הרגע שבו החיים נעצרו: בבתים שהר הגעש קבר

3 ביוני התחיל כיום ראשון שגרתי בכפר סן מיגל לוס לוטס בגואטמלה.

אלמר ואסקז, בן 49, יצא לעבוד בחווה כששמע את הפיצוץ הראשון בהר הגעש פואגו ב-13:00. באותה שעה רעייתו חוזרת הביתה ומבשלת ארוחת צהריים שממתינה לו, וחמשת הילדים שלהם מסיימים את שיעורי הבית ללימודים של יום שני. היום המנומנם נקטע עם מבול של אפר חם, סלעים והריסות.

ארוחת הצהריים שנפסקה באמצע(צילום: AP)

מאוורר מכוסה באפר(צילום: AP)

בגדים על חבלי הכביסה(צילום: AP)

כלי מטבח בבית בכפר(צילום: AP)

מזלגות בבית בסן מיגל לוס לוטס(צילום: AP)

טלוויזיה מכוסה באפר(צילום: AP)

סוס נדנדה(צילום: AP)

מוסך בכפר למרגלות הר הגעש(צילום: AP)

בקבוקי שתייה קלה(צילום: AP)

רבים מתושבי הכפר, שנמצא למרגלות הר הגעש פואגו, לא ברחו - הימור שהתברר כטרגי. אחרים מיהרו להימלט. "לקחתי את הטנדר וברחתי עם השכנים כשראינו את העשן", מספר אלחנדרו ולאסקז, חקלאי בן 46. "המשפחה שלי אכלה צהריים, הפסיקה לאכול ונמלטה", אומר פדרו גומז, רתך בן 45. "הם לא לקחו כלום חוץ מבגדים".

הצוותים שהגיעו לכפר מצאו גופות של כמה תושבים שנותרו מאחור. לפחות 110 בני אדם, בסן מיגל לוס לוטס ובכפרים נוספים, נהרגו בהתפרצות. הטיפול הלקוי של הרשויות תרם להיקף הטרגדיה. לפי רויטרס כמעט 200 איש עדיין קבורים מתחת להריסות למרגלות ההר.

עציצים בסלון הבית(צילום: AP)

מגפיים בבית נטוש(צילום: AP)

מטבח נטוש בכפר(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

אופניים בהר של אפר(צילום: AP)

ספר תנ"ך שנשאר מאחור(צילום: AP)

קרובי המשפחה של הנעדרים מסרבים לוותר על התקווה למצוא אותם. "כל המשפחה שלי נעדרת", אומר חוזה אסקון לרויטרס. "הייתי נותן את החיים שלי בשביל למצוא אותם". חוזה זועם על החלטת המשטרה להפסיק זמנית את מאמצי החילוץ, בעקבות התפרצויות נוספות של הר הגעש.

בביקור בסן מיגל לוס לטס כמה ימים אחרי אפשר לדמיין את הרגעים השלווים לפני האסון. השאריות של ארוחת הבוקר וכוסות הקפה עדיין על השולחן, מכוסים באפר הוולקני הכהה. אופניים, טנדר, מאוורר, מיטות, כיסאות ומקררים – כולם קבורים תחת האפר. הסירים והבגדים שתלויים על חבלי הכביסה ממתינים לדיירים שלא ישובו לעולם.