שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    טכנולוגיות קוונטיות בעברית, מענקי חינוך בבר-אילן: חדשות האקדמיה
    שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית קיבלו מענק מהאיחוד האירופי בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות, בבר-אילן הוצגו מחקרים בולטים בתחום החינוך ומכללת SCE בדרך לקמפוס חדש באשדוד. החדשות מהמוסדות להשכלה גבוהה

     

    חוקרים בעברית קיבלו מענק לחקר טכנולוגיות קוונטיות

    במקביל להצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תהפוך בשנים הקרובות למעצמה בחישוב קוונטי, הכריז לאחרונה האיחוד האירופי על תחום הטכנולוגיות הקוונטיות כאחד מספינות הדגל שלו. בעקבות כך התפרסם מכרז בינלאומי למספר פרויקטים פורצי דרך בתחומים שונים בחקר המכניקה הקוונטית, בהשקעה כוללת של 143 מיליון דולר.

     

    שני חוקרים בכירים ממכון רקח לפיזיקה ומהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, פרופ' אלכסנדר רצקר וד"ר ניר בר-גיל, זכו להיות שותפים בשלושה פרויקטים מתוך אלו שהוצעו במכרז. סך זכייתם עומדת על 1,050,000 אירו. פרופ' רצקר, מומחה בעל שם עולמי בטכנולוגיית קוואנטיות, מפתח אמצעי חישה מדויקים המבוססים על תופעות מתורת הקוונטים ושיטות חדשניות לפיתוח צ'יפים למחשוב קוונטי.

     

    מחקרים בתחום החינוך בבר-אילן

    בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר- אילן קיים יום עיון רב תחומי שנתי לחקר החינוך. את הכינוס ארגנו פרופ' יעקב יבלון, ראש בית הספר לחינוך, פרופ' אורלי שפירא-לשצ'ינסקי, ד"ר סיגל עדן וד"ר מני יערי. הכינוס נועד להציג את המחקרים החדשניים פורצי הדרך אשר זכו במענקי מחקר יוקרתיים.

     

    מימין לשמאל :  פרופ' יעקב יבלון ראש בית הספר לחינוך באונ' בר- אילן , פרופ' שולמית מיכאלי סגנית הנשיא למחקר באונ' בר- אילן, פרופ' מייקל פויאר  כדיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומראשי מועצת המחקר הארצית של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ופרופ' אורלי שפירא  מבית הספר לחינוך באונ' בר- אילן (צילום: איתן בן- נון)
    מימין לשמאל: פרופ' יעקב יבלון ראש בית הספר לחינוך באונ' בר-אילן, פרופ' שולמית מיכאלי סגנית הנשיא למחקר באונ' בר-אילן, פרופ' מייקל פויאר, דיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ופרופ' אורלי שפירא-לשצ'נסקי מבית הספר לחינוך באונ' בר-אילן(צילום: איתן בן- נון)

     

    במושב הראשון הוצגו מחקרים שזכו במענקי מחקר בולטים ובהם: מחקרה של פרופ' שפירא-לשצ'ינסקי, מהמגמה למנהיגות וניהול מערכות חינוך - העוסק באתיקה של אנשי חינוך והקשר להישגים אקדמיים של תלמידים. מחקרה של ד"ר כרמית אלטמן מהמגמה לייעוץ חינוכי והמגמה להתפתחות הילד עוסק בקושי בהתפתחות שפתית בקרב ילדים דו לשוניים, ועל החשיבות באבחון יכולות שפתיות של ילדים דו-לשוניים בשתי השפות והשלכותיה.

     

    פרופ' נירית באומינגר-צביאלי ראשת ההתמחות באוטיזם במגמה לחינוך מיוחד הציגה את מחקרה לקידום אינטראקציה חברתית בקרב אוכלוסייה ייחודית בתוך הספקטרום האוטיסטי, שמצביע על האפשרות לקדם תקשורת חברתית ומעורבות חברתית בקרב ילדים בלתי מילוליים, ובכך להוביל לשיפור משמעותי באיכות חייהם ובהסתגלותם הכללית. ד"ר מני יערי מהמגמה ללקויות למידה, המשמש גם כיו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, הציג את מחקרו על אודות הכשלים הקוגניטיביים שחווים תלמידים עם לקות ספציפית בהבנת הנקרא הנקראים בשפה המקצועית כ'מבינים חלשים'. ד"ר טובה מיכלסקי ראשת החוג להכשרת מורים והמגמה לחקר הלמידה וההוראה, הציגה את מחקרה אודות הוראה קלינית והיתרונות בשימוש בניתוח שיעורים מצולמים הכוללים את התנהגויות התלמידים לעומת השיטה המסורתית המתמקדת רק באימון ניתוח התנהגויות המורה. ד"ר אורנית ספקטור-לוי ראשת המגמה להוראת המדעים, וראש מרכז דע-גן, הציגה את מחקרה אודות הסקרנות המדעית בקרב ילדי הגן והחשיבות בהתייחסות למדדים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים כאחד.

     

    מגייסים כספים בטכניון

    מושב חבר הנאמנים של הטכניון - הקורטוריון - נפתח השבוע בסימן 70 שנה למדינת ישראל - 70 שנה הטבועות בחותמו של הטכניון. במושב הפתיחה הכריז נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא על היערכותו של הטכניון למחצית השנייה של המאה ה-21, ובמרכזה המהפכה הדיגיטלית, ועל קמפיין לגיוס תרומות בסכום כולל של 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024.

     

    פרופ' לביא אמר: "הקמפיין הנוכחי הוא קמפיין גלובלי במהותו לא רק מעצם מעורבותן של אגודות הידידים של הטכניון ברחבי העולם, אלא גם בהשלכותיו הגלובליות על האנושות כולה. מדובר בשיפור איכות הקרקע, המים והאוויר, פיתוח מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, סיוע טכנולוגי למדינות מתפתחות, פריצות דרך בטיפול בסרטן ועוד".

     

    "באוניברסיטאות המובילות בארה"ב מקובל להשיק את הקמפיין באופן שקט ולחשוף אותו לציבור לאחר שהאוניברסיטה הבטיחה שליש מסכום היעד שלו", הסביר פרופ' בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון. "כאשר יצאנו לדרך באוקטובר 2014 הערכנו שיידרשו לנו לפחות ארבע שנים לחצות את הסף הזה. לשמחתנו, מתברר כי טעינו וכי הודות לנדיבותם ולחזונם של ידידנו ברחבי העולם, גייסנו עד היום קרוב ל-40% מסכום היעד של 1.8 מיליארד דולר".

     

    הונחה אבן פינה לקמפוס SCE באשדוד

    בשבוע שעבר נערך בחולות אשדוד טקס הנחת אבן הפינה לבניית הקמפוס האקדמי החדש של SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. הקמפוס החדש להנדסה מתוכנן להבנות על שטח קרקע של כ-46 דונם, ברובע חדש באשדוד סמוך לבית החולים אסותא, ויתבסס על עקרונות בנייה ירוקה. למכללה האקדמית SCE יש קמפוס בבאר שבע וקמפוס באשדוד, אולם הגידול במספר הסטודנטים הוביל אותה לצעד שיאפשר המשך התרחבות.

     

    אש עירית אשדוד יחיאל לסרי ונשיא SCE פרופ' יהודה חדד  (צילום: יובל קנר)
    ראש עירית אשדוד יחיאל לסרי ונשיא SCE פרופ' יהודה חדד (צילום: יובל קנר)

     

    פרופ' יהודה חדד נשיא SCE אמר: "במשך 18 שנים קיווינו ורצינו ובסוף הכל התגשם. כיום, עוד לפני שהוקם קמפוס ראוי להנדסה בעיר, הצלחנו להגיע להישגים מדהימים ביניהם מעל 4,000 מהנדסים בוגרי המכללה שעובדים בכל רחבי הארץ. אני עומד כאן היום ומבטיח לכם כי בעוד שלוש שנים, יקום המבנה הראשון של המכללה האקדמית להנדסה SCE אשדוד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים