מהפך: שוברי הקופות הסינים מאיימים על מעמדה של הוליווד
הוליווד ממשיכה להתחנף לקהל הסיני כדי להשתמש בו כגלגל הצלה כלכלי, אבל מבט מעמיק בטבלת שוברי הקופות מגלה שהתעשייה הקולנועית בסין מסתדרת מצוין בעצמה. עם בלוקבאסטרים רדודים אך עתירי תקציב היא בדרך להפוך למעצמת הקולנוע העולמית הבאה וטראמפ לא יכול לעשות שום דבר בעניין
ברזל ופלדה, מוצרי חשמל, רכבים וחלקי חילוף, רהיטים, כלי נשק ותחמושת, כורים גרעיניים, תרופות – אלו רק כמה מהסחורות מתוצרת סין עליהם הטיל לאחרונה הנשיא דונלד טראמפ מכסים.
צעד שסימן את פתיחת מלחמת הסחר בין ארצות הברית למתחרה הגדולה ביותר שלה על השליטה בכלכלת העולם. עוד נכללים ברשימה מצלמות, עדשות, ורכיבים שונים בציוד צילום והקלטה, מהלך שעשוי לייקר עלויות של הפקות קולנוע, בעיקר אלו העצמאיות דלות האמצעים. עליית מחירים של מצלמה או מוניטור פחות מטרידה את האולפנים הגדולים, אבל גם להם יש סיבה לדאגה. הוליווד תלויה יותר ויותר בשוק הסיני העצום, אליו היא פונה כדי שייחלץ אותה מהמשבר שעובר עליה במגרש הביתי. אם מלחמת הסחר תתפשט גם לחזית הזאת, תעשיית הסרטים האמריקנית בצרות. במאזן הכוחות הנוכחי, כלל לא בטוח שידה תהיה על העליונה.
לאורך השנים הוליווד ראתה לנגד עיניה את השוק האמריקני לפני הכול. לא פעם קברניטיה הואשמו בהיותם קצרי רואים שעיוורים לכל מה שקורה מעבר לאוקיינוס האטלנטי בואך אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. ומה שקורה מעבר לאוקיינוס השקט, היה בכלל מחוץ לתחום. אסיה נחשבה כטריטוריה לא רלוונטית לתוכן שהיה לאולפנים לספק באנגלית.
בכל הנוגע לטבלת שוברי הקופות של 2018 בסין, ברור כי הסרטים הגדולים מתוצרת מקומית הם אלו השולטים בשוק המקומי – יש לא פחות משמונה כאלה בדירוג 15 הסרטים המכניסים ביותר בסין במחצית הראשונה של השנה. לצד תאגידי ענק שראו את העתיד בהוליווד וחדרו עליה כמו קבוצת וואנדה שרכשה את אולפני לג'נדרי, חברות ההפקה הסיניות רואות את ההבטחה הגדולה דווקא בקהל הביתי שלהם. הן משקיעות תקציבים גדולים בסרטים מקוריים משלהם, לעתים מזמנות כוכב הוליוודי נוצץ להופעת אורח, ובכל מקרה מיישרות קו עם המשטר בכל הנוגע לנטיות העממיות של הציבור והגאווה הלאומית שלו. וזה עובד היטב כפי שאפשר היה לראות במקרה של להיט האקשן Wolf Warrior 2 מ-2017 שגרף 854.2 מיליון דולר והיה לשובר הקופות הגדול ביותר בסין אשתקד.
ההצלחה הקופתית שלו הייתה גדולה כל כך, שהוא התמקם במקום השביעי בטבלת שוברי הקופות העולמית, וזאת למרות נוכחות זניחה לחלוטין מחוץ לגבולות המדינה.
בסקירה נרחבת יותר אפשר להבחין גם בהצלחה של סרט המפלצות לילדים Monster Hunt 2 שבמקום ה-11 עם 361.7 מיליון דולר (לפני "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים"), הדרמה Us and Them של הבמאית רנה ליו שבמקום ה-19 עם 209.2 מיליון דולר, דרמת המדע בדיוני How Long Will I Love You שבמקום ה-23 עם 137.2 מיליון דולר, והאפוס הפנטסטי Monkey King 3 שבמקום ה-27 עם 115.1 מיליון דולר. הנוכחות הסינית המשמעותית בתוך הטופ 30 של טבלת שוברי הקופות הבינלאומית מוכיחה כי תעשיית הקולנוע של האימפריה האסיאתית איתנה ובניגוד להוליווד של היום היא מסתמכת על השוק הטבעי שלה, שוק אנושי עצום, ללא כל תלות בטריטוריות אחרות. בחזית הזו של מלחמת הסחר, אם תיפתח, סין היא היציבה יותר בדו-קרב הזה מול היריבה האמריקנית הבזבזנית שממצמצת שוב ושוב, יורה לכל הכיוונים, ולרוב מחטיאה.
"פרא" בכיכובו של דוויין ג'ונסון המנופח ולהקת בעלי החיים המנופחים אף יותר, לא העצימו את ההכנסות בארצות הברית – 97.6 מיליון צנועים בסך הכול. ואילו מהצד השני של האוקיינוס השקט, להיט האקשן המופרך גרף 156.3 מיליון דולר – שהם כ-37 אחוז מכלל הכנסות הסרט בעולם. "פסיפיק רים: המרד" הכניס 290.1 מיליון דולר עלובים בכל העולם, 99.4 מהם בסין (כ-34 אחוז) ורק 59.2 בארצות הברית (כ-20 אחוז בלבד). "עולם היורה: נפילת הממלכה" צבר כבר 203.6 מיליון דולר – כ-28 אחוז מסך כל ההכנסות בעולם (בארצות הברית הסרט יצא רק בסופ"ש האחרון ועושה חיל עם 162.8 מיליון דולר עד כה). הסינים מסתבר אוהבים מפלצות. מה שהם פחות אוהבים כנראה זה דמויות אפריקאיות, שכן רק שמונה אחוזים מסך כל ההכנסות "הפנתר השחור" (105 מיליון דולר) הגיעו מסין – מקרה נדיר של הצלחה מסחרית אדירה מתוצרת ארצות הברית, שנסמכה כמעט בלעדית על התלהבות הקהל האמריקני (699.8 מיליון דולר שהם כ-52 אחוזים מסך ההכנסות של הסרט ברחבי העולם).
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין כבר נפתחה למעשה, אבל זה לא אומר שטראמפ יגרור גם את תעשיית הסרטים לתוך הקלחת הרותחת הזו. בכל מקרה, האפשרות הזאת בוודאי נוכחת בסיוטים של ראשי הוליווד. לא רק חברי הוועד המנהל של אולפני לג'נדרי ("האביר האפל", "בין כוכבים", "עולם היורה", "גודזילה", "פסיפיק רים") המתכנסים בבייג'ינג, או ראשי החברות הסיניות התומכות באולפני STX האמריקנים ("אמהות רעות", "המשחק הגדול", "נסחפים", "מייל 8"). בתרחיש האימים של מלחמת סחר קולנועית, ראשי דיסני, וורנר ברוס, פוקס המאה ה-20, סוני והאחרים יהיו הנפגעים הגדולים ביותר. זה ברור. ארצות הברית היא האומה האדירה והחופשית ביותר עלי אדמות, וזה כנראה הדבר הכי בעייתי עבור הוליווד, שהקהל הטבעי שלה מרגיש בנוח לנטוש לטובת נטפליקס ודומיה. מסתבר שחופש זה הדבר הנורא ביותר גם עבור תעשיית הקולנוע האמריקנית שמחפשת כיום נואשות קהל שבוי. והמשאב הנדיר הזה קיים היום רק בסין – האומה הסוציאליסטית שהפכה למגש הכסף של מפעל החלומות הקפיטליסטי בלוס אנג'לס.
אבל הזמנים השתנו, מישהו עמעם את האורות בבתי הקולנוע בלוס אנג'לס, ניו יורק, שיקגו ושאר ערי ארצות הברית. הקהל האמריקני נשאר בבית. היום סין היא הארץ המובטחת של המפיקים. בבייג'ינג, שנגחאי והונג קונג נשאבים אחר שוברי הקופות הספקטקולרים שהוליווד יוצרת בימינו, טיפשיים ככל שיהיו. יש מצב שמיליארד סינים טועים, אבל לפחות הם משלמים. והם ימשיכו לשלם כל עוד נטפליקס, ופלטפורמות סטרימינג אחרות, יישארו מהצד השני של החומה הסינית, וחומת האש של תשתיות האינטרנט המקומיות. בגזרה הזו המגוננת, המאבק הוא מול ההפקות המקומיות ואלו מצליחות מאוד. חורכות את הקופות.
Wolf Warrior 2, מקום שביעי בעולם אשתקד
מתוך הסרט Operation Red Sea
השנה אין סרט סיני שהצליח לשחזר את ההצלחה חסרת התקדים של Wolf Warrior 2, אבל יש מי שמתקרב עם מיחזור הנוסחה שדחפה את להיט האקשן הלאומי ההוא שעלילתו התחוללה במדינה שסועת קרבות באפריקה. ב-Operation Red Sea הזירה עוברת לחצי האי ערב. הבמאי דאנטה לים מגולל את מעללי יחידת קומנדו מובחרת של הצי הסיני שיוצאת למשימת חילוץ מורכבת של אזרחים שנחטפו על ידי טרוריסטים איסלמים, שבין השאר גם מחזיקים בפצצה מלוכלכת. ההפקה עתירת התקציב (עלותה המוערכת כ-70 מיליון דולר) צולמה במרוקו, ומאז צאתה לאקרנים בפברואר היא סחפה בסערה את הצופים הסינים והכניסה 575.8 מיליון דולר בסך הכול – 99.7 אחוזים מהם התקבלו במטבע הסיני רנמינבי בבתי הקולנוע בסין.
ההצלחה המסחררת של Operation Red Sea מרשימה עוד יותר בהתחשב בכך שהיא עלתה לאקרנים במקביל לשלושה להיטים נוספים מתוצרת מקומית, סיקוולים לכל דבר - Chinatown Detective 2, Monster Hunt 2 ו-The Monkey King 3 - שיצאו כולם באותו יום (16 בפברואר), כביכול כדי לחולל תחרות הוגנת מאותו קו זינוק. Chinatown Detective 2 בבימויו של שן סישנג ממשיך את מעלליהם של צמד בלשים חובבים בקומדיה פנטסטית שעשתה את העבודה היטב בקופות עם 541.4 מיליון דולר. שני הלהיטים הללו מובילים את טבלת שוברי הקופות בסין עד כה, כשהרבה אחריהם ניצב "הנוקמים: מלחמת האינסוף" במקום השלישי עם 366.4 מיליון דולר.
"הנוקמים: מלחמת האינסוף" מבית מארוול הוא כמובן שובר הקופות הגדול של השנה בעולם עם הכנסות של 2.03 מיליארד דולר שצבר עד כה (מתוכם 669.9 מיליון דולר בארצות הברית), ואחריו "פנתר שחור" עם 1.3 מיליארד דולר (699.8 מיליון דולר בארה"ב). "עולם היורה: נפילת הממלכה" הוא הלהיט החדש בסביבה עם 729 מיליון דולר הכנסות בכל העולם (162.8 מיליון דולר בארה"ב). אלו כמובן הפקות הוליוודיות שמראות את הצד האופטימי יותר של הקולנוע המסחרי האמריקני. הטופ של הטופ. לאחר מכן יש צניחה תלולה, אשר מותירה מקום של כבוד לגם להפקות הסיניות בצמרת טבלת שוברי הקופות הבינלאומית – וזאת למרות שכאמור, בניגוד לסרטים ההוליוודיים, ההכנסות שלהם מגיעות כמעט באופן בלעדי מהשוק המקומי שלהן. וכך Operation Red Sea ממוקם שישי בטבלה הבינלאומית ו-Chinatown Detective 2 מיד אחריו במקום השביעי.
הפגיעות של הוליווד נחשפת בתלות ההולכת וגוברת שלה בשוק הקולנוע הסיני – שוק נוקשה, מפוקח, מנותר ומצונזר היטב ולא ממש תחרותי. לאחרונה אפילו דווח כי הרשויות בסין מתכננות להגביל את שכר השחקנים במדינה כדי להימנע מהעלמות מס אבל גם כדי לא לעוור את ההמונים בעיניינים כמו כסף והערצה. במילים אחרות - כל מה שלא מזוהה עם הקפיטליזם האמריקני הדורסני, וההפך ממנו. אבל בתקופת מעבר של שינוי בהרגלי הצפייה שמביאה עמה אי ודאות ודעיכה מתמשכת של מכירות כרטיסים, האולפנים מוצאים את ההבטחה שביציבות השוק הסיני העצום. גם כשהממשלה המקומית מטילה מיסים, והמפיצים בבייג'ינג, שנגחאי והונג קונג מאלצים את חברות ההפקה האמריקניות להסתפק במועט ולזכות באחוזי רווח קטנים יותר – זה כנראה הרע במיעוטו ביחס לנזק שגורמות חברות הסטרימינג להוליווד שהולכת ומתמסרת להפקת סרטי גיבורי-על ואופרות חלל, ואז לתפילות לצורך הצלחתם.
קחו למשל את "הנוקמים: מלחמת האינסוף" – שובר הקופות האולטימטיבי של השנה. הקהל הסיני הזרים למארוול כ-18 אחוז מתוך סך ההכנסות שלהם בכל העולם מול כ-33 אחוזים שהגיעו מהשוק האמריקני. זה בולט הרבה יותר במקרה של "שחקן מספר אחת" שהוציא סטיבן ספילברג. סרט המדע בדיוני מדורג חמישי בטבלת שוברי הקופות בעולם השנה עם הכנסות של 581.6 מיליון דולר בסך הכול. כ-23 אחוזים מהם הגיעו בדולרים, כ-38 אחוזים מהם הגיעו ברנמינבי. ככל הנראה שלולא התלהבותם של הצופים הסינים מהעולם הווירטואלי שספילברג הציג בפניהם, הוא היה נוחל מפלה עגומה.
"הפנתר השחור" הוא המקרה היוצא מן הכלל, הנדיר, כשמוסיפים לרשימה סרטי אקשן הוליוודיים עתירי תקציב מן העבר כמו "רובוטריקים: האביר האחרון", "קונג: אי הגולגלות", "שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר", "XXX: הילוך גבוה", "האויב שבפנים: הפרק האחרון" ו"וורקראפט". כל אלה היו פלופים מהדהדים בארצות הברית, אבל יוצריהם הצליחו להיחלץ בזכות הקהל הסיני חובב הספקטקלים ולצאת מאוזנים תקציבית, בקושי. לא צריך להיות מומחה כדי לראות את המגמה המסתמנת: תעשיית הקולנוע האמריקנית במשבר עמוק. האולפנים מתקשים להתחרות עם מה שיש לערוצי הטלוויזיה ופלטפורמות הסטרימינג להציע לשוק המרכזי שלהם, ועל כן חבל ההצלה שלהם נמצא בסין, גם אם הוא קצת כרוך להם מסביב לצוואר. כמובן שזה גם מחייב את המפיקים והבמאים לעשות את השינויים הדרושים בתסריט, אם בשילובן של דמויות אסיאתיות שיקרצו לקהל במזרח הרחוק, או ביישור קו עם אמות המידה המוסריות הנוקשות של הממשל הסיני המצנזר ללא בושה.
"הפנתר השחור". יוצא דופן
* הנתונים מבוססים על דיווחי האתר Box Office Mojo
מתוך Operation Red Sea
מומלצים
