעביר את השליטה באימפריה לצאצאיו אך מתקשה לשחרר. לא שלצאצאים הללו מגיע כל הכוח הזה: קנדל הנוירוטי (ג'רמי סטרונג) הוא הבכור ומי שבעיקרון סומן כיורשו של אביו, אבל מגלה סימנים מדאיגים של חוסר ביטחון וחוסר יציבות אחרי שנים של התמכרויות שונות; השני הוא בנו הצעיר יותר, רומן (קיירן קאלקין), דושבאג ציני, דקדנטי ונעדר עקרונות, פה גדול שקמל בנוכחות אביו; השלישית היא שיב (שרה סנוק) שדווקא פנתה לקריירה פוליטית אבל עדיין מוצאת את עצמה תקועה בביצה המשפחתית, והרביעי הוא קונור (אלן ראק), בנו של לוגאן מנישואים קודמים ואידיוט גמור שמנהל מערכת יחסים עם נערת ליווי. מלבדם מונים הלוגאנים גם בן דוד דביל-לכאורה (ניקולס בראון) שהולך ומתגלה כנחש לא קטן בזכות עצמו, את אשתו הקשוחה והמסתורית של לוגאן (היאם עבאס הערביה-ישראלית), את ארוסה מלחך-הפנכה של שיב (אנגוס מקפדיין המעולה) ועוד יועצים, פרקליטים, אנשי עסקים סליזיים וכדומה.

האפרוריות הוויזואלית היא יתרון. "יורשים"(צילום: HBO)

חשבו על "משחקי הכס", רק עם אלימות מילולית חסרת רסן להבדיל מגדיעת גפיים, על "שושלת", מינוס תועפות הסבון, והוסיפו קורטוב של "ויפ", לפחות ברמת כמות הטיפוסים הנבזיים שאפשר להכניס לפריים אחד ולתת להם להשתלח זה בזה. אבל "יורשים" מזכירה את "ויפ" ברמה נוספת (ונוספת: ג'סי ארמסטרונג, יוצרה ומי שאחראי לסדרה הקומית האהובה "פיפ שואו", התחנך על ברכיו של ארמנדו יאנוצ'י הגדול) מאחר שבדרכה החומצתית, היא די מצחיקה. שלא יהיה לכם ספק: זוהי דרמה מרת נפש על אנשים מרי נפש, כאלו שיש להם הכל חוץ ממה שחשוב באמת. אבל מאבק האיתנים ביניהם בהחלט מספק את ליטרת הבידור שבלעדיה, יצירה מסוג זה בהחלט עלולה הייתה להפוך להרבה פחות מתגמלת. אפרורית ודלת פרופיל ככל שתהיה, גם אתם עלולים לגלות כמותי שאתם די מכורים ל"יורשים", ובזמן קצר להפליא.

ועוד משהו קטן: בראיין קוקס, מי שמגלם ב"יורשים" את לוגאן רוי, הוא אולי השם המוכר ביותר בקאסט, ובטח שבעל הניסיון הרב ביותר (הגם שראק פרצוף מוכר עוד מימי "שמתי ברז למורה", קאלקין כבר מזמן גבר על מורשת אחיו מקאולי, וסנוק האוסטרלית היא שם חם בשנים האחרונות, בצדק גמור). באמת שאין מספיק מקום לפרט פה את פועלו של של האיש, שפעיל כבר שישה עשורים והופיע באינספור סרטים וסדרות טלוויזיה. אבל מכיוון שהוא אחד מהשחקנים האהובים עלי, אני חייב לספר לכם מהו התפקיד שהפך אותו לכזה: בדרמת האינדי המפעימה “L.I.E” של הבמאי מייקל קואסטה, קוקס עושה את מה שהוא לדידי תפקיד חייו ומגלם פדופיל מזדקן המפתח מערכת יחסים עם נער במצוקה (פול דנו האדיר), שלאו דווקא מיישרת קו עם מעלליו הקודמים. לא יודע איך תעשו זאת, אבל שימו ידיים על וצפו בסרט הכה מיוחד הזה. לא תתחרטו.

הכתבה התפרסמה במגזין "פנאי פלוס"

הסדרה "יורשים" משודרת ב-yes, HOT וסלקום tv