רוצים לחיות באמת? תפסיקו לברוח מהכאב
מי שפוחד מהכאב לא באמת חי. מי שפוחד מהכאב לא זז קדימה. מי שפוחד מהכאב מסתיר את מה שהוא מרגיש. מי שפוחד מהכאב נמנע מלעשות את מה שהוא אוהב
יש לכם משפחה. יש לכם עבודה. יש לכם מכונית חדשה. יש לכם טלוויזיה גדולה ואתם רואים בה את המונדיאל ב-4k ומשוויצים בפני החברים. ובקיץ תצאו לחופשה. ובסתיו תחזרו למרוץ הגדול של החיים. מה אני אגיד לכם, הצלחתם בחיים. אתם עושים חיים.
אתם חושבים שאתם חיים. אבל אתם לא חיים באמת. כי מתחת לכל הרעש שאתם מייצרים, אתם בעצם פוחדים. אתם מתים מפחד. הפחד אוחז לכם בגרון ולא מרפה. ואתם נחנקים. מפרפרים. מבוהלים. וגוססים רגשית. אתם מעמידים פנים. אתם משקרים לעצמכם. אתם משתמשים במשככי כאבים. ואתם חושבים שאפשר להמשיך ככה. להתגלגל. לזרום. בסוף תיתקלו בקיר. בסוף תחטפו את המכה. וזה יכאב. אוהו, כמה שזה יכאב.
ובינתיים, אתם ממשיכים לשקר. אתם אומללים בזוגיות שלכם, אבל פוחדים להודות בזה ולפרק את המשפחה. אתם מתוסכלים בעבודה שלכם, אבל פוחדים לוותר על היציבות ולהגשים את עצמכם. אתם קונים, רוכשים, מבזבזים, מוציאים כסף על כל שטות, אבל פוחדים להשקיע בעצמכם. אתם פוחדים מלחיות באמת. מלחיות את החיים שלכם. מלחיות בחופש מוחלט.
כי בשביל להשיג את החופש הזה, אתם צריכים להביט במראה ולומר לעצמכם את האמת. והאמת כואבת. והאמת תייצר כאב בחייכם. והאמת תכאיב לאחרים. ככה זה עם האמת, היא חדה, נוקבת, ברורה, לעיתים אכזרית, ואי אפשר לברוח ממנה. אם תנסו לברוח ממנה, היא תשיג אתכם בסיבוב, תצחק לכם בפרצוף ותוציא לעברכם אצבע משולשת.
למה אתם בורחים ממנה? כי אתם חושבים שאם תברחו ממנה, לא יכאב לכם. יהיה לכם נעים. נינוח. רפוי. מתוק. תוכלו לאכול עוד פרוסת עוגה. לברוח לטלפון או למחשב. לפנטז על איזו בגידה קטנה. ולדמיין את עצמכם על החוף, בלי דאגות, בלי חשבונות, בלי כאב.
בדרך אל האור
אבל מי שפוחד מהכאב לא באמת חי. מי שפוחד מהכאב לא זז קדימה. מי שפוחד מהכאב מסתיר את מה שהוא מרגיש. מי שפוחד מהכאב נמנע מלעשות את מה שהוא אוהב. מי שפוחד מהכאב משקר לזוגתו, לחבריו, להוריו, ובמיוחד לעצמו. מי שפוחד מהכאב חי בהכחשה, בוחר בהדחקה וגומר בשקיעה איטית לתוך התוהו. הוא מת לפני שהספיק לחיות.
הכאב הוא המסדרון אל החופש. הכאב הוא המנהרה בדרך אל האור. הוא מלווה אותנו לאורך כל חיינו. נולדנו מתוך כאב. נפצענו. התאכזבנו. בכינו. התרסקנו. טבענו בתוך חוסר אונים. כאב לנו נורא. ואפילו לא ידענו למה.
אז הנה הסיבה: הכאב הוא המדריך הטוב ביותר, והמדויק ביותר, שמוביל אותנו בדרך הנכונה אל האושר. הכאב משקף לנו היכן אנחנו טועים, איפה אנחנו משקרים, מתי אנחנו רחוקים מעצמנו ומדוע אנחנו סובלים. הכאב אינו סבל. השקר הוא סבל. הרמייה העצמית היא סבל. ואותה אפשר לסלק רק אם נפסיק לפחוד. רק אם נאמין שהכל יהיה בסדר כשנקשיב לעצמנו, נתקרב לעצמנו ונגשים, סוף סוף, את מי שאנחנו באמת.
נכון, אנחנו עלולים להתרסק. נכון, אנחנו עלולים לאבד הכל. נכון, אנחנו עלולים להיות בודדים. נכון, אנחנו עלולים לחשוב שאולי טעינו. אבל אם לא ניתן לעצמנו הזדמנות אמיתית לחיות לגמרי, לחיות בחופש, לחיות באומץ, לעולם לא נוכל לדעת לאן היינו יכולים להגיע.
מי לא פוחד מהכאב? אלה שכבר כאבו. אלה שאיבדו הכל. אלה שאין להם יותר מה להפסיד. אתם מכירים אותם. הם התפרסמו. הם עשו הרבה כסף. הם הצליחו בחייהם. הם מאושרים באמת. הם שלמים באמת. הם לא מפחדים יותר מכלום. הם פשוט חיים. את החיים.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
