"הוא היה בכלא ואני עם תינוק, אבל לא מפרקים זוגיות כשקשה"

היא נכנסה להיריון וטיפלה בשני ילדים בזמן שהוא היה בכלא. "במשך שנתיים וחצי אנשים דיברו עליי. 'איך היא מביאה איתו ילדים בזמן שהוא בכלא', 'הוא ישתחרר ויעזוב אותה', 'הוא יחזור לפשע'. שמעתי את כל מה שאתה רוצה", מספרת מזל סולימנוב. 

מזל ובעלה אבי החליטו לחשוף לעיני כל את הרגע הכי אינטימי ולהשתתף ב"בייבי בום" - במטרה להוכיח לסביבה שטעתה. "אנחנו לא מסתירים שום דבר והחלטנו להיחשף כדי להוכיח לכולם שלמרות הכול - אנחנו מצליחים", הם אומרים בריאיון ל-ynet, רגע לפני שידור הפרק בכיכובם הערב (יום א') בערוץ עשר.

הם הכירו בשכונה ברמלה. "ישבתי עם חברות בשכונה והוא התחיל איתי", נזכרת מזל בת ה-23, "היא עשתה עיניים ואני עשיתי את הצעד, זה ברור", משלים אבי בן ה-26. הם יחד כבר שש שנים, שנתיים מתוכן אבי ישב בכלא בגלל עבירות רכוש, ובאותה תקופה מזל נכנסה להיריון פעמיים. "זאת אהבה גדולה ביני לבין אבי", היא אומרת, "היה לי קשה. ניהלנו זוגיות דרך הכלא".

איך עושים את זה?

אבי: "היא לא פספסה אף ביקור. באה פעמיים בחודש. היא וונדר וומן. אני מעריך אותה על זה. הערכתי, אני מעריך ואעריך אותה בעתיד. זה ממש לא מובן מאליו".

מזל, היו רגעים שאמרת לעצמך "למה אני צריכה את זה"?

"לא. ממש לא. אני רציתי את זה. היה לי הכי קל לקום וללכת. נכון שהיה לי קשה, אבל אין מה לעשות. מה, בגלל שהוא בכלא ואני עם התינוק, אז צריך לפרק הכול? אנחנו חזקים. העולם לא נגמר וצריך להיות חזקים. להיות ביחד זה לא רק כשהכול הולך טוב. זה גם להישאר ולחזק ברגעים הקשים".

ואיך מסתדרים מבחינה כלכלית?

אבי: "היא חיה אצל ההורים שלי, הם עזרו לה והיא לא הייתה צריכה לשלם כלום".

מזל ואבי סולימנוב בחדר הלידה

בימים אלה הם כבר הורים לשלושה: אביאל בן ה-4, מתנאל בן ה-3 ואלרואי בן השנה. אבי השתקם ועובד בחברת הובלות, ולא מתכוון לחזור לחיי הפשע. "עשיתי הרבה טיפולים בבית הסוהר, עשיתי הרבה קורסים והפקתי מלא לקחים", הוא מודה, "אני גם חושב שבית הסוהר עשה לי הרבה טוב, התבגרתי שם. רכשתי כלים".

היית צריך את הכלא כדי להתבגר?

"כן, הרי איך נער מתבגר בעצם? בצבא. כשהוא משתחרר מהצבא הוא יוצא גבר. ואותי לא קיבלו לצבא. כשנעצרתי היא הייתה בחודש השמיני להיריון והילד הבכור שלנו, אביאל, נולד. לא הייתי בברית שלו ולא בלידה שלו. לא שחררו אותי לכלום. וזה משהו שהיה חשוב לי. אני בעצמי ילד - אבל עכשיו אני אבא. אז פשוט עשיתי קורס אבהות בכלא. אמרתי לעצמי 'אני כבר פה, אז למה לא לעשות את זה'? עשיתי קורס שבחוץ עולה 800 שקל למפגש".

איך בעצם הגעת לעולם הפשע?

"קודם כל חוסר מעש. לא למדתי, הייתי ילד רחוב שכל היום נמצא בסביבה עם אנשים שלא לומדים ולא עובדים. לא היה לי כסף. לא עבדתי. ובכל זאת - ילד רוצה להתלבש כמו כולם. אז אתה מתחיל לעשות עבירות. הייתי אטום, לא רציתי להקשיב לאף אחד. לא ידעתי מה זו עבודה אז נגררתי למקומות לא טובים".

היום אתה מבין את חומרת המעשים שלך?

"אני רוצה שתשמע מתי באמת הבנתי מה עשיתי. כשהייתי בכלא גנבו לי פקט סיגריות. הגעתי לתא והבנתי שאין לי סיגריות, ממש התעצבנתי. אמרתי לעצמי 'בואנה תראה מה זה - כולה גנבו לי כמה סיגריות וכמה אני עצבני, וכשאני גנבתי לאנשים, איך הם הרגישו?'. פה הפקתי לקחים. לא משנה כמה יגידו לך - אתה צריך לחוות את זה על הבשר שלך כדי להפנים".

"בית הסוהר עשה טוב". מתוך "בייבי בום"

איך החברה הגיבה אחרי השחרור שלך, נתנו לך הזדמנות שנייה?

"יש שני סוגים של אנשים: יש את אלה ששופטים מבלי לדעת מה הבן אדם עבר ומה גרם לו להגיע למצב הזה, ויש כאלה שאומרים 'הוא שילם את חובו לחברה וכל הכבוד לו שהוא מצליח להשתקם'. אחרי שהשתחררתי, ראיתי ילדים בשכונה שעושים את מה שעושים, ואתה מנסה להסביר להם זה לא בסדר ולמה זה יכול לגרום -  ואתה פתאום רואה את עצמך לפני כמה שנים. גם אני לא הקשבתי. היו אומרים לי 'אל תעשה, זה לא טוב, אתה תגיע לכלא', ולא היה לי אכפת. אתה לא יודע לקראת מה אתה הולך. פעם פעמיים אתה  מצליח ואתה חושב שאתה הכי חכם ויודע הכול, אבל אחרי שאתה אוכל את הזאפטה של החיים, אתה מתחיל להבין. חוץ מהאישה והמשפחה - אף אחד לא לצידך, פתאום כל החברים לא באמת עוזרים. אז כל זה לא שווה כלום. בסך הכול אתה רק עושה נזק לאחרים".

הוא השתחרר מהכלא לפני כשנתיים, ומאז, מבחינתם, החלו החיים שלהם. "בכלא הפסדתי כל כך הרבה והחיים שלי נקלעו לבלאגן. היום אני עובד, לא תלוי באף אחד כלכלית ויש לנו מה שצריך. אנחנו מוכיחים לעצמנו ולכולם שאפשר לעשות את זה. והרבה מזה - בזכות אשתי".