נתגעגע אליך, טיילר האניקאט
ארשה לעצמי לדבר בשם אוהדי נס ציונה, ואגיד שליבנו ומחשבותינו נמצאים עם בני משפחתו וקרוביו. אנחנו המומים ועצובים שאחד השחקנים המוכשרים והמלהיבים באירופה, והזר הגדול בתולדות הכתומים, כבר לא איתנו. תנצב"ה אלוף
לפני כשבועיים ערך דף הפייסבוק של עירוני נס־ציונה סקר בקרב האוהדים, בו הוא שאל מי לדעתם היה הזר הגדול בתולדות הקבוצה. בין האפשרויות היו שלל שחקנים אהובים מההווה והעבר, כמו דקוואן קוק, מיצ'ל וואט, קרייג סמית', וגם אחד - טיילר האניקאט שמו, שניצח ברוב מוחץ של יותר מ־85% מהקולות. והאמת? שזו לא הייתה הפתעה.
בעונה היחידה שלו בלב המושבה אי שם ב־2014, סיפק לנו טיילר, שנהרג אתמול בתקרית ירי בלוס אנג'לס, זיכרונות רבים ושמחים. מרמת ההטבעה המהדהדת, שהרימה את הקהל עבור רגע אחד ספציפי של אופוריה, ועד הניצחונות על אריות הכדורסל הישראלי כמו מכבי ת"א, הפועל ירושלים ומכבי חיפה – ניצחונות שכמה חודשים לפני כן היו בגדר הבלתי אפשרי.
האניקאט בימיו בנס ציונה(צילום: אבי רוקח)
כשדיברו על עירוני נס-ציונה באותה עונה, אי אפשר היה שלא להזכיר באותה נשימה את השם טיילר האניקאט. מבחינת יכולת כדורסל הוא היה בדרגת חצי-אל עבור הקבוצה הקטנטנה מהשפלה, שאוהדיה (ואני ביניהם) לא מצליחים להבין "מאיפה נפל עלינו כל הטוב הזה". הוא זרק בחלקלקות, חדר בעוצמתיות, וריחף בקלילות לעבר כל טבעת וסל בליגת העל. הוא התחבר לקהל והקהל אליו, וכשחזר לארץ בפעם הראשונה מאז שעזב את עירוני (הפעם כשחקן בקבוצת היורוליג אנאדולו אפס), הגיעה קבוצה קטנה של אוהדים כתומים לקבל את פניו. הוא היה, עבור רובנו, חלק בלתי נפרד מהלב הכתום.
ועכשיו הוא איננו, והלב הכתום נשאר פגוע ומדמם. לא אתיימר ואומר שהכרתי את טיילר האדם. מעבר לכיפים של אחרי משחק ומשפטי תמיכה בסגנון "Great game today man", שנענו תמיד ב"Thanks man, appreciate it" לא הייתה לי עימו אינטראקציה אישית. אולם יהיה קשה להפרד מטיילר רק כשחקן, ולכן אנסה לספר על שני רגעים משמעותיים שזכורים לי ממנו.
הראשון הוא הרגע בו הבנתי שכנראה ישנם כמה בני אדם, יחידי סגולה, שמסוגלים לעוף. קל לראות סרטוני יוטיוב של אתלטי-על כמו מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס ולהתרשם, אבל עד שלא ראיתם דבר דומה בעיניכם - אי אפשר באמת להבין את האבסורד המשוגע ביכולת של אדם לנתק את עצמו מכוח הכבידה, ולו לשנייה. את התצוגה הזו סיפק טיילר לי ולעוד 3,000 איש בערב האולסטאר של עונת 2014, כשעשה את הבלתי ייאמן בתחרות ההטבעות, והטביע מעל ארבעה! מחבריו לליגת העל.
ארשה לעצמי לדבר בשם אוהדי נס-ציונה ככלל לרגע, ואגיד שליבנו ומחשבותינו נמצאים עם בני משפחתו וחבריו הקרובים של טיילר האניקאט. לא משנה כמה הוא היה חשוב וסמלי עבורינו, עבורם הוא היה יותר לאין שעור. אנו המומים ועצובים שאחד מהשחקנים המוכשרים והמלהיבים בכדורסל האירופי, וללא ספק המוכשר ומלהיב ביותר שלבש את המדים הכתומים, כבר לא איתנו. תנצב"ה אלוף, אנחנו נתגעגע.
לפנייה לכתב/ת 
האניקאט
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
