הז'וגו בוניטו מת / טור
צ'יצ'י הכניס סדר, אבל ברזיל שוב לא שיחקה מלהיב, אכלה לקרדה מהזאר ועפה ברבע גמר המונדיאל. ניימאר? הפך את הסלסאו לנבחרת שצוחקים עליה
באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן >
תמשכו את ההברות כאילו גדלתם בפאבלה בסאו פאולו, תגלגלו בפה את המבטא הכמו-מסתלבט ותזרקו לאוויר "ז'וגו בוניטו" תוך כדי שאתם עושים פדאלדה. לפעמים נדמה שאנחנו תקועים אי שם באייטיז ומאמינים שזה רק עניין של דריבל אחד לפה או לשם והנה ברזיל הגדולה של הכדורגל השמח תופיע במלוא הדרה. היא לא הופיעה. לא במונדיאל הזה, לא במונדיאל הקודם ולכו תזכרו מתי כן. הז'וגו בוניטו מת, או לפחות הלך לאיבוד ביערות אירופה.
כן, צ'יצ'י הכניס סדר, הבחורים שיצאו בגיל צעיר לשחק באירופה למדו משמעת טקטית מהי, אבל בסופו של יום גם לא קיבלנו את הכדורגל הקרנבלי וגם ברזיל עפה ברבע הגמר - החבר'ה גם אכלו את הלקרדות של הזאר וגם גורשו מהעיר.
כבר תקופה ארוכה שברזיל מנסה לבנות לעצמה זהות חדשה עם כדורגל אחראי ויעיל, אבל כזה שמשלב בתוכו שמחה ויצירתיות. בסוף מגיעה בלגיה ומראה לה איך עושים את זה נכון.
וחוץ מזה, בואו נלך לחמשת משחקי ברזיל במונדיאל ברוסיה - נסו להיזכר מתי בדיוק היא הציגה שמחה ויצירתיות? מול קוסטה ריקה המבוהלת? מול שווייץ או סרביה? גם במשחק מול מקסיקו היא לא ממש הלהיבה. איזה משחק שלה היה כזה שייחקק בזיכרון עוד שנים קדימה? מתי היא ניפקה מהלכים שומטי לסת שגרמו לך לרוץ לאפליקציה של "כאן 11" כדי להבין מה בדיוק ראית עכשיו? מצטער, אצלי באפליקציה משודרים בלופ קטעים של לוקאקו ואמבאפה.
לפני משחק רבע הגמר הרבו הפרשנים מגובי הסטטיסטיקות לדבר על מיעוט המצבים והבעיטות לשער שמייצרות נבחרות שפוגשות את ברזיל - פה חשדתי. זה המאפיין הבולט של ברזיל 2018? הגנה יעילה וקשוחה ומשמעת טקטית מהגיהינום? לקחתם את הז'וגו בוניטו והכנסתם אותו לתבנית שבדית של ארון נעליים מאיקאה? מודה שאני מתקשה להתרגש.
נו, טוב, יש עוד את הנתון הנפלא של 14 דקות שניימאר שוכב על הדשא ומחזיק את הקרסול כאילו נשך אותו טי-רקס, אבל זה לא כזה "בוניטו". זה גם לא מעלה אותך לחצי גמר מונדיאל רק מגדיל את כמות הממים על חשבונך. וגם זה הישג די מבאס: ניימאר הילדותי הצליח לקחת את הטוענת המובילה לזכייה במונדיאל והפך אותה לנבחרת הזו שצוחקים על הכוכב הכי גדול שלה. ז'וגו בדיחיטו.
הז'וגו בוניטו האמיתי
אבל מעבר לשאלת הסגנון הברזילאי, זה לא סותר את העובדה שאתמול היא הייתה שותפה למשחק אולי הכי טוב במונדיאל עד כה. הרבה מכך בזכות בלגיה הנפלאה שסוף סוף מצליחה
לאסוף את מאגר הכישרונות שלה לנבחרת שמביאה תוצאות. קרב אמיתי בין שתי נבחרות חזקות, שינויי מומנטום, שחקנים שלא מתכוונים לוותר עד הרגע האחרון וגם רמת כדורגל גבוהה.
את חוכמת המשחק וקור הרוח שהפגין אדן הזאר במשחק כולו אבל בעיקר ברגעים שהברזילאים הרגישו שהם חוזרים למשחק, צריך ללמד בבתי הספר המובילים לכדורגל. לעבור דקה אחרי דקה ולראות איפה הוא התמקם, לאן הוא משך את הדריבל ומתי שיגר מסירה בדייקנות קטלנית. הבלגי קטן הקומה ניפק הצגה שהייתה ברמה של הגדולים מכולם.
ובשיעור הבונוס אפשר להזמין להרצאת אורח את רומאלו לוקאקו ולהקרין את הפריצה שלו בדרך ל-0:2 של קווין דה בריינה. רבים טועים וחושבים שבגלל המימדים העצומים שלו, לוקאקו בנוי רק על כוח ואין לו טכניקה. זה שטויות. הדריבל שלו מחצי המגרש הבלגי, במהירות מסחררת תוך שהוא עוקף את כל הקישור הברזילאי, ומסיים במסירה רכה לדה בריינה - זה הז'וגו בוניטו הכי מלהיב שיש.
לפנייה לכתב/ת 
