המלחמה שלא נגמרה: סיפורה של מלחמת קוריאה

רק פרשנים מעטים מאמינים שצפון קוריאה תסכים להתפרק מנשק גרעיני, ובדיוק בשל כך העריכו רבים שכדי לנופף בהישג מהפסגה בסינגפור הציב לעצמו טראמפ מטרה אחרת, צנועה יותר: להכריז רשמית על סיום מלחמת קוריאה, כמעט 70 שנה אחרי שפרצה. אלא שבמזכר ההבנות שעליו חתמו אתמול (ג') טראמפ וקים ג'ונג און לא היה זכר להכרזה על סיום המלחמה, וארה"ב הסתפקה בהתחייבות של קים לפעול להחזרת שרידיהם של שבויים ונעדרים. 65 שנה אחרי הסכם שביתת הנשק – שתי המדינות בחצי האי הקוריאני מוסיפות להימצא מבחינה טכנית במצב של מלחמה.

המלחמה בין דרום קוריאה לצפון קוריאה התנהלה בשנים 1953-1950, ולמעשה הייתה עוד מהלך בעימות הבין-מעצמתי בין ברית המועצות לארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה, תקופה שבה כל מעצמה לבסס ביקשה לבסס לה אזורי שליטה ברחבי העולם. באופן רשמי מלחמת קוריאה מעולם לא הסתיימה – ב-1953 סיכמו שני הצדדים על הפסקת אש, אך הסכם שלום לא נחתם. בעשורים שלאחר מכן נרשמו התנגשויות צבאיות רבות בין שתי הקוריאות.

חיילי הצפון במלחמת קוריאה. סיאול החליפה ידיים ארבע פעמים(צילום: AP)

היסודות למלחמת קוריאה הונחו כשברית המועצות הכריזה מלחמה על יפן, השליטה הקולוניאלית של קוריאה, בין ההטלות של פצצות האטום האמריקניות על הירושימה ונגסקי באוגוסט 1945. הסובייטים שלחו כוחות לחצי האי הקוריאני, ואחר כך סיכמו עם וושינגטון על חלוקתו לשני אזורים כבושים משני צדיו של קו הרוחב 38.

הצדדים במלחמה הקרה לא הצליחו להגיע לסיכום על נתיב שיוביל את קוריאה לעצמאות, וב-1948 התקבעה החלוקה וקמו שתי מדינות יריבות – דרום קוריאה וצפון קוריאה. הן שליטי הצפון הקומוניסטי והן מנהיגי הדרום הקפיטליסטי הציגו את עצמם כממשלה הלגיטימית של חצי האי כולו, וב-25 ביוני 1950 פלשו כוחות הצפון אל הדרום בניסיון של מייסד צפון קוריאה קים איל סונג לאחד את חצי האי בכוח.

הדרום סירב לחתום. טנקים צפון קוריאניים בכבישי סיאול(צילום: AP)

מייסד צפון קוריאה, קים איל סונג, סבו של המנהיג הנוכחי קים ג'ונג און(צילום: AP)

הכוחות הצפון קוריאניים כבשו את סיאול בתוך שלושה ימים, וכוח רב-לאומי מטעם האו"ם, שהורכב ברובו מחיילים אמריקנים, הוזעק לדרום קוריאה כדי לסייע. כוח העזר הזה נהדף לאזור פוסאן שבדרום-מזרחו של חצי האי, ולאחר מכן יצאו כוחות האו"ם למתקפת נגד בהובלת הגנרל דגלאס מקארתור וכבשו מחדש את סיאול. הם הצליחו לפצל את כוחותיה של צפון קוריאה ולהטות את הכף.

חיילי האו"ם הסתערו על הצפון ובאוקטובר כבר התקרבו לגבול הסינִי. סין חוללה תפנית נוספת במלחמה כששלחה מאות אלפי חיילים לסייע לבעלת בריתה הקומוניסטית הנחלשת. הם כבשו שוב את סיאול בינואר 1951, אבל חודשיים אחר כך שוב נפלה העיר לידי הכוחות שמנגד.

חייל דרום קוריאני מוביל שבוי מהצפון במהלך המלחמה(צילום: AP)

כלא לקומוניסטים מהצפון. גם סין איבדה יותר מ-100 אלף חיילים(צילום: AP)

מלחמת ההתשה בין הצדדים נמשכה עוד יותר משנתיים. השיחות בניסיון להשיג הפסקת אש נמשכו בעצמן זמן דומה וכללו 158 פגישות. ביולי 1953 חתמו צפון קוריאה, סין וכוח האו"ם בהובלת ארה"ב על הסכם שביתת הנשק. נשיא דרום קוריאה, סינגמן רהי, שעדיין היה נחוש לאחד את חצי האי תחת שלטונו, סירב לחתום.

כשלושה מיליון קוריאנים ו-37 אלף חיילים אמריקנים נהרגו במלחמת קוריאה. מספר ההרוגים הסינים עומד על 180 אלף עד 400 אלף, תלוי את מי שואלים.

קומנדו חדר לסיאול, סוכנים פוצצו מטוס

למרות הסכם הפסקת האש, בעשורים הבאים התגלעו מעת לעת עימותים צבאיים קשים בין הצפון לדרום. ב-19 בינואר 1967, למשל, פתחו יחידות ארטילריה של צבא צפון קוריאה באש לעבר האונייה הדרום קוריאנית "דנגפו" בים הצהוב והטביעו אותה. 39 מ-70 אנשי הצוות נהרגו. ב-21 בינואר 1968 הסתננו 31 חיילי קומנדו מצפון קוריאה לתוך הדרום והצליחו להגיע עד לאזור בסיאול השוכן בסמוך למעון הנשיא פארק צ'ונג-הי בניסיון להתנקש בו. מאבטחים דרום קוריאנים חשפו אותם ובקרב יריות חיסלו כמעט את כולם. רק שני חיילי קומנדו מהצפון שרדו.

ספינה אמריקנית יורה לעבר הקומוניסטים בצפון. ארה"ב הובילה את כוח האו"ם(צילום: AP)

חיילים מהכוח הרב-לאומי בימי המלחמה(צילום: AP)

ב-8 באוגוסט 1976 תקפו חיילים מצפון קוריאה קבוצת פועלים שעסקה בכריתת עץ ב-DMZ, השטח המפורז שבגבול בין המדינות. שני חיילים אמריקנים נהרגו שם, וכדי לאפשר את כריתתו של עץ הצפצפה נפרסו 813 חיילים ונשלחו לשטח 23 כלי רכב, 27 מסוקים וכמה מפציצי B-52. נושאת מטוסים אמריקנית סיירה בסמוך לחוף כדי להרתיע את הצפון קוריאנים מלתקוף שוב.

החתימה על הסכם הפסקת האש ב-1953. החלום על איחוד האי לא נמוג(צילום: AP)