הקשר בין אמונה דתית ורוחניות למניעה וריפוי של מחלות
האם יש קשר בין אמונה דתית ורוחניות למניעה וריפוי של מחלות? בשנים האחרונות ניסו חוקרים רבים לענות על השאלה הזאת והגיעו למסקנה שעשויה להפתיע אתכם (או במילה אחת: כן)
למרבה הצער, רבים מאיתנו היו בסיטואציה הבאה: אנחנו או אדם קרוב אלינו חלה או נפצע. בזמן שהקשבנו לרופאים, בחנו את אפשרויות הטיפול ונתנו לרפואה המערבית המתקדמת לעשות את שלה, לא היססנו לפנות במקביל גם לאפיקים אחרים, מדעיים קצת פחות: להתפלל, לבקש סיוע מהיקום או להיעזר באיש רוח כזה או אחר לצורך הכוונה.
מה הוביל אותנו לשם? האמונה שזה יכול לעזור. ואם לא לעזור – אז לפחות לא להזיק. אבל מה אם היינו צריכים להוכיח את ההשפעה ומנגנון הפעולה של האמונה על מצבנו הבריאותי או על מצבו של אדם יקר לנו? הלא עצם הניסיון להוכיח מבחינה מדעית ש"אמונה" שווה "עובדה" מזמן בעיה לוגית לא פשוטה.
ובכן, הבעייתיות הזאת לא מנעה מחוקרים רבים ברחבי העולם לעסוק בשאלה אם תפילה, אמונה ורוחניות יכולות להבריא אותנו. למעשה, ב-20 השנים האחרונות פורסמו עשרות מחקרים שעסקו בדיוק בשאלה הזאת, ולא זאת בלבד – התוצאות שלהם עשויות להפתיע אתכם. לפי המחקרים, אמונה, רוחניות והשתתפות קבועה בתפילות בבתי כנסת, בכנסיות, במסגדים או באתרי תפילה אחרים קשורות באופן הדוק לבריאות טובה יותר ולמניעת מחלות, ואף לשיפור סיכויי ההחלמה ממחלות שונות אצל מי שכבר חלה ולתוחלת חיים גבוהה יותר.
קיראו עוד:
ביולוג: הכל בראש - רוב המחלות קשורות בתת מודע
מחקר: תפילה משפיעה על המוח כמו סקס, סמים והימורים
יש אלוהים: 10 סיבות בריאות לצורך להאמין באל
אחד המחקרים האחרונים בתחום התפרסם במאי 2017 בכתב העת .PLOS One במחקר, שבו השתתפו 5,449 אנשים בני 65-40 שהחוקרים עקבו אחריהם במשך 18 שנה, נמצא שהשתתפות קבועה בתפילות בכנסייה הייתה קשורה להפחתה ברמת הסטרס בגוף, שכידוע מעורב בשורה של מצבים רפואיים ומחלות כרוניות ואחרות.
אבל הממצא המעניין יותר היה ההפחתה המשמעותית בתמותה. נמצא שהסיכון למוות בקרב אלה שהלכו לכנסייה לעתים תכופות (יותר מפעם בשבוע) היה נמוך ב-%55 בהשוואה לנבדקים שלא השתתפו בתפילות בקביעות. מחקר נוסף, מהמקיפים ביותר בסוגיה זו, מצא אף הוא קשר הדוק ומובהק בין השתתפות בתפילות בכנסייה לתוחלת חיים ארוכה יותר.
המחקר, שפורסם ב2016- בכתב העת ,JAMA Internal Medicine התבסס על מידע ממחקר אחיות בריאות הציבור על כ-75 אלף אחיות בארצות הברית, ומצא שבקרב אלה שהשתתפו באופן קבוע בתפילה בכנסייה יותר מפעם בשבוע, הסיכון למות במהלך 16 שנות המעקב היה נמוך ב-%33 לעומת חברותיהן שלא השתתפו בתפילה.
במחקר אחר, שפורסם ב-2015 בכתב העת ,Cancer נמצא קשר בין רוחניות ואמונה לבריאות פיזית טובה יותר בקרב חולי סרטן. החוקרים בחנו כמה מחקרים שכללו ביחד יותר מ-32 אלף חולי סרטן, ומצאו שרמות גבוהות יותר של איכות חיים רוחנית קשורות באופן מובהק לדיווח על בריאות טובה יותר בקרב הנבדקים.
לנצח עם דיגר
כיצד אפשר להסביר את הממצאים המפתיעים האלה, ומהם המנגנונים האפשריים בבסיס ההשפעה הכה עוצמתית של אמונה ורוחניות על הבריאות שלנו ועל ריפוי מחלות? פרופ' אליעזר קליינמן, קרדיולוג מומחה ומומחה לפיזיולוגיה, מנהל את היחידה לפיזיולוגיה של המאמץ בבית החולים קפלן, משמש כמנהל הקרדיולוגי של מרכז ההחלמה מדיקל קייר בבת ים, כמנהל מרכז גפן למחקר ובריאות הלב, וגם כרופא משפחה במכבי, אבל במקביל לכל אלה הוא גם עוסק רבות בפילוסופיה יהודית ודתית.
"כשאני מדבר על הקשר בין אמונה לחולי, רוב האנשים מרימים גבה וחושבים שאני הולך לדבר על משהו דתי, וזה לאו דווקא כך", הוא מסביר. "אמונה אין פירושה רק אמונה דתית או רוחנית, אלא שהאדם שם את יהבו במשהו שהוא מאמין בו. ה'משהו' הזה יכול להיות בטווח התפיסה האנושית. משהו שאנחנו יכולים לתפוס ולהבין, שניתן לידיעה מדעית, וגם אם איננו מוכח, עדיין ניתן להוכיחו או לפחות יהיה אפשר להוכיחו בעתיד בכלים מדעיים.
והוא יכול להיות גם כזה שאיננו ניתן לידיעה מדעית, כמו אמונה באלוהים או בקיום של משהו שהוא מעבר לתפיסה האנושית, כולל אלמנטים מיסטיים, כאלה שלא יהיה אפשר להוכיח אותם לעולם, ואף על פי כן יכולים לחזק את התחושה של האדם שיש משהו 'על-אנושי' שעומד לצדו ויכול לעזור לו בעת צרה במחלתו, ואפילו לרפאו לחלוטין.
דוגמה לכך היא מקרה של חולת סרטן, שהתפרסם בארץ לפני שנים, שסבלה מגידול ממאיר בראש. היא אימצה לעצמה תחביב – משחק מחשב שהיה פופולרי אז שנקרא 'דיגר', ובו יצור חביב שמתגורר במכרה יהלומים נאלץ להתמודד מול יצורים מרושעים שרוצים לחסלו. היא התמקצעה במשחק בצורה לא רגילה, והאמינה באמונה מוחלטת שכל אחד מהיצורים המרושעים שהיא מחסלת הוא בעצם תא סרטני מהגידול בראשה. וראו זה פלא, כעבור זמן הגידול הצטמק וכמעט נעלם. מה שהיא עשתה היה למעשה מעין דמיון מודרך שבאמצעותו היא האמינה שהיא מסלקת את הגידול".
האפקט האמוני
אבל האמונה לא מתייחסת רק לגורם שמימי כלשהו. "אמונה מתייחסת גם לקשרי האמון בין המטופל למטפל – קשר שהוא חשוב מאין כמותו - וגם לאמונה של המטופל בטיפול שהוא מקבל", מסביר פרופ' קליינמן. "אם המטופל לא יאמין ברופא או בטיפול, יש סיכוי טוב שהוא לא יירפא. לכן זה התנאי הראשון לריפוי.
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אפקט הפלצבו – הריפוי שמתרחש כשחולה מקבל טיפול דמה. אני קורא לזה 'אפקט אמוני', משום שהוא מדגים בדיוק כיצד האמונה בטיפול, או אם תרצו בפלצבו, מועילה לריפוי. באחד המחקרים בתחום הקרדיולוגי בחנו חוקרים תרופה שהייתה אמורה להצמיח כלי דם אלטרנטיביים לעורקים כליליים שנסתמו בלב. לחלק מהמטופלים הם נתנו את התרופה האמיתית ולחלק את הפלצבו. למרבה הפלא, התברר שהחולים שקיבלו את הפלצבו הצמיחו יותר כלי דם מאלה שקיבלו את התרופה האמיתית. כלומר, אפקט הפלצבו יכול להיות עוצמתי עד כדי מאה אחוז ריפוי".
ואכן, אפקט הפלצבו הוא אחד המנגנונים שלדברי חוקרים עשוי להסביר את ההשפעה המיטיבה של תפילות, רוחניות ואמונה שנמצאה במחקרים כה רבים. בהקשר של תפילה וריפוי, נמצא שתגובת הפלצבו מושפעת על ידי תכונות אישיות והתנהגויות, כמו הנטייה לאופטימיות, תגובת ציפייה, המידה שבה הריטואלים ההתנהגותיים הקשורים בטיפול עולים בקנה אחד עם המוטיבציה של המטופל ועוד.
חשיבות הקשר האמוני בין המטופל למטפל הודגמה במחקר שנערך בארץ על ידי פרופ' משה פרנקל, פרופסור חבר קליני באוניברסיטת טקסס ומנהל היחידה לרפואה משלימה במכון האונקולוגי בבית החולים מאיר, ופרופ' דורון חרמוני ז"ל, רופא משפחה ששימש כראש החוג לרפואת משפחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכרכז מחקר במחוז שרון-שומרון של קופת חולים כללית.
המחקר שלהם התמקד בשאלה מהו סודם של שורדי סרטן יוצאי דופן – חולי סרטן שמחלתם הוגדרה כסופנית ואף על פי כן, כנגד כל הסיכויים, הצליחו להתגבר עליה. למרבה ההפתעה, המחקר הוביל לממצא הקשור לאו דווקא לטיפול מסוים כזה או אחר, אלא לקשר האישי והמיוחד של החולים עם מי שהעניק להם את הטיפול – הרופא או המטפל.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת הרפואי Supportive Care in Cancer התברר שהמשותף למטופלים הייתה העובדה שבתחילת הדרך הם התמודדו עם רופא או עם מטפל שמערכת התקשורת שלהם עמו הייתה גרועה. לאחר שהמחלה הלכה והחמירה הם קיבלו החלטה להחליף רופא או מטפל, והפעם בחרו ברופא אמפתי שהקשיב להם והעניק להם את התחושה שהוא נמצא איתם בהתמודדות עם המחלה ויצרו עמו קשר אישי וייחודי.
ההיבט המדיטטיבי
מנגנון נוסף שיכול להסביר את הקשר שנמצא בין אמונה ורוחניות לריפוי מחלות ומניעתן הוא התנהגותי. אחד ההסברים הפשוטים שנמצאו במחקרים הוא שאנשים המאמצים אמונה ורוחניות נוטים פחות להתנהגויות מסכנות בריאות.
כמה מחקרים שבחנו את הקשר בין אמונה דתית להתנהגויות בריאות בקרב נשים הרות מספקים דוגמה להנחה הזאת. האחרון פורסם ב-2017 בכתב העתWestern Journal of Nursing Research ונערך בקרב 86 נשים הרות בנות .39-18 לפי המחקר, נמצא שאמונה דתית הייתה קשורה באופן מובהק עם התנהגויות מקדמות בריאות במהלך ההיריון, דוגמת הפסקת עישון, הגברת הפעילות הגופנית ושיפור התזונה.
לדברי החוקרים, הגורם לקשר הזה אינו ברור לחלוטין, אבל ייתכן שהוא נובע מהעובדה שבדתות רבות הדרישה לשמור על הבריאות היא חלק חשוב מהאמונה הדתית. מחקרים נוספים מצאו אף הם קשר בין אמונה דתית לאימוץ התנהגויות בריאות כמו הפחתת הסיכון לעישון ולשימוש באלכוהול ובסמים, ואף למניעת חזרה לשימוש בחומרים ממכרים. כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת Journal of Reward Disorder Syndrome מצא שנוכחות שבועית בשיעור דת, תפילה תכופה וקריאת ספרים דתיים, כולן מפחיתות נסיגה לשימוש חוזר בסמים ובאלכוהול בקרב מחלימים מהתמכרות.
מנגנון נוסף שעשוי, לדברי חוקרים, להסביר באופן ספציפי את היעילות של התפילות הוא שתפילה היא למעשה מעין סוג מיוחד של מדיטציה, ולכן טומנת בחובה את כל היתרונות הבריאותיים המקושרים לפעילויות כמו מדיטציה ויוגה. לדוגמה, נמצא שמדיטציה מייצרת הפחתה קלינית מובהקת בלחץ הדם ובקצב הלב, שינויים חיוביים ברמות המלטונין והסרוטונין, עיכוב הייצור של הורמוני הדחק, עידוד התגובה החיסונית, הפחתת הרמות של נגזרות חמצן רעילות (,(ROS הפחתת חרדה וכאב ותסמינים של מחלות כרוניות, קידום מצב רוח חיובי, העלאת ההערכה העצמית, והשפעה חיובית על איכות החיים באופן כללי גם במצבי מחלה מתקדמים.
באופן מעניין, מחקר שפורסם ב-2005 בכתב העת Journal of Behavioral Medicine מצא שמדיטציה רוחנית יעילה יותר ממדיטציה "חילונית" במונחים של הפחתת חרדה ושיפור מצב הרוח, בריאות נפשית וסבילות לכאב. להשתייכות לקהילה אמונית או רוחנית ולהשתתפות בתפילות ובטקסים דתיים ורוחניים יש גם יתרון נוסף – הן מקרבות אנשים זה לזה, עוזרות ליצור מערכות יחסים ומעניקות לאדם רשת של תמיכה חברתית.
כך לדוגמה, על פי מחקר בכתב העת Journal of Reward Disorder Syndromeשהצביע על הקשר בין השתתפות שבועית בתפילות או שיעורי דת ובין הפחתה בנטייה של מתמכרים שנגמלו משימוש בסמים ובאלכוהול לחזור להתמכרותם, נמצא שהאינטראקציה החברתית ומערכות התמיכה שמספקת הקבוצה ממלאות תפקיד חשוב במניעת הנסיגה. ממצא דומה עלה גם במחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת JAMA Internal Medicine ובו נמצא שנגמלים שהלכו לכנסייה באופן קבוע נהנו מתמיכה חברתית גבוהה יותר, ושיעורי התמותה שלהם היו נמוכים יותר.
הסוד של הרבנים
האמונה, בין אם מדובר באמונה דתית או אחרת, גם מובילה למה שמכונה בספרות "איכות חיים רוחנית" (– (Well Being תחושה של אושר ורווחה נפשית. מחקר אחרי מחקר מצביעים על כך שאנשים בעלי רמה גבוהה של אמונה או רוחניות נוטים לסבול פחות מדיכאון וחרדה, לעומת אלה שאינם מגדירים את עצמם כבעלי אמונה או רוחניות.
כך לדוגמה, סקר שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לכלכלה בלונדון ומהמרכז הרפואי באוניברסיטת ארסמוס בהולנד, מצא שהשתתפות קבועה בתפילות ובטקסים דתיים הייתה הפעילות היחידה הקשורה לאושר ארוך טווח, אפילו יותר מהתנדבות בארגון צדקה, השתתפות בקורסים לימודיים או השתתפות בפעילות במסגרת ארגון פוליטי.
במחקר אחר, שנערך באוניברסיטת הרווארד ופורסם ב-2016 בכתב העת ,JAMA Internal Medicine אמונה ורוחניות גם נמצאו כמעודדות תפיסה של משמעות ותחושת מטרה בחיים שיכולה לעזור לתמוך פסיכולוגית באדם בתקופות קשות.
"אין כל ספק שה-Well Being הרוחני, שהוא מושג חשוב ביותר ברפואה ובפסיכולוגיה, יכול לתרום רבות למצבו הפיזי והנפשי של כל אדם", אומר פרופ' קליינמן. "לא אחת אנחנו נתקלים באנשים שסובלים מחולי קשה ביותר, ובכל זאת הם לא חוששים מהמחלה ותופסים את עצמם כבריאים.
"אחד המקרים שבהם נתקלתי היה של רב ידוע וחשוב שאושפז במחלקה לטיפול נמרץ לב שבה עבדתי. הוא היה אז בן ,87 עם אי ספיקת לב קשה, והלב שלו כבר היה פגוע ביותר. למרות זאת אשתו התלוננה בפניי שהוא רואה את החסידים שלו 16 שעות ביממה. היא ביקשה ממני שאומר לו להפסיק לעשות זאת ולנוח. השבתי לה שדווקא אם אעשה זאת מצבו עלול להידרדר.
"אנחנו רואים הרבה פעמים שרבנים כאלה מגיעים לגילאים מופלגים, של מאה שנים ויותר, בלי שהם לוקחים תרופות או אפילו עושים פעילות גופנית. ככל הנראה, בין היתר משום שהם מאמינים ותופסים את עצמם כבריאים, ואינם מתייחסים למחלה שלהם כלל.
"המשמעות המעשית של כל הממצאים והדוגמאות האלה", אומר פרופ' קליינמן, "היא שאכן לקשר בין הגוף לנפש שמודגם באמונה, ולאו דווקא זו הדתית, יש חשיבות עצומה בריפוי. יש אפקט מרפא בכל אמונה שהיא, לכן כשמטופלים מתייעצים איתי אני מעודד אותם ללכת לכל מה שהם מאמינים בו, בין אם מדובר בשאלת רב או כומר או קאדי, או כל אמונה אחרת, בתנאי שהיא לא יקרה מדי ולא עושקת את המטופל או עלולה חלילה להזיק לו, כמובן.
"מבחינתי, כל מי שבעצה שלו יכול להשפיע לטובה על הריפוי עוזר לי כרופא המטפל להועיל למטופל במחלתו, בייחוד כשמדובר במחלה קשה הנחשבת לחשוכת מרפא".
לפנייה לכתב/ת 
