שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לראשונה מקבלים פרס: אלו הזוכים באות האדריכלות
    הערב הוענק לראשונה אות האדריכלות בשש קטגוריות שונות וכן ניתן פרס מפעל חיים על מצוינות תכנונית. מיהם הזוכים, מדוע עד היום לא ניתנו פרסים ומה הסיבה לתכנון הלקוי במדינה, שגורם לכל משפחה ממוצעת לשבור קירות בדירה החדשה שקנתה במיטב כספה? בדקנו

    הערב (ג') הוענק לראשונה אות האדריכלות וכן פרס מפעל חיים במסגרת פסטיבל אדריכלות ישראלית FIA. מבין 115 פרויקטים שהוגשו לתחרות, זכו במקום הראשון 6 אדריכלים ומשרדי אדריכלות בקטגוריות שונות. מיהם הזוכים ומה אפשר ללמוד מהפרסים ומעצם הבחירה בקטגוריות השונות על מגמות בעולם העיצוב והאדריכלות?

     

    לפני הכל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שרק בשנת 2018 ניתן לראשונה פרס בתחום האדריכלות והעיצוב, שאינו במסגרת פרס ישראל אחת לכמה שנים, מטעם עירייה, עמותה פרטית או גוף מסחרי. הפסטיבל הזה, אשר מתקיים לראשונה בהובלת עמותת האדריכלים ובוני ערים בישראל ובשיתוף כלל איגודי התכנון והעיצוב בישראל, הוא למעשה שינוי מרענן בנוף זה. לאחר שנים של מאבקי אגו בין אדריכלים למעצבים, נראה ששיתוף הפעולה הזה הוליד סוף סוף פסטיבל משותף, שכולל גם טקס הענקת פרסים. אז אמנם לא נשמרה בטקס קטגוריה למעצבי פנים, אך לפי עמותת האדריכלים זה רק עניין של זמן עד שגם להם תינתן.

     

    עוד כתבות בנושא:

    סוגי עץ לרהיטים: מה ההבדלים ביניהם?

    צביעת דירה: איך מחשבים עלויות צבע

    שיפוץ בגבס בבית: אסתטיקה ואקוסטיקה

     

       (צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים)
    במקום הראשון בקטגוריית מבנה ציבור או חינוך - חיוטין אדריכלים, אשר זכו גם בפרס מפעל חיים(צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים)

       (צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים)
    (צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים)

    מיהם הזוכים ומה ניתן ללמוד מהקטגוריות עצמן?

    מיהם הזוכים? את פרס ישראל חלקו השנה האדריכל דן איתן יחד עם האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. יתר הפרסים חולקו ל-6 קטגוריות שונות.

     

    בקטגורית מבנה מגורים – בתים פרטיים זכה האדריכל פיצו קדם. בקטגורית אדריכלות המחר זכה סטודיו XS (אקסטרה סמול) – על תכנון מדד הקומפקטיות. בקטגורית מבנה ציבור וחינוך זכה משרד חיוטין אדריכלים על תכנון האקדמיה על שם פולנסקי – קמפוס ואן ליר. בקטגורית מבנה מגורים זכה משרד מילבאואר אדריכלים על תכנון גני שפירא. בקטגורית קיימות ובנייה ירוקה זכו רון רוזן ואיתי ליננברג על תכנון מעונות הסטודנטים – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קמפוס שדה בוקר. בקטגורית תכנון עירוני זכו אוקא אדריכלים על תכנון התחדשות עירונית במרכז העיר חדרה.  

       (צילום: שי אפשטיין. פרויקט גני שפירא, באדיבות מילבאואר אדריכלים )
    במקום הראשון בקטגוריית מבנה מגורים (צילום: שי אפשטיין. פרויקט גני שפירא, באדיבות מילבאואר אדריכלים )

       (צילום: שי אפשטיין. פרויקט גני שפירא, באדיבות מילבאואר אדריכלים )
    (צילום: שי אפשטיין. פרויקט גני שפירא, באדיבות מילבאואר אדריכלים )

     

    בחירת הקטגוריות מעידה בין השאר על התחזקות מגמת הבנייה הירוקה, על השימוש בחומרים ירוקים, על חשיבה על קיימות, בידוד חכם, ניצול אנרגיית השמש ועל תכנון ששם דגש על מפתחים ועל שילוב בין פנים לחוץ.

     

    גם הקטגוריה המתייחסת לאדריכלות המחר ואשר בה זכו במקום הראשון על תכנון חללים קומפקטיים מעידה על התחזקות הבנייה הרוויה ועל התגברות הצורך בפתרונות חכמים לבנייה בחללים שהולכים ומתכווצים.

     

    לאחר שבשנים האחרונות אדריכלים ומעצבים ישראליים מגיעים לתכנון של פרויקטים בינלאומיים יוקרתיים, נראה שגם בישראל תכנון מבנים ציבוריים הופך למתוחכם יותר. לא עוד בלוקים סתמיים במרכזי הערים, כי אם חללים שקופים וכאלו שמתכתבים עם אופי הסביבה שבה הם ממוקמים.

     

    במקום הראשון בקטגוריית אדריכלות המחר, על תכנון מדד הקומפקטיות, סטודיו XS (צילום: עמית גושר ) (צילום: עמית גושר )
    במקום הראשון בקטגוריית אדריכלות המחר, על תכנון מדד הקומפקטיות, סטודיו XS(צילום: עמית גושר )

    תכנון מדד הקומפקטיות - סטודיו XS (צילום: גדעון לוין) (צילום: גדעון לוין)
    תכנון מדד הקומפקטיות - סטודיו XS(צילום: גדעון לוין)

    "כיום משפחה קונה דירה והדבר הראשון שהיא נאלצת לעשות זה לשבור קירות"

    עמותת האדריכלים קיימת בכל מיני פנים לאורך שנים רבות. מדוע בעצם לא הייתה מסורת של הענקת פרסים בענף זה עד שנת 2018?

    "זו שאלה טובה", אומר דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים. "הבעיה היא לא רק במתן הפרסים, אלא בעובדה שלאורך השנים אדריכלות בישראל הפכה להיות טכנאות, מקצוע בירוקרטי. כעת, אנו מנסים באמצעות הפסטיבל ומתן הפרסים לנסות ולומר שאדריכלות היא מקצוע חברתי שמדבר על האדם, על העיר, על הקהילה. אנו מבקשים עכשיו כעת להפנות זרקור אל חשיבות התכנון ולהחזיר את ציבור האדריכלים אל מרכז הבמה הציבורית בכל הקשור לתכנון".

     

    מהי הבעיה מבחינת התכנון כיום בישראל?

    "יש פה בעיה קשה של תכנון לקוי. אנו הולכים להכפיל את האוכלוסייה ואת היקפי הבנייה. תכנון בינוני שלא נותן תשובה אמיתית לבעיות ולראייה העתידית של הפיתוח העירוני הוא בכייה לדורות. אדריכל כיום נדרש לעמוד באלף תקנות והיתרים ושוכח הרבה פעמים את האדם, את המשפחה. וכך, במקום שיחידת דיור תהיה בית היא הרבה פעמים רק פתרון דיור, מין מחסן דיור".  

       (צילום: עודד סמדר, באדיבות ליננברג רוזן אדריכלים. מעונות הסטודנטים  אוניברסיטת בן-גוריון בנגב )
    במקום הראשון בקטגוריית קיימות ובנייה ירוקה (צילום: עודד סמדר, באדיבות ליננברג רוזן אדריכלים. מעונות הסטודנטים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב )

       (צילום: עודד סמדר, באדיבות ליננברג רוזן אדריכלים. מעונות הסטודנטים  אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
    (צילום: עודד סמדר, באדיבות ליננברג רוזן אדריכלים. מעונות הסטודנטים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

    יש מדינות שבהן האדריכל מתכנן גם את חלקו הפנימי של המבנה, ולא משאיר את המלאכה למעצבי פנים. יכול להיות שההפרדה היא הסיבה לחוסר הקשר בין חזית הבניין והשלד לדירות עצמן?

    "אנחנו כאדריכלים שכחנו לתכנן בתים, אנחנו מתכננים קופסאות. אנחנו צריכים לעמוד יותר בחוקי העירייה של היתר הבנייה ושוכחים שאנחנו צריכים לתכנן למשפחה את הבית שבו היא תגור. חוץ מדירה, אין היום אף מוצר שאת קונה חדש, מפרקת ומרכיבה אותו מחדש. כך נראית היום דירת קבלן. כיום, דבר ראשון שמשפחה נאלצת לעשות כשהיא קונה דירה זה לשבור את הקירות. זו בדיוק סימן להיעדר תכנון".

     

    מדוע אין קטגוריה לעיצוב מבין כלל הקטגוריות שחולקו בטקס היום?

    "זוהי רק שנה ראשונה, תחילתה של מסורת. הפרס על אדריכלות המחר נועד לעודד חשיבה רעיונית מחוץ לקופסה. אני מעריך שבשנים הקרובות לאור העידוד הרב שקיבלנו נרחיב את הקטגוריות ולא מן הנמנע שגם נרחיב את הגבולות מעבר לאדריכלות".

     

    הפרס הוא רק סמלי השנה ולא כרוך גם בפרס כספי. מה הסיבה לכך?

    "הפרס הוא רק הוקרה: הזוכים יקבלו פסלון ותעודה. בתחום זו, אנו מקווים שההוקרה תביא גם לתשואה. אנו לא גוף עשיר אלא מתקיימים בעיקר מדמי חבר. לא רצינו שהפרס ימומן על-ידי ספונסרים כדי שלא יוזילו אותו בצורה מסוימת. רצינו להשאירו במסגרת המקצועית כדי לייצור לו יוקרה ואלמנט של מכובדות. מעבר לכך, אני לא רואה את הפרס רק בלכבד את הזוכים אלא גם פרס לחברה הישראלית. לאדריכלות יש חלק משמעותי בעיצוב של תרבות של חברה ושל עם. זה לא רק חגיגה לאדריכלים אלא חגיגה חברתית. אנו מייצרים את חלון הראווה של המדינה. כל תייר שמגיע לפה ולוקח מפה גלויה, הוא לוקח גלויה אדריכלית. יש לה זיכרון שנחרט בעיני אנדים למשך דורות רבים".

     

    מה דעתך על העובדה שישנה התעוררות בתחום האדריכלות ועיצוב הפנים בקרב ישראלים ברחבי העולם?

    "זה עדיין רק קומץ צר של אדריכלים. אי אפשר לומר שיש תנועה של ייצוא אדריכלים לחו"ל. העיצוב הישראלי עדיין בחיתוליו. יש לו בהחלט פוטנציאל והוא יכול להגיע לשיאים, אך נכון להיות האדריכלות הישראלית לא בפרונט בשום צורה. יש מעט מאוד בניינים בישראל שאפשר לומר שהם בשורה הבינלאומית. רוב הפרויקטים פה הם לא פורצי דרך. אנו מקווים לעורר את הדור הבא כדי שבאמת בעוד עשור תיווצר תנועה של אדריכלות צעירה ורעננה. אנו לוקחים דוגמה מהולנד, מדנמרק, מפינלנד ואפילו מפורטוגל שלא נחשבת למדינה עשירה. שם, השלטון כיבד את האדריכלות וסבסד אותה וזה הוביל לקבלת פרסים בינלאומיים". 

       (צילום: גיל בר, מוזיאון תל-אביב, בתכנון האדריכל דן איתן)
    פרס מפעל חיים לאדריכל דן איתן(צילום: גיל בר, מוזיאון תל-אביב, בתכנון האדריכל דן איתן)

       (צילום: אלי איתן, מגדל נצבא בתכנון האדריכל דן איתן.)
    (צילום: אלי איתן, מגדל נצבא בתכנון האדריכל דן איתן.)

    צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן

     

    ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים
    צילום: ארדון בר-חמא, באדיבות חיוטין אדריכלים, קמפוס ואן-ליר בירושלים
    מומלצים