חייל שלקה בסכיזופרניה הוכר כנכה צה"ל
משרד הביטחון דחה תביעה של החייל לשעבר, אבל ערעור שהגיש התקבל בביהמ"ש שקבע: יש קשר בין התפרצות המחלה לשירותו בגבול הצפון
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע
לאחרונה שחייל לשעבר יוכר כנכה צה"ל בעקבות סכיזופרניה שהתפרצה אצלו במהלך שירות הקבע שלו בגבול הצפון אחרי הנסיגה מלבנון. בכך קיבל הרכב שופטים ערעור שהגיש על החלטה קודמת של משרד הביטחון, וקבע כי המתחים שלהם היה החייל חשוף, בצירוף בידודו החברתי, גרמו להתפרצות המחלה.
קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה תביעה שהגיש ב-2002 ובה ביקש להכיר בו כנכה צה"ל. גם ועדת ערר לפי חוק הנכים שדנה בעניינו דחתה את תביעתו ואימצה את חוות דעת מומחה שקבע כי מאחר שלא חווה "אירוע טראומטי חריג" - אין קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין מחלתו.
החייל שירת בסדיר כלוחם בגדוד הסיור המדברי בעזה. מיד בתום שירותו הוא התגייס לשירות קבע והוצב כנהג מבצעי לאורך גדר המערכת בגבול הצפון. כשלושה חודשים לאחר מכן הידרדר מצבו הנפשי. הוא אושפז בבית החולים "זיו" בצפת עם התקף פסיכוטי חריף ובהמשך אובחן כחולה סכיזופרניה.
רפואה משפטית
השירות גרם ללוחמת קרקל מחלת חיסון עצמי
מערכת PsakDin
טירונות מפרכת גרמה לחיילת מחלה אוטואימונית. בית המשפט קבע שהיה קשר בין השירות למחלה, והורה למשרד הביטחון להכיר בה נכת צה"ל
בערעור שהגיש באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן נטען שהוועדה התעלמה מראיות שמהן עולה בבירור כי שיבוצו בגדר המערכת בצפון בתקופה הביטחונית הקשה שלאחר הנסיגה מלבנון גרמה לו למתח עצום. בתקופה זו הוא שירת כנהג מבצעי, ולא נהג תובלה כפי שקבעה הוועדה, וחווה פחד מירי וחשש ממטעני חבלה וחטיפות.
בנוסף, לא הייתה התייחסות לכך שלאחר מעברו ליחידה בצפון חווה הלוחם בידוד חברתי ולעג מצד חבריו ליחידה, עקב היותו המוסלמי היחיד. כמו כן הוכח כי מפקדיו נהגו עמו ביד קשוחה. כל אלה, טען, היוו גורמי דחק והביאו להתפרצות המחלה. עו"ד קיפרמן הדגיש שהמחלה התפרצה שלושה חודשים בלבד לאחר תחילת שירות הקבע בצפון, מה שמחזק את המסקנה בדבר הקשר הסיבתי.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד יונתן בסאני, טען מנגד שאין להתערב במסקנות ועדת הערר, שכן תנאי שירותו של החייל לא היו יוצאי דופן ורוויי מתחים כפי שהוא טוען, והוא לא הוכיח גורמי דחק נקודתיים בעלי עוצמה הקשורים לשירותו.
אבל השופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וגלית ציגלר קיבלו את הערעור וקבעו שמהעדויות עולה ששירותו בקבע היה בתקופה מתוחה של חשש תמידי ממארבי מחבלים וממטעני צד. כנמו כן, מתחילת שירות הקבע ועד לאשפוזו חלפה תקופה קצרה ביותר שהתאפיינה בשוני משמעותי לעומת שירות הסדיר, הן מבחינת המצב הביטחוני בגזרה והן מבחינת מצבו החברתי.
השופטים הוסיפו כי אמנם בשבועות שטרם אשפוזו של המערער לא התרחשו אירועים טראומטיים חריגים, אך מבחינה סובייקטיבית לגורמים הסביבתיים הייתה משמעות רבה עבורו ולנתון זה לא ניתן משקל מספק בחוות הדעת של המומחה ובפסק דינה של הוועדה.
בסיכומו של דבר נקבע כי יש קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין התפרצות מחלתו. פסק הדין של הוועדה בוטל וקצין התגמולים חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד נכי צה"ל יונתן בסאני
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
