את הכדורגל השלטון האיראני לא הצליח לדכא
ממשל האייטולות נזהר מאוד בכל הקשור לכדורגל, מכיוון שהוא יודע שמדובר במפלט של העם מכל הצרות במדינה, ושכל מהומה קטנה תצית הפגנות שיערערו את יציבות שלטונו. אם יהיה ניסיון הפיכה, סבירות מאוד גבוהה שהוא יגיע באופן ישיר או עקיף מהכדורגל
אתמול (שני) התרחשו שני אירועים חשובים לעם הפרסי. הראשון היה הפגנה ברחובות טהרן נגד השלטון והמצב הירוד של הכלכלה במדינה, השני לא פחות חשוב היה משחק הכדורגל מול נבחרת פורטוגל.
כדי להבין איך שני אירועים אלו קשורים אחד לשני צריך לחזור לשנת 1998, אז העפילה איראן בפעם השנייה בתולדותיה למונדיאל. הנבחרת האיראנית הלכה לחגוג את העלייה לטורניר בארה"ב, כאשר מחוץ לאצטדיון מחו אלפי נשים על כך שלא הורשו להיכנס למשחק. בשלב מסוים הן הצליחו לפרוץ את המחסום ולהיכנס פנימה חרף האיסור הגורף. המשטר האיראני שפחד שהזעם והמהומה יהפכו להפגנה נגד השלטון התעלם מהמצב והבליג.
חסן רוחאני צופה בנבחרת שלו
השלטון הדתי באיראן יודע שהעם האיראני הוא עם מודרני, ובשל כך הוא מנסה לדכא את התרבות המערבית, אך את הכדורגל הוא לא הצליח להעלים. הממשל הולך על ביצים בכל הקשור לענף הספורט הפופולרי בעולם. הוא בקשר טוב עם שחקני הנבחרת, ומנסה לא לגרום לשערוריות מכיוון שהוא יודע שהכדורגל הוא המפלט של העם מכל הצרות במדינה, ומודע לכך שכל מהומה קטנה עלולה להצית גל של הפגנות ולערער את יציבות שלטונו.
אם וכאשר יבוא ניסיון הפיכה באיראן, סבירות מאוד גבוהה שהוא יגיע באופן ישיר או עקיף מהכדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי נבחרת איראן
צילום: רויטרס
מומלצים
