שתף קטע נבחר

הונאות בשוק ההון: 500 משפחות איבדו 40 מיליון שקל

דיון שנערך בוועדה לפניות הציבור בכנסת, ברקע קריסתה של פלטפורמת המסחר ג'נרל טרייד, תוך הונאת המשקיעים, העלה כי 500 משפחות לפחות איבדו כ-40 מיליון שקל. המפרק הזמני: "יש עדיין עשרות גופים שממשיכים לעשות את אותו הדבר"

500 משפחות איבדו לכל הפחות כ-40 מיליון שקל במה שנחשד כהונאת ענק באמצעות חברות ללימודי השקעות בשוק ההון, כך עלה מדיון שהתקיים היום (ב') בוועדה לפניות הציבור בכנסת.

 

ברקע הדיון, שיזם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), עמדה קריסתה של פלטפורמת המסחר "ג'נרל טרייד" בבעלותו של דוד רוז, שהפעיל גם "בית ספר" למסחר והשקעות בשוק ההון.

 

עו"ד עדי פיגל המפרק הזמני לחברות הקורסות אמר בדיון כי חברות כאלו הן זרוע שיווקית שבה אנשים נדרשים להפקיד את כספם ולסחור בחשבון. "לאנשים הוסבר שכספם יותר בטוח מאשר בבנק. אמרו להם שזה מוחזק בחשבונות נאמנות של בנקים בארץ ובחו"ל. כדי שתבינו את השלכות הפרשה מבחינה ציבורית. הייתה פה פעילות מכוונת כמעשה הונאה. התברר שהכסף מיום ראשון לא היה בחשבונות נפרדים, לקחו את כספם והשתמשו בו".

 

פיגל הוסיף: "היה פה מסע שיווק וחלק גדול מהנפגעים זאת אוכלוסייה חלשה בחברה, אלה פנסיונרים שאין להם עכשיו אפילו כסף לאוכל. הם האמינו שכספם מוחזק בנפרד וכל זה באמצעות מצגי שווא. לצורך העניין אין חשיבות אם בעלי השליטה החביאו כסף בחו"ל או השתמשו בו. עובדים פה עשרות גופים שממשיכים לעשות את אותו הדבר וקריסה של חברות נוספות עלולה לחזור על עצמה. הפרשה הזאת צריכה לקבל תעדוף".

 

ח"כ סמוטריץ', שללשכתו הגיעו מספר פניות ציבור בנוגע לקריסת אחת החברות, אמר בדיון כי מהפניות עלה שאזרחים רבים מצאו עצמם בימים האחרונים עומדים בפני שוקת שבורה לאחר שהחברה הודיעה על פירוק זמני בגלל חובות וחוסר יכולת להחזיר את כספי המשקיעים ומנהליה נעלמו. בטרם קריסת חברה זו, עוד חברה קרסה.

 

סמוטריץ (צילום: אלכס קולומויסקי)
ח"כ בצלאל סמוטריץ'(צילום: אלכס קולומויסקי)

סמוטריץ הוסיף כי "מטרת הדיון היא להסביר שיש הבדל בין השקעות כושלות לבין הונאות כמו הבטחות שווא על 10% תשואה מצד חברה מסוימת שפתאום נעלמת עם הכסף. מישהו סיפר לי כיצד נפגע מהשקעה של 200 אלף שקל שהופקדו באמצעות חשבון נאמנות, שכל פעולה בתיק אמורה להיות מפוקחת ואחרי חודש כל הכסף נעלם.

 

"בבנק לא היו מוכנים לדבר איתו ושלחו אותו להגיש תלונה במשטרה. אנחנו צריכים לפרק את שרשרת הכשלים הזאת ואז לראות איפה המדינה יכלה למנוע את המצב האיום שבו בחודש אחד משפחות איבדו את כל כספם. אני לא בעד להטיל על המדינה את כל האחריות אבל אם יש לה אחריות אז צריך למנוע את המקרה הבא. כאן אף אחד לא לוקח אחריות, אין פה אבא ואמא".

 

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר כי מדובר בתופעה מסוכנת: "חבל שאנשים מאבדים את מיטב כספם שנחסך בעמל רב, משום שהשקיעו אותו בהשקעות פיננסיות שנראות מבטיחות במיוחד ובעלות תשואות גבוהות. הם לא למדו שאין ארוחות חינם בעולם הזה. בחלק מהמקרים אין כלל סיכוי להרוויח שכן בחלק מהמקרים מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוה ובמקרים אחרים מדובר בתרמיות בנושא השקעות כספיות".

 

עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי לרשות לניירות ערך, ציין כי "זו תופעה שתמיד הייתה קיימת – חברות כאלו הן לא תחת פיקוח של אף רשות. אנחנו רואים שהחל מ-2013 התופעה התעצמה בפרסומים ומיזמים שקמים בכל מיני מישורים באמצעות גיוס כספים. סביבת הריבית הנמוכה גרמה לאנשים לחפש אפיקי השקעה עם תשואה גבוהה יותר וגם ההתפתחות הטכנולוגית קשורה לכך.

 

"יש פנייה בדרך כלל לציבור רחב עם גיוס כספים בהיקפים גבוהים. יש סיכונים של היעדר שקיפות, ניגודי עניינים, גביית עמלות גבוהות וקריסה של הגוף במידה והוא מבצע הונאה. יש פעילויות מסוימות שלא מפוקחות ואז יש צורך להסדיר אותה".

 

וסרמן הוסיף כי "באתר הרשות יש רשימה של כל החברות המפוקחות. במישור הראשון, כאשר מזהים פעילות חדשה אולי באמצעות פרצה בחוק הקיים צריך להרחיב את החקיקה ואנחנו תמיד במרדף אחרי השוק כמו זירות סוחר שזה ענף שהתפתח בעשור האחרון. זירות סוחר עברו חקיקה ראשית רק בשנת 2010 והתקנות נקבעו רק בשנת 2015. הסוגיה הזאת שלפנינו לא תעבור חקיקה להערכתי לפני 2019".

 

בסוף הדיון ח"כ אייכלר שב והזהיר את ציבור המשקיעים ופנה לרשות לניירות ערך על מנת שתקדם חקיקה ראשית בנושא. "אנחנו נפנה לשר לביטחון פנים על מנת שפרשה זו תקבל תעדוף והוועדה תפנה גם למפקחת על הבנקים כדי שתבדוק לעומק את הנושא", אמר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים