שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המדינה תשלם 750 אלף ש' לאסיר שלקה בהתקף לב

    עבריין המרצה מאסר בגין דקירה טען שעיכוב בטיפול בו הוביל לאירוע ולצנתור דחוף. בית המשפט קיבל את התביעה ומתח ביקורת על רופאי שב"ס

    בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש אסיר מכלא חרמון בטענה שלקה בהתקף לב בגין עיכוב בטיפול בו. השופט רמי חיימוביץ מתח ביקורת על רופאי שירות בתי הסוהר שלא העניקו לו טיפול שווה לזה הניתן על ידי הרפואה הציבורית, והורה למדינה לפצות אותו בכ-740 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של 175 אלף שקל.

     

    מאז 2011 ריצה התובע 33 חודשי מאסר בגין דקירה. עוד לפני מאסרו הוא סבל מכמה גורמי סיכון למחלות לב כגון סוכרת, לחץ דם ועישון. פעמיים הוא אף התלונן על כאבים בחזה ואושפז – בשנים 2009 ו-2010 – אבל בדיקות הלב נמצאו תקינות. במהלך מאסרו הוא חש ברע והתלונן על תעוקה בחזה, אבל לבדיקה הראשונה אצל רופאה רלוונטית הוא נשלח רק כעבור חודשיים, ולמבחן מאמץ רק אחרי שישה חודשים. כחמישה ימים אחרי מבחן המאמץ הוא לקח בהתקף לב – אוטם קדמי – והוכנס לצנתור דחוף.

     

    בתביעה טען האסיר שהתרשלות המדינה התבטאה בכך שהטיפול בו היה איטי באופן בלתי סביר ביחס לתסמינים ולסיכון הרב. לדבריו, אילו טופל במערכת הציבורית הרגילה היה עובר צנתור במועד מוקדם הרבה יותר, וכך היה נמנע הנזק שנגרם לתפקוד שריר הלב.

     

    המדינה טענה מנגד שפעלה בהתאם לתורים שסופקו לה על ידי בית החולים "זיו", שהם מקבילים לתורים שהתובע היה מקבל במערכת הציבורית. היא הוסיפה שרופאי הכלא הסתמכו על הנחיות הרופאים המומחים בבית החולים, שלא הצביעו על צורך בטיפול דחוף.

     

    לנוכח פערים בין חוות דעת רפואיות שהגישו הצדדים מינה השופט רמי חיימוביץ מומחה מטעם בית המשפט – מנהל בדימוס של המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים שערי צדק. הוא סבר שהתמשכות הטיפול בתובע הייתה מנוגדת לכל התוויה רפואית מוכרת וחריגה ביחס לטיפול המתקבל בקופות החולים, שבמקרה כזה נשלח לצנתור תוך פחות מחודש.

     

    המומחה העריך שבצנתור היו מזהים את המחלה הכלילית של האסיר, מרחיבים את העורקים המוצרים או שולחים אותו לניתוח מעקפים, ובכך מונעים את התקף הלב בהסתברות של למעלה מ-90%.

     

    השופט חיימוביץ, שקיבל את עמדת המומחה, הבהיר כי המדינה לא הביאה אף ראיה לפעולות שביצעה, ואף לא זימנה לעדות גורם כלשהו מן המרפאה שיפרט מהם הסברים שנמסרו לבית החולים.

     

    "הראיות שכן הוצגו מלמדות דווקא על פאסיביות וטעויות רבות בפעולת המרפאה בכל הנוגע לקביעת התורים", הוסיף.

     

    חלקו השני של פסק הדין הוקדש לנזקי התובע, ובהם כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. בסופו של דבר נקבע כי המדינה תפצה אותו בכ-749 אלף שקל על נזקיו, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000, ושכר טרחת עו"ד בסך 175 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: מיכאל טופיול
    עו"ד דפנה צדיקריו אלי
    צילום: מיכאל טופיול
    מומלצים