שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "יתגדל ויתקדש שמו הגדול": הגידו קדיש בעברית
    הקדיש נכתב בתחילה בעברית, ורק מאוחר יותר תורגם לארמית שהייתה אז השפה הנפוצה ביותר. אז איך קרה שהצהרת האמונה הנעלה של כל יהודי נאמרת בשפה שכיום מדברים בה רק זקני העדה הכורדית? הגיע הזמן לחזור לקדיש בנוסח עברי, כך שכולם יבינו, וזה גם נכון הלכתית

    לפני שנים, בלוויה של אחד ממנהיגי המדינה, כשל בנו בקריאת נוסח הקדיש. הוא לא הצליח לקרוא את הטקסט כראוי, גמגם ושיבש, וכיוון שההלוויה הייתה ארוע ציבורי, הדברים צולמו והוקלטו לעיניי כל ישראל. בשיחות בין אנשים במגזר הדתי והחרדי ואף בכמה התבטאויות בעיתונות הדתית, אנשים נדו בראשם וספקו כפיים על הבושה ועל "החינוך החילוני שגרם ל'עם-הארצות' הזאת".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    הקשבתי וקראתי ופתאום היכתה בי המחשבה שמא איפכא מסתברא. אולי בעצם מי שראוי לנוד ראש הם דווקא אלה שבוחרים לומר את הצהרת האמונה הנעלה ביותר שלהם בלשון שמתה כמעט לגמרי זה מכבר. הקדיש מדבר על הגדלת כבודו של הקב"ה בעולם ועל פרסום מלכותו, קודם כל בתוך עמנו ואחר כך בעולם כולו, ואיך ייתכן שייאמר בשפת סתרים שרק מעטים מבינים אותה? יתרה מזו, האם לא מן הראוי שנתפלל על כבוד שמו הגדול בלשון שבה ה' מדבר איתנו, שבה דיברו נביאינו, ושלאושרנו היא גם הלשון שבה אנחנו מדברים היום בינינו לבין עצמנו?

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    גם מקורות חז"ל מובילים בכיוון זה. המשנה במסכת מגילה מלמדת שאפשר לקרוא את המגילה למי שאינם בקיאים בלשון הקודש בלועזית. המשנה במסכת סוטה מונה שבעה דברים שיכולים להיאמר בכל לשון ושמונה דברים שנאמרים דווקא בלשון הקודש. מתוך הדברים ברור שמשפט הבכורה ללשון הקודש, ושלא יעלה על הדעת שיהיה משהו שצריך להיאמר דווקא שלא בלשון הקודש.

     

      ()

     

    על כן החמירו ישראל בכל מקום על עצמם מזה דורות רבים לומר בלשון הקודש גם את הדברים שיכולים להיאמר בכל לשון - קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון ושאר כל הברכות וכן לקרוא את המגילה בלשון הקודש דווקא, ומתוך כך זכינו שהלשון העברית הייתה שגורה בפי כל בגלויות ישראל ושבה לתחייה בשובנו לארצנו.

     

    הקדיש במקור הוא בכלל בעברית

    הקדיש ידוע בארמית בשלמותו החל מסידורי רב עמרם ורב סעדיה גאון, וכך הוא ידוע כיום בכל הנוסחים. רש"י, בעלי התוספות ומפרשים נוספים מסבירים כי אומרים אותו בארמית בשל "עמי הארצות שאינם מבינים היטב בלשון הקודש, לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם" (לשון התוספות). ודוחים את "מה שאומרים העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן ניתקן בלשון תרגום שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאים בנו".  

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רבים יופתעו לשמוע כי הקדיש ניתקן מעיקרו בעברית. המקור הראשון לקדיש הוא בספרי פרשת האזינו: "ומניין לאומרים 'יהי שמו הגדול מבורך', שעונין אחריהם 'לעולם ולעולמי עולמים', שנאמר הבו גודל לאלוהינו". הנוסח כאן הוא בעברית בכתבי היד וגם בקטע מהגניזה.

     

    בתלמוד הבבלי מצוטט הקדיש ארבע פעמים. במסכת ברכות, למשל, אומר רבי יוסי: "ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין 'יהא שמיה הגדול מבורך', הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו".

     

    רוב כתבי היד גורסים בארבעת המקומות "יהא שמיה רבה מברך", אבל בקטע גניזה ובעדותם של ראשונים אחדים - הנוסח הוא בעברית: "יהי שמו הגדול מבורך". האמת היא שנוסח הקדיש עצמו מוכיח מתוכו את מקורו העברי, הואיל והפעלים "יתגדל" "ויתפאר" "ויתעלה" כמעט שאינם קיימים בארמית. בספרד בימי הבינים היו שנהגו עדיין לומר חלק גדול מהקדיש בעברית. ר' יעקב בן הרא"ש בעל הטורים ור' דוד אבודרהם הזכירו מנהג זה.

     

    שינויים מתרחשים לאט

    אז הקדיש הוא מן התפילות הנאמרות בכל לשון. יש ראיות חזקות לכך שניתקן בתחילה בעברית ואחר כך הוסב לארמית. לפי ההסבר העיקרי בדברי הראשונים שינוי זה נעשה בבבל כדי שהקדיש יהיה מובן גם לנשים וטף ולעמי הארצות. מילים אחדות מתוך הקדיש נותרו בעברית עד היום, ובספרד היה מנהג שלפיו רוב הקדיש היה בעברית עוד בימי הראשונים.

     

    נראה לי פשוט שכל אדם שאינו מיודעי ח"ן רשאי לומר את הקדיש בכל לשון ששגורה בפיו, ואין צורך בהוראת חכם בדבר זה. לפי דעת הרא"ש והטור שאף הובאה בשולחן ערוך, שפה לועזית תרבותית ונאה עדיפה על הארמית אפילו בזמן שזו הייתה מדוברת, וכל שכן בזמננו שחוץ מזקני העדה הכורדית אין בישראל מי שמדבר בה. משזכינו שלשון הקודש היא גם לשון הדיבור שלנו, בודאי מעלה היא לשוב ולקדש את שמו של הקדוש ברוך-הוא בשפת הקודש.

     

    מבחינה מעשית, נראה ששומרי המצוות והמסורתיים מושרשים במסורת הדורות שאמרה את הקדיש בארמית, ובמצב הדברים של ימינו קשה לשנות דברים בבתי הכנסת ללא מחלוקות. מקומות שבהם שינוי איטי הוא אפשרי הם אירועים וטקסים שאינם חלק מסדרי התפילה, כגון לוויות ואזכרות.

     

    בהזדמנויות מסוג זה נראה לי שנכון להציע בפני יהודים שהארמית זרה להם, את האפשרות לומר את הקדיש בנוסח עברי, שאותו יוכלו לקרוא בקלות ללא שיבושים, וגם יבינו את תוכנו, מה שעשוי בשעה של לב פתוח והתבוננות בחיים ובערכם גם לקרבם לאמונה בה' ובערכי הנצח, ושמא יהיה זה פתח להחזרת עטרה ליושנה בכל קהילות ישראל.

     

    • גירסה מורחבת של המאמר יתפרסם בכרך החדש (ל"ח) של השנתון "תחומין", היוצא לאור על ידי מכון צומת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""יתגדל ויתקדש שמו הגדול": הגידו קדיש בעברית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים