משחקים ללא קונסולות? ה"גיימינג בענן" כבר כאן
עכשיו כבר ברור: היום ניתן לשחק משחקים "כבדים" גם במחשב זול או בסמארטפון, דרך האינטרנט. המשמעות: הדור הבא של קונסולות המשחקים היקרות יהיה האחרון
רבים צפו בתסכול בשורת ההכרזות שהגיעה מתערוכת הגיימינג E3 בשבוע שעבר: אינספור משחקים חדשים, כולם עם גרפיקה מרהיבה ואנימציות מנקרות עיניים. רק שלגיימרים שהמחשב שלהם חלש מדי ואינו מאובזר בכרטיס הגרפי החדש ביותר הם פשוט לא רלוונטיים: המשחקים לא יעבדו אצלם. גם אלה שבבעלותם קונסולת Xbox ומתקנאים במשחקים שהוכרזו בלעדית לפלייסטיישן — ולהפך — חשים מקופחים.
הפתרון המסתמן לתסכול הזה מכונה "גיימינג בענן" (Cloud gaming), או משחקים מתקדמים דרך האינטרנט. אחריו, כדי לשחק במשחקים הכי "כבדים" וחדשים, כבר לא צריך קונסולה מתקדמת או מחשב רב־עוצמה; תוכלו ליהנות מהם אפילו על גבי מחשב "ענתיקה", בסמארטפון ואפילו בטלוויזיה החכמה בסלון. תוכלו גם לשחק בכל משחק שתרצו כמעט — בתנאי שיש לכם חיבור אינטרנט מהיר.
"גיימינג בענן" הוא רעיון ותיק מאוד, שיושם בעבר, אך צובר תאוצה מחודשת בימים אלה ממש. לפי הערכות רבות, הוא עשוי לחולל מהפכה אמיתית בתעשיית הגיימינג העולמי, שגילגלה בשנה שעברה סכום עתק של 109 מיליארד דולר: הוא ישים קץ לקונסולות המשחקים כפי שאנו מכירים אותן; ישנה את מודל ההכנסות של ענקיות המשחקים; יפיל חברות שנותרו נאמנות למודלים עסקיים מיושנים; והכי חשוב: הוא יהיה בשורה צרכנית ממדרגה ראשונה, יאפשר לרבים להצטרף למעגל הגיימרים, ואף ישפר דרמטית את המשחקים עצמם.
כמו בנטפליקס
העיקרון בגיימינג בענן הוא שהמשחקים עצמם "רצים" על שרתים ומחשבים מרוחקים, והגרפיקה והאנימציה מוזרמים אלינו דרך האינטרנט ומוצגים על המסך בבית. כל מלאכת העיבוד של המשחק לא מתבצעת על המחשב בחדר או על הקונסולה בסלון, אלא על גבי שרתים מרוחקים, והתוצאה מועברת במהירות בחזרה דרך הרשת. אין צורך בהורדה וגם לא בהתקנה. בדיוק כמו בנטפליקס: כשאתם צופים בסרט בנטפליקס, הסרט הרי לא מאוחסן על המחשב שלכם בבית; הוא נמצא על השרתים של נטפליקס, ו"מוזרם" אליכם דרך האינטרנט. וזה הרעיון בגיימינג בענן.
אמנם במצב כזה עלול להיווצר "דיליי" — זמן המתנה מסוים בין הפקודות שאתם נותנים דרך העכבר או בקר המשחק לבין הרגע שהן באות לידי ביטוי על המסך — אך המטרה היא שההשהיה הזו תהיה מינימלית, כדי שחוויית המשחק תהיה חלקה מספיק, ותרגישו ממש כאילו המשחק רץ אצלכם על המכשיר. המודל העסקי הוא שהמשתמש משלם דמי מנוי חודשיים ויכול לשחק במשחקים רבים לפי דרישה, בניגוד לרכישת משחקים בודדים, שהיא המצב הנפוץ כיום. גם כאן, זה מזכיר מאוד את שירותי הסטרימינג כמו נטפליקס או ספוטיפיי.
על הרעיון הזה דובר עוד בסוף העשור הקודם, אך הוא לא התרומם. למשל, חברת Onlive, שהייתה השחקנית הבולטת ביותר בתחום — ולאסונה הקדימה את זמנה — קרסה, ונכסיה נמכרו לבסוף בפרוטות לסוני. אך בימים אלה משהו משתנה, ומומחים בתעשייה מדברים על כך שבשנים הקרובות החזון יתממש באופן סופי. האישור לכך הגיע בשבוע שעבר, בתערוכת E3: ענקית המשחקים האמריקאית EA (האחראית על מותגי להיט כמו פיפ"א ובאטלפילד) הציגה פיילוט של שירות גיימינג בענן שיאפשר לשחק בכותרים שלה דרך האינטרנט ותמורת דמי מנוי. הטכנולוגיה, אגב, מבוססת על פיתוח של חברת פלייקאסט הישראלית, שלאחרונה רכשה EA מידיה של גיימפליי האמריקאית.
גם מיקרוסופט הודיעה רשמית כי מהנדסיה עובדים בימים אלה על בניית שירות סטרימינג שיאפשר לשחק משחקי Xbox על גבי כל מכשיר דרך האינטרנט, כולל מחשבים אישיים, סמארטפונים וטאבלטים.
עדיין בשלב הפיילוט
אנליסטים מעריכים שחברות כמו יוביסופט, גוגל ואמזון יצטרפו אף הן לטרנד שירותי הגיימינג בענן, המציעים כבר כיום גישה מקוונת לספרייה רחבה של משחקים. הבולט מביניהם הוא "פלייסטיישן Now" של סוני, שמציע גישה לכותרי פלייסטיישן שניתן לשחק דרך המחשב (יש צורך בבקר פלייסטיישן), תמורת 20 דולר לחודש. יש שירותים עצמאיים נוספים דומים כמו GameFly, Vortex ו־Playkey, שעולים בסביבות 10 דולר בחודש.
אך בעוד הענקיות צפויות להציע גישה רק למספר מוגבל של משחקים, כמה סטארטאפים עצמאיים מאפשרים — בתמורה לדמי מנוי חודשיים — "להביא את המשחק שלכם" ולשחק בו בענן. החברה "מעמידה לרשותכם" מחשב רב־עוצמה מרוחק, בענן. אתם תוכלו לשחק בכל משחק שרכשתם והורדתם - גם החדש והתובעני ביותר - על המחשב שלכם בבית, אך בפועל המשחק ירוץ על המחשב החזק שנמצא בענן ויוזרם אליכם. השירותים הבולטים מהסוג הזה הם Liquid Sky (עולה 25 דולר לחודש) ו־Shadow (עולה 50 דולר לחודש), ולצידם Geforce Now של ענקית המעבדים Nvidia (כרגע חינם, אך יש רשימת המתנה).
כמובן, קחו בחשבון: חלק מהשירותים הללו עדיין יקרים מאוד יחסית, והם נמצאים בשלבי פיילוט ובטא. לא כולם זמינים בישראל, ולא בטוח שיפעלו בצורה חלקה - אתם עלולים להיתקל בהשהיות בזמן המשחק.
אז מה קרה פתאום שהגיימינג בענן פורח שוב לאחר שנים של הייפ? ראשית, השיפור הטכנולוגי: מהירויות האינטרנט זינקו, ואילו תשתיות הענן ופרוטוקולי דחיסת הווידיאו השתפרו.
בצד זאת, חברות המשחקים שבעבר חששו לשתף פעולה עם הטרנד החדש משום שהיה עלול לפגוע במודל העסקי שלהן, מבינות כיום שיש להן אינטרס ברור. "מפיץ משחקים משקיע 200 מיליון דולר במשחק, אך רק מחצית מקהל השחקנים מחזיק בחומרה שיכולה להריץ אותו, ואילו שאר קהל היעד הולך לפח", מסביר גיל טוב־לי, יזם בתחום הגיימינג, בעל היכרות עמוקה עם התחום. "אז הצעד ההגיוני הוא להרחיב את קהל הלקוחות". הוא מוסיף כי חברות המשחקים, שפעם רק רצו למכור משחקים בודדים באופן חד־פעמי בעשרות דולרים, רודפות כיום אחר מודלים שיאפשרו להן להרוויח כסף ממשחקים לאורך זמן — כמו במקרה של דמי מנוי.
החברות אף מבינות שזה משתלם יותר: אם יציעו את המשחקים דרך שירותי "גיימינג בענן", הן יכולות לחסוך הון תועפות ולהרוויח הרבה יותר על כל משחק, משום שהן לא יצטרכו להשקיע בהתאמת כל משחק לפלטפורמות, למכשירים ולגרסאות שונות — נקודה כואבת במיוחד עבור מפתחים.
ברמת מלחמת הכוכבים
איך ייראה עולם של גיימינג בענן? ההערכות הן, שההשפעה הכי גדולה תהיה על הקונסולות: כשאפשר לשחק משחקים עתירי גרפיקה דרך הרשת, חברות כמו סוני ומיקרוסופט כבר יוותרו על השקת קונסולות משחקים יקרות ומתקדמות, שהפיתוח שלהן יקר להחריד ודורש שנים. "שעון החול של הקונסולות התהפך ומתחיל לספור לאחור", אומר גיא דה בר, יזם היי־טק שהיה מייסד חברת "פלייקאסט". מנכ"ל מפתחת המשחקים הגדולה "יוביסופט", איב גילמו, אמר בראיון למגזין "וראייטי" כי "צפוי עוד דור אחד של קונסולות משחק, ואחר כך יהיה סטרימינג לכולם".
חברות המחשבים ויצרניות המעבדים הגרפיים, שכיום מרוויחות ממכירות חומרה מתקדמת לגיימרים, עלולות להינזק אם לא יתאימו את עצמן. מי שעלול עוד להיפגע הם מי שמתבססים על מכירת משחקים בודדים במודל הוותיק, כמו רשתות משחקים גדולות נוסח "גיימסטופ" בארה"ב. גורלן עלול להיות כמו זה של רשת "בלוקבאסטר" שקרסה בעידן "נטפליקס".
מצד שני, המשחקים ישתפרו: כיוון שהם ירוצו בחוות שרתים, היצרניות לא יצטרכו עוד להתחשב במגבלות הטכניות של המחשבים והקונסולות שבידי הלקוחות. זה יאפשר להן "להשתחרר מהכבלים", ולהפנות משאבים וזמן לשיפור המשחקים באופן דרמטי. "יהיה אפשר ליצור משחקים עם גרפיקה ברמה של סרטי 'מלחמת הכוכבים'", אומר דה בר.
נכון, לא הכל יילך חלק: הענקיות זזות לאט, והחשש הוא שהשירותים שישיקו יתגלו כלא מוצלחים מספיק, ירחיקו שחקנים ויגרמו לטרנד כולו להאט; במקביל, הסטארטאפים העוסקים בתחום כורעים עדיין תחת העלויות הגבוהות של הפעלת תשתיות ושרתים, ומתקשים להרוויח כסף. בנוסף, העלויות עבור הלקוח גבוהות עדיין, לא כל המכשולים הטכנולוגיים נפתרו, וחוויית המשחק עדיין לא חלקה מספיק.
אבל בשורה התחתונה, הבשורה הגדולה היא לגיימרים, שתיאורטית יוכלו לשחק באיזה משחק שהם רוצים, גם החדש והתובעני ביותר, גם מבלי שיצטרכו להשקיע אלפי שקלים בחומרה יקרה למחשב או בקונסולת משחקים חדישה. מעתה, כשיושק משחק חדש ומתקדם, מיליוני גיימרים לא ירגישו עוד תסכול: הם פשוט יצטרכו להתחבר לטלוויזיה, לסמארטפון או למחשב — ולהתחיל לשחק דרך האינטרנט.
