סיור: שבטה בין ערביים

בתקופה הביזנטית שבטה הייתה מעין נווה מדבר גדול בנגב. מסביב גידלו התושבים כרמים, בוסתנים, חלקות חיטה ושעורה ועדרי צאן, בזכות מערכת מתוחכמת של איסוף מי גשם בלבד. תושייתם של הנבטים, שהפכו את הנגב לגן פורח, מעוררת השתאות גם בימינו.

סיור באתר מתחיל ליד בית משלחת קולט, שנבנה על ידי המשלחת שחפרה באתר בשנות ה־30. הבית משמש כיום כמקום לינה ואירוח מדברי. בתוך העיר יש מבנים רבים. "בית האורווה", למשל, מציג בית מגורים גדול שנבנה סביב חצר פנימית. שתי בריכות אגירה גדולות, בלב העיר, אספו אליהן את מי הגשם באמצעות מערכת תעלות. לידן נמצאת הכנסייה הדרומית, שנבנתה כנראה על מבנה פולחני מהתקופה הנבטית, וסמוך לה נמצאים שרידי מסגד, שפעל בעת ובעונה אחת בצד הכנסייה.

בבית המושל ניתן להתרשם מבית מגורים פרטי, שבו משולב מגדל ששרד בגובה של כמעט שישה מטרים. עוד שתי כנסיות מפארות את חורבות שבטה - הכנסייה הצפונית, שקירותיה השתמרו לגובה כעשרה מטרים, והכנסייה המרכזית, הקטנה יחסית בממדיה. בבית הקשתות, הסמוך אליהן, נמצאת הדוגמה המרשימה ביותר בשבטה לקירוי בלוחות אבן. גת גדולה מעידה על ייצור יין שהתנהל בעיר והיה אחד מענפי הכלכלה החשובים. אין פלא שאונסק"ו כללה את שבטה ברשימה המכובדת של אתרי המורשת העולמית.

בימי חמישי בחודשים יוני ויולי יתקיימו במקום הדרכות מומחזות. המבקרים מוזמנים לסייר בעיר הנבטית שנשארה עומדת שלמה, ולגלות את סוד חייהם והיעלמותם של יושביה. הסיור התיאטרלי יעבור בשעת בין ערביים בסמטאות שבטה העתיקה. 

• גן לאומי שבטה, ימי חמישי ביוני ויולי, בהרשמה ותשלום מראש: 3639*. מבוגר - 45 שקל, ילד - 30 שקל; מנויים: מבוגר - 25 שקל, ילד - 20 שקל. בכביש צומת טללים־ניצנה (מס' 211) פונים דרומה בצומת שבטה ונוסעים כשמונה ק"מ עד לאתר.