"נטלתם על עצמכם את הסיכונים בלחיות מעבר לקו הירוק ושלחתם את נפתלי לבית ספר ליד חברון"
במארס 2017 פסק בית משפט פדרלי בוושינגטון פיצויים מזעריים למשפחת פרנקל בעקבות רצח בנם, נפתלי ז”ל • כשעירערה המשפחה, שאינה צפויה לראות שקל מהתביעה שהגישה נגד איראן וסוריה אלא ביקשה “להעניש אותן על התמיכה בחמאס”, הסבירה השופטת כי עצם מגוריהם בשטחים “השפיעו על הנזיקים המגיעים להם” • “לא יעלה על הדעת, הנערים היו בדרך לבית הספר”, השיבה בתדהמה האם השכולה רחלי, שהחליטה לערער על הפסיקה • בית המשפט לערעורים הסכים איתה, ביטל חלק מפסק הדין המקורי, וכעת מחזיר את התיק לשופטת בציפייה שתתקן את החלטתה
בדצמבר 2016 ישבה רחלי פרנקל על דוכן העדים בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון וגוללה בכאב רב את רגעי האימה מאותו לילה נורא בו חייה התנפצו כשבנה, נפתלי ז"ל, נחטף ונרצח על ידי מחבלי חמאס יחד עם גיל־עד שער ז"ל ואיל יפרח ז"ל. עכשיו, שנה וחצי אחרי, נחשף פסק הדין בתביעה שהגישה משפחת פרנקל נגד איראן וסוריה כמי שנושאות גם באחריות לרציחת בנם. בית המשפט האמריקאי קיבל אמנם את טענות המשפחה, אלא שבחר להעניק סכום פיצויים נמוך ביותר בטענה המשונה — יש מי שטען מקוממת — לפיה המשפחה התגוררה בשטחים, ולכן, כדברי בית המשפט: "לקחה על עצמה את הסיכון".
פסק הדין המקורי, שנמסר במארס 2017, הכיר בזכות בני משפחת פרנקל, בהיותם אזרחים אמריקאים, לתבוע את איראן וסוריה. "מותו של נפתלי פרנקל היה מקרה טראגי עבורו שום סכום כספי לא יכול לפצות", כתבה השופטת הפדרלית רוזמרי קולייר. "איראן וסוריה אכן סיפקו עזרה חומרית לחמאס וסייעו לחטיפה ורצח של נפתלי". אלא שהיא החליטה לפסוק רק 4.1 מיליון דולר פיצויים עבור בני המשפחה — סכום זעום ביחס לתביעה המקורית שעמדה על 340 מיליון דולר, כפי שנהוג היה בתביעות דומות בעבר.
כאשר משפחת פרנקל — שאינה צפויה לקבל בפועל שום סכום כסף עקב סירובן של איראן וסוריה להגיב לתביעה — ביקשה מבית המשפט לשקול שוב את ההחלטה, סירבה השופטת לעשות זאת ומסרה לפני שנה בדיוק פסיקה נוספת שבה הסבירה: "התובעים נטלו על עצמם את הסיכונים הכרוכים בלחיות בקהילה שנבנתה מעבר לקו הירוק בישראל, ובלשלוח את נפתלי פרנקל 40 ק"מ נוספים לתוך הגדה המערבית לבית ספר תיכון בגוש עציון, 6 ק"מ מהעיר חברון".
בניסיון להסביר את גובה הנזיקין הנמוך יחסית — שכן בעבר פסקו בתי המשפט בארה"ב סכומים שנעו בין 150 ל־300 מיליון דולר במקרים דומים — טענה השופטת כי "נפתלי ושני הצעירים הנוספים נחטפו ונרצחו בגלל שהם היו נערים יהודים־ישראלים", והדגישה כי "נפתלי לא נבחר כי הוא היה אזרח ארה"ב, שנקלע בטעות לסכסוך הישראלי־פלסטיני... להפך, הוא היה מטרה עבור חמאס בגלל אזרחותו הישראלית". בסיכום תשובתה למשפחה קבעה השופטת כי "אין בעובדות אלה כדי להפחית את אבלם של התובעים או את אובדנם, אבל יש בהן כדי להשפיע על הסעד המגיע להם כאשר מסתכלים דרך העדשה של אחריות נזיקית אזרחית".
רחלי פרנקל הגיבה בתדהמה לדברי השופטת. "הדבר הזה לא יעלה על הדעת. הילדים היו בדרך לבית הספר, איזה אחריות יש לנערים למותם?", אמרה. ואכן, המשפחה, באמצעות עורכי הדין, ניצנה דרשן־לייטנר ורוברט טולצ'ין מארגון "שורת הדין", עירערו לבית משפט פדרלי לערעורים בטענה כי בית המשפט חרג מסמכותו ושילב בהחלטתו על גובה הפיצויים שיקולים פסולים — ועל כן הם דרשו לבטל את פסק הדין. לפני כחודש קיבל בית המשפט לערעורים את עיקר טענתם והורה להחזיר את התיק לשופטת קולייר בעודו מבהיר כי אין לייחס לקורבן שום אשמה וכי יש להגדיל את סכום הפיצויים. קולייר צפויה להכריע בקרוב.
"את התביעה הזו הגשנו כדי ׳להציק לרעים׳”, הסבירה רחלי פרנקל. “לוחמה בטרור עושים בהרבה דרכים, ובמקרה הזה לנסות להצר את צעדיהם מבחינה כלכלית. הרי גם אם יפסקו לנו סכום גדול, אף נציג מממשלות איראן או סוריה לא יתייצב כדי לפרוע את פסק הדין, אז אנחנו לא באמת מצפים לראות כסף, וידענו את זה מראש". היא כינתה את הפסיקה המקורית "שערורייתית" והוסיפה: "הנערים היו בדרך הביתה מבית הספר, אז דמם מותר? על זה עירערו עורכי הדין שלנו וזכו. האם זה כואב לשמוע? אני משתדלת לנהל את הנושא הזה מהשכל ולא מהרגש, קצת ריחוק רגשי בהחלט מגן ועוזר".
פרקליטת המשפחה, עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, הגיבה בסיפוק: "אנו שמחים על כך שבית המשפט לערעורים קבע כי נפתלי לא היה אמור לצפות שיירצח בידי מחבלים פלסטינים משום שלמד מעבר לקו הירוק. אנחנו חושבים שהאמירה שמשפחת פרנקל נטלה על עצמה את הסיכון להיחטף ולהירצח בגלל מקום מגוריהם מצדיקה טרור ואלימות כלפי אזרחים חפים מפשע. ויתרה מכך, קביעה כזו מבית משפט - לצד תגמול כספי למחבלים פלסטינים - עלולה לעודד פעולות טרור נוספות, בארץ ובעולם".
