כך ניצח חולה סרטן העור את הביטוח הלאומי

אדם שעבד כמדביר ואיש תחזוקה במרינה חלה בסרטן מסוג מלנומה שנגרם מחשיפה לשמש. חרף התנגדות הביטוח הלאומי, ביהמ"ש הכיר בו כנפגע עבודה

עו"ד גל בוטבולפורסם: 11.06.18 , 07:40

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שאדם שהועסק בעבר כמדביר ואיש אחזקה במרינה בהרצליה, וחלה בסרטן העור עקב חשיפה לשמש, יוכר כנפגע עבודה. השופט תומר סילורה דחה את הביטוח הלאומי שהתנגד להכרה, וקבע שיש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין המחלה.

התובע (53) טען שבשנים 1999-1994 הוא עבד במשרה מלאה כמדביר בחברת "ארזים שירותי הדברה", ובמסגרת זו נדרש לרסס גם שטחים פתוחים רבים. ב-2010 עבר לעבוד כאיש אחזקה במרינה בהרצליה ובמסגרת עבודתו הוא אחראי לתחזק את החופים ולבצע סיורים.

רפואה משפטית

סרטן הדם של עובד דפוס הוכר כפגיעת עבודה

עו"ד אריאל פרייברג

במשך שנים נחשף העובד לחומרים רעילים שבהם נגע ואותם נשם. ביטוח לאומי סירב להכיר בכך חרף עמדת מומחה, אבל ביהמ"ש חייב אותו

סרטן הדם של עובד דפוס הוכר כפגיעת עבודה

לטענתו, עד מועד גילוי הסרטן מסוג מלנומה בינואר 2014 הוא היה חשוף במסגרת עבודתו לקרני השמש בצורה אינטנסיבית מאחר שעיקר העבודה התבצע בשטח הפתוח.

מומחה שמינה בית המשפט קבע בחוות דעתו שסוג העבודות שבהן עסק התובע ומיקום הגידול שלו (בזרוע) מעידים על קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין חשיפתו לשמש בשעות העבודה.

מנגד, ביטוח לאומי טען שקביעת המומחה אינה מבוססת והפנה לו מספר שאלות הבהרה. כך למשל, הוא תהה אם זה נכון שהשמש מזיקה בכל מקרה – בין אם נחשפים אליה בשעות הפנאי ובין אם בשעות העבודה. אם התשובה חיובית, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות כי דווקא החשיפה בעבודה היא זו שגרמה למחלת התובע.

התובע טען בתגובה שלא נהג להיחשף לשמש בשעות הפנאי, ואילו המומחה השיב כי בשעות הפנאי אנשים משתזפים בדרך כלל בגב העליון, בכתפיים ובבית החזה, אולם הנזקים של התובע לא נמצאו באזורים האלה – מה שתומך בטענתו כי לא נחשף לשמש מחוץ לעבודה.

המומחה חזר והבהיר שקביעתו הראשונית הולמת את הנסיבות הכלליות של התובע, את סוג העבודות שבהן הועסק ואת החשיפה היומיומית והאינטנסיבית לשמש במהלכן. אולם ביטוח לאומי עמד על שלו והתעקש שעמדת המומחה אינה מבוססת וביקש לדחות אותה ויחד עמה גם את התביעה.

השופט תומר סילורה לא קיבל את עמדת הביטוח הלאומי והעדיף את חוות דעתו של המומחה, שנשענה לא רק על התיעוד הרפואי שהוגש לו אלא גם על בדיקה קלינית שערך לתובע. הוא הוסיף כי קביעותיו עומדות במבחן הסבירות וההיגיון.

לפיכך אישר השופט שקיים קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין חשיפתו לשמש במסגרת תעסוקתית. בהתאם לכך חויב הביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.